האם כדאי ללמוד מוזיקה וסאונד ביחד? 

עד לא מכבר, הפרידה התפיסה המקובלת בין התחומים, והתייחסה אליהם כאל שתי דיסציפלינות מובחנות, מתוך גישה המתחמת בין יצירתה ונגינתה של המוזיקה לבין תהליכי גימורה, שימורה, תיעודה ומסירתה לקהל היעד.

 אלא שההפרדה בין שני התחומים התעמעמה בשנים האחרונות. האפשרויות שנפתחו ליצור, לדגום ולעבד צלילים שאינם מבוססים על כלי הנגינה המסורתיים, קירבו במאוד את איש הסאונד אל תוך תוכו של התהליך היצירתי, מחד, ומחייבות את המוזיקאי העדכני להבין את התופעה הצלילית ולשלוט במרכיביה, מאידך. עבודותיהם של מלחינים בולטים, גם כאלה שצמחו על ברכיה של המוזיקה המסורתית, כמו לוצ'יאנו בריו, קרל היינץ שטוקהאוזן וסטיב רייך, ממחישות כי עבור המוזיקאי העכשווי - בין אם הוא עוסק במוזיקה אמנותית או פופולארית – ההתייחסות לסאונד הפכה להיות מרכיב אינטגראלי ביצירה המוזיקלית, ודומיננטי באופייה. היטיב להתייחס לכך המוזיקאי המפיק בריאן אינו, שאמר כי "ההיסטוריה של המוזיקה של המאה ה- 20 היא תוצאת המפגש בין שתי שפות: השפה האפריקאית (קצב) ושפת הצלילים האלקטרוניים, כשנסיכת התרבות המערבית (הרמוניה) מרחפת מעליהם, ומנסה לשמור על מעמדה".

 הכרה זו אינה שמורה ליחידי סגולה: ההתפתחויות הטכנולוגיות סביב המחשב, שצברו תאוצה בסוף המאה ה- 20, מעמידות לרשותו של כל מוזיקאי, השולט בתורת הצליל וביישומיה המעשיים, את האמצעים הדרושים כדי לעסוק באופן עצמאי בביתו, באולפנו האישי, ביצירה ובעיבוד של סאונד, ברמה שאינה נופלת מזו שהיתה עד לא מכבר נחלתם הבלעדית של אולפנים מסחריים. בנסיבות אלה לא ייפלא כי במאה ה- 21 אנו עדים לצמיחתו של זן חדש של אמן ואיש מקצוע, בעל יכולות מוזיקליות וטכניות, שמבחינתו הטיפול בסאונד של היצירה הינו בלתי נפרד מן התהליך היצירתי עצמו. במציאות זו, אדם השואף לפתח קריירה בענף המוזיקה יגביר מאוד את סיכויי הצלחתו ואת האפשרויות המעשיות העומדות בפניו, אם יפתח לעצמו ידע, מיומנות וכישורים משולבים, שעד לא מזמן נחשבו כלקוחים משני התחומים המופרדים.

ההתקרבות האמורה בין תחומי המוזיקה והסאונד מתעתעת בצעירים רבים, המתלבטים ביחס לנתיב שעליהם לבחור. רבים מהם, שהתברכו בכישרון מוזיקלי לא מבוטל, חוששים לשים את יהבם על לימודים במוסד ללימודי מוזיקה, ובוחרים בלימודי סאונד רק מכיוון שנראה להם כי לימודים מסוג זה הם 'פרקטיים' יותר, ועשויים להוביל למקצוע מוגדר. אחרים מתפתים ללכת בעקבות חלומם ובוחרים בלימודי מוזיקה, על אף שהם מתבלטים יותר דווקא בכישוריהם הטכניים. ההתקרבות בין התחומים אכן מבלבלת, אך דווקא משום כך יש לדייק ולהבחין: מוזיקה וסאונד אמנם הולכים ומשתלבים זה בזה בכל הנוגע לתהליכי היצירה וההפקה של המוזיקה, אך אין משמעות הדברים כי התחומים התמזגו לחלוטין. עדיין, קיימים תחומי עיסוק נפרדים, המאפיינים את המוזיקאי מכאן ואת איש הסאונד מאידך, וכדאי להבין לא רק את המשותף להם, אלא גם את האלמנטים הנפרדים הדרושים לפיתוח קריירה בכל אחד מהם.

המאמר נלקח מספרון שכתב רונן חרותי “פיתוח קריירה במוסיקה וסאונד באמצעות מוסד לימוד”