,
לרבים יש דיבור שלילי כמו "בטח יש בי פגם, משהו לא בסדר", או "אני לא אתחתן לעולם". אמירות אלה מתבטאות גם בהתנהגות עם עצמם ועם הסביבה הקרובה. ברגע שהדיבור הפנימי משתנה והופך לחיובי - הרבה דברים יכולים להשתנות
ד"ר חוה אנקור
בימים אלה נערמות אצל כולנו הזמנות לחתונות, התחילה העונה... יש קבוצה בינינו שכל הזמנה כזאת "דוקרת" אותה ומגבירה אצלה את תחושת התסכול והאין אונים. בכל פעם מחדש אני מופתעת ממציאות זאת, שלא היתה קיימת בממדים כאלה בשנים עברו. יש היום כל כך הרבה בחורים ובחורות בגיל מאוחר יחסית שאינם מצליחים למצוא את החצי השני. הם נמצאים בחיפושים ותסכולים, ציפיות ואכזבות, ממש בלי סוף. בציבור הדתי לאומי התופעה חדשה יחסית ובעלת ממדים גדולים ומדאיגים.
יש כמה מאפיינים שחוזרים על עצמם בכל פעם שאני נפגשת עם רווקים ורווקות. קודם כל זו המרה השחורה. להרבה מהם יש דיבור מאוד שלילי כמו "בטח יש בי פגם, משהו לא בסדר איתי", או "אני לא אתחתן לעולם". האמירות האלה באות לידי ביטוי גם בהתנהגות עם עצמם ועם הסביבה הקרובה. ברגע שהדיבור הפנימי משתנה והופך לחיובי - הרבה דברים יכולים להשתנות. לכן חשוב לעזור למצוא את היש.
אני מנסה להבהיר לאותם רווקים ורווקות מיואשים שהעובדה שעדיין לא מצאו את בח"ל לא אומרת שהם שווים פחות מחבריהם הנשואים. השאלה היא מה עושים במציאות הזאת. אנרגיה חיובית תמנע מהם לשקוע במרה שחורה ובייאוש משתק.
מתחיל תהליך של השתבללות - התכנסות בתוך הקונכיה
ברווקות המאוחרת מתחיל תהליך של השתבללות - התכנסות בתוך הקונכיה. יש פחות חברים מסביב, ההרגשה היא שכולם כבר נשואים, ותחושת הלבד הולכת ומתעצמת.
לכן , חשוב להתכוון לחלומות נוספים מלבד החתונה, כמו עיסוק או קריירה, מוזיקה, לימוד, רכיבה על אופניים, קריאה ועוד - כל אחד ומה שליבו חפץ. לכולם יש כשרונות ונושאי עניין מלבד השידוכים, וחשוב להביא אותם לידי ביטוי. אסור להזניח את ההתפתחות העצמית במרוץ אחרי החתן או הכלה. כשנותנים מקום לתכנים נוספים, זה יכול להועיל המון לאדם - לשמח, לשנות את הגישה לחיים ואפילו לתרום להגשמת החלום של בניית הבית העתידי , אף פעם אי אפשר לדעת; אולי דווקא במכון כושר יציעו לכם הצעה שלא תוכלו לסרב לה.
רבים נכנסים לדפוס התנהגות קבוע
מעכב מרכזי נוסף הוא הקיבעון שאני נתקלת בו שוב ושוב ברווקות המאוחרת. אחרי שנים של דייטינג, רבים נכנסים לדפוס התנהגות קבוע שלא מאפשר להם להתקדם. לכן אני פונה לכל הרווקים לקום ולעשות מעשה, ובטח שלא להרים ידיים. אסור להתייאש. אל תשבו בצד ותרחמו על עצמכם. חייבים להיות כל הזמן בעשייה, לצאת מהקיבעון ולבחון את תבנית הפעולה שבה אתם פועלים כבר שנים.
כשתמצאו את הדרך החדשה, תוכלו להיות שמחים יותר, להסתכל על העולם אחרת ולגלות למרבה הפלא שגם העולם מחייך.
איש מקצוע יכול לסייע בראיית התמונה ממקום אחר. ניתן להסתייע בפסיכולוג, או באימון אישי או קבוצתי. אני יודעת שזה לא קל ולעיתים יכול ממש לתסכל, אבל הדרך היא להעז וליזום. כדאי בכל פעם מחדש לשאול - איך אני יכול לעזור לעצמי? לא לחכות שפתאום יום אחד מישהו או מישהי יקישו בדלת ויגידו "הנני כאן".
הגיע אלי לא מזמן בחור בתחילת שנות ה-30, מתוסכל, שאינו מצליח להיות בקשר ממושך עם אף אחת, ובכל פעם שיש משהו משמעותי הוא נרתע ובורח וחושש להתחיל מחדש. במהלך האימון הוא יצר קשר עם מישהי, וכל פעם כשזיהה את הדפוס המוכר - ניסה את "השפה החדשה" שתרגלנו יחד. היום הם נשואים.
לא בכל הפעמים יש הצלחה כזאת, אבל תמיד קורה משהו, יש תזוזה למקום חדש.
בהצלחה!
לרבים יש דיבור שלילי כמו "בטח יש בי פגם, משהו לא בסדר", או "אני לא אתחתן לעולם". אמירות אלה מתבטאות גם בהתנהגות עם עצמם ועם הסביבה הקרובה. ברגע שהדיבור הפנימי משתנה והופך לחיובי - הרבה דברים יכולים להשתנות
ד"ר חוה אנקור
בימים אלה נערמות אצל כולנו הזמנות לחתונות, התחילה העונה... יש קבוצה בינינו שכל הזמנה כזאת "דוקרת" אותה ומגבירה אצלה את תחושת התסכול והאין אונים. בכל פעם מחדש אני מופתעת ממציאות זאת, שלא היתה קיימת בממדים כאלה בשנים עברו. יש היום כל כך הרבה בחורים ובחורות בגיל מאוחר יחסית שאינם מצליחים למצוא את החצי השני. הם נמצאים בחיפושים ותסכולים, ציפיות ואכזבות, ממש בלי סוף. בציבור הדתי לאומי התופעה חדשה יחסית ובעלת ממדים גדולים ומדאיגים.
יש כמה מאפיינים שחוזרים על עצמם בכל פעם שאני נפגשת עם רווקים ורווקות. קודם כל זו המרה השחורה. להרבה מהם יש דיבור מאוד שלילי כמו "בטח יש בי פגם, משהו לא בסדר איתי", או "אני לא אתחתן לעולם". האמירות האלה באות לידי ביטוי גם בהתנהגות עם עצמם ועם הסביבה הקרובה. ברגע שהדיבור הפנימי משתנה והופך לחיובי - הרבה דברים יכולים להשתנות. לכן חשוב לעזור למצוא את היש.
אני מנסה להבהיר לאותם רווקים ורווקות מיואשים שהעובדה שעדיין לא מצאו את בח"ל לא אומרת שהם שווים פחות מחבריהם הנשואים. השאלה היא מה עושים במציאות הזאת. אנרגיה חיובית תמנע מהם לשקוע במרה שחורה ובייאוש משתק.
מתחיל תהליך של השתבללות - התכנסות בתוך הקונכיה
ברווקות המאוחרת מתחיל תהליך של השתבללות - התכנסות בתוך הקונכיה. יש פחות חברים מסביב, ההרגשה היא שכולם כבר נשואים, ותחושת הלבד הולכת ומתעצמת.
לכן , חשוב להתכוון לחלומות נוספים מלבד החתונה, כמו עיסוק או קריירה, מוזיקה, לימוד, רכיבה על אופניים, קריאה ועוד - כל אחד ומה שליבו חפץ. לכולם יש כשרונות ונושאי עניין מלבד השידוכים, וחשוב להביא אותם לידי ביטוי. אסור להזניח את ההתפתחות העצמית במרוץ אחרי החתן או הכלה. כשנותנים מקום לתכנים נוספים, זה יכול להועיל המון לאדם - לשמח, לשנות את הגישה לחיים ואפילו לתרום להגשמת החלום של בניית הבית העתידי , אף פעם אי אפשר לדעת; אולי דווקא במכון כושר יציעו לכם הצעה שלא תוכלו לסרב לה.
רבים נכנסים לדפוס התנהגות קבוע
מעכב מרכזי נוסף הוא הקיבעון שאני נתקלת בו שוב ושוב ברווקות המאוחרת. אחרי שנים של דייטינג, רבים נכנסים לדפוס התנהגות קבוע שלא מאפשר להם להתקדם. לכן אני פונה לכל הרווקים לקום ולעשות מעשה, ובטח שלא להרים ידיים. אסור להתייאש. אל תשבו בצד ותרחמו על עצמכם. חייבים להיות כל הזמן בעשייה, לצאת מהקיבעון ולבחון את תבנית הפעולה שבה אתם פועלים כבר שנים.
כשתמצאו את הדרך החדשה, תוכלו להיות שמחים יותר, להסתכל על העולם אחרת ולגלות למרבה הפלא שגם העולם מחייך.
איש מקצוע יכול לסייע בראיית התמונה ממקום אחר. ניתן להסתייע בפסיכולוג, או באימון אישי או קבוצתי. אני יודעת שזה לא קל ולעיתים יכול ממש לתסכל, אבל הדרך היא להעז וליזום. כדאי בכל פעם מחדש לשאול - איך אני יכול לעזור לעצמי? לא לחכות שפתאום יום אחד מישהו או מישהי יקישו בדלת ויגידו "הנני כאן".
הגיע אלי לא מזמן בחור בתחילת שנות ה-30, מתוסכל, שאינו מצליח להיות בקשר ממושך עם אף אחת, ובכל פעם שיש משהו משמעותי הוא נרתע ובורח וחושש להתחיל מחדש. במהלך האימון הוא יצר קשר עם מישהי, וכל פעם כשזיהה את הדפוס המוכר - ניסה את "השפה החדשה" שתרגלנו יחד. היום הם נשואים.
לא בכל הפעמים יש הצלחה כזאת, אבל תמיד קורה משהו, יש תזוזה למקום חדש.
בהצלחה!
