הרבה מאפיינים יש לחג הזה שלנו: ניצחון המעטים על הרבים, היציאה מחושך לאור, סביבונים, סופגניות, מנהג הדלקת נרות, ו... כמובן נס פח השמן, והכמיהה שלנו לאיזה נס, כל אחד ונטיות ליבו, כל אחד וכמיהתו הוא לאיזה נס פרטי.
אני , אינני מאמינה בניסים, אני מאמינה בעבודה, בלמידה, בהתכוונות והתכווננות.
נכון שהחיים זורקים אלינו מידי פעם דברים שאין לנו שליטה עליהם, אבל אם תשימו יד על הלב לרגע, תסכימו איתי שעל רוב הדברים יש לנו שליטה.
וגם אם זרקו לנו החיים איזו צרה צרורה, הכוח אצלנו לקחת את זה למקום כך שהצרה תהפוך למתנה.
המושכות אצלנו אם רע לנו במקום העבודה, והמושכות אצלנו אם המינוס שלנו במגמת עליה, המושכות אצלנו אם רע לנו עם בן הזוג שלנו ואנחנו רוצים להיות במקום אחר, והמושכות אצלנו אם הילד שלנו פורק כל עול ומביא אותנו אל קצה העצבים.
הפחד- הוא שבולם אותנו בדרך כלל לעשות שינוי.
מתוך ים השירים היפים של חנוכה בחרתי דווקא בשיר הזה:
אנו נושאים לפידים,
בלילות אפלים זורחים השבילים,
מתחת רגלינו
- ומי אשר לב לו הצמא לאור
ישא את עיניו ויבוא אלינו לאור - ויבוא !
נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו
לעמק הלכנו ההרה עלינו
מעינות האורות הגנוזים גילינו
נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו
בסלע חצבנו עד דם, ויהי - אור
את הניסים אנחנו ניצור, ולא נחכה שהדברים יקרו "במקרה", כי מקרה הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי אמר אלברט אינשטיין הרבה שנים לפניי.
מאמנת אישית, עוסקת באימון אישי בקבוצה, אימון לאסירים בשיקום ולנוער בסיכון.
