על זה לא כתוב בתקנון הקיבוץ 

?יום ראשון 16 אוקטובר 2005

זה לא כתוב בתקנון................

נכון לא כתוב.
לא כתוב בתקנון ואפילו לא בהחלטות שיחת הקיבוץ שהוחלטו אי פעם, אבל כן היה ידוע לציבור כיצד עליו לנהוג. לא בשם המחויבות הכתובה אלא בשם החברות האמיתית שאפיין את הקיבוץ הישן, שכנראה, נגיד, נחלשה במידת מה.

שלא כמו באירועים פרטיים שונים, שהם באמת אישיים למשפחה המורחבת וידידיה הקרובים, השתתפות בהלוויה של אדם שהיה חלק מהיחד המצומצם ואו המורחב, היא בבחינת פרידה והבעת השתתפות בצער על פרידה סופית ומוחלטת מאדם שהיה בחייו אדם. חבר שהיה חלק מהבניה המשותפת. היו לו הצלחות. היו לו כישלונות. יש שיומרו כי היה חביב ויש שיומרו עליו ההפך. אבל, בביתנו הקטן נהגנו לראות בפרידה אחרונה, בהימצאותנו בין המלווים אותו למקום שאין ממנו חזרה, מעשה של חברות שמקורה בהיותנו כמו משפחה. מעשה של השתתפות בצער המלווים אותו. הזדהות עם הקרובים לו שימשיכו לחיות בתוכנו. את מי שהם חלק מאתנו. חלק ממה שנבנה כאן לאורך השנים.

מיעוט המשתתפים בהלוויות ובטקסי הזיכרון, מסמן יותר מכול דבר אחר את ההתרחקות שחלה בינינו. פעמים ניתן לזהות על פי קבוצות המשתתפים והחסרים, ופעמים על פי הקרבה המשפחתית ממש, ופעמים על פי בעלי ופלוגתא שהמנוח היה או לא היה שייך להם. ופעמים, על פי מספר המשתתפים, ניתן לשייך את מעמדו החברתי.

שמעתי אומרים, שיש המתביישים בתופעה. אני לא. אותי זה מצער. ואם זהו ביטוי של הקשר המתרופף, ההפרטה בתחומים אחרים היא תהליך בלתי נמנע.
במקום שאין רגישות והפרטנו את החובה להשתתף בצערם של אחרים, לא תישמר הערבות ההדדית בכול מחיר. וגם לא העזרה ההדדית. גם אם יוחלטו וינוסחו עשרות סעיפים בתקנון שלא נכתב.

והנפגעים האמיתיים מהתופעה הזאת, הם: אנחנו. ההכזבה היא שלנו מעצמנו. באין הערכה והזדהות עם האסון - כך מוגדרת פטירה של איש שהוא מהשפחה - הרי כי אולי, המאמץ כולו, לקיים את היחד, אינו חשוב. מה כבר משנה כמה עולה מנה בצהרים ואם כולנו נאכל מאותו הסיר?

וזה חשוב. אין בנאמר הזמנה ללוות אותי כאשר זה יגיע.
והרי בטוח שזה יגיע. אני יודע זאת בביטחון. יש תיקווה למאחלים.

ומי יודע. אולי גם לא יהיה מי שילווה אתכם. וזה באמת עצוב. הרי חשבנו שזה יהיה אחרת.
כדאי לחשוב על זה. שינוי חיובי במגמה יכול לסמן תפנית במה שנחשב כי "הבלתי נימנע".

במלאות 30 לאחרון שליווינו לגבעה, היית ?
רשמתי לעצמי מתוך הסתכלות בסביבה ותוך שאני מאחל באמת כי נהיה בריאים..................דני