שופטים: יעקב צבן, חנה בן עמי, רפי כרמל
בית המשפט המחוזי נתבקש להכריע ערעור בשאלה היכן יגורו שני קטינים, בן 12 ובת 14, שאביהם מרצה מאסר עולם לאחר שרצח את אימם? הילדים רצו לגור אצל משפחת האב הרוצח והמומחים שמינה בית המשפט סברו שעדיף להם לגור אצל משפחת האם, או לפחות בפנימיה.
איזו דעה תגבר? הילדים או המומחים? איך קובעים מהי טובת הילד - האם על פי רצון הילד או לפי טובתו, כפי שנקבעת על ידי אנשי מקצוע ובית המשפט?
בפסיקה לא שגרתית קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שרצון הילדים גובר בנסיבות מקרה זה על דעת המומחים.
בית המשפט לא יכול היה, כנראה, לעמוד בפני רצונם העיקש של הילדים להתגורר אצל משפחת האב הרוצח. רצונם הובע באינספור דרכים. הילדים התבטאו בצורה ברורה בדיוני בית המשפט, שלחו מכתבים לשופט בית המשפט לענייני משפחה, השופט מרכוס, שלחו מכתב לאלוהים, הפעילו לחץ על הורי האב לנהל מאבק משמורת לטובתם ועוד.
בית המשפט לא יכול היה, כנראה, לעמוד בפני רצונם העיקש של הילדים להתגורר אצל משפחת האב הרוצח. רצונם הובע באינספור דרכים. הילדים התבטאו בצורה ברורה בדיוני בית המשפט, שלחו מכתבים לשופט בית המשפט לענייני משפחה, השופט מרכוס, שלחו מכתב לאלוהים, הפעילו לחץ על הורי האב לנהל מאבק משמורת לטובתם ועוד.
מדוע, אם כן, החזיק בית המשפט בדעה שעדיף לילדים לגור אצל משפחת האם במשך 6 שנים? התשובה נעוצה בגרסה התמוהה, בלשון המעטה, שסיפקה משפחת האב לילדים בעניין הרצח. לטענת הסבים, בנם לא רצח את האם, אלא הוא חף מפשע. לגרסתם האב הוא קורבן לתאונה טראגית, וכשהדבר יוכח הוא ישוב הביתה.
למותר לציין, שהילדים קיבלו את הגרסה החלופית של הורי האב בנפש חפצה, דבר שהדאיג מאוד את המומחים וקוממה מאוד את משפחת האם. תפיסת המציאות המעוותת של הורי האב היא שגרמה להורי האב לאבד את המשמורת על נכדיהם, בסופו של דבר, וזאת חרף הטיפול החם והמסור שהעניקו לילדים כשהיו בחזקתם, מיד לאחר הרצח, עד שהורי האם העתיקו את מגוריהם חזרה לישראל מהארץ שבה התגוררו לצורך עבודה.
וכך, ב-6 השנים האחרונות אולצו הילדים להתגורר אצל משפחת האם תוך הגבלת הקשר עם משפחת האב. חרף המאמצים של הסבים מצד האם, הילדים לא הסתדרו איתם, טענו שחשים כמו ב"בית סוהר" ובשלב מסוים אף עברו לפנימיה, שם המשיכו לסבול ולהילחם לשוב לחיק משפחת האב. במקרה אחד הילדים אף ברחו מהפנימיה למשפחת האב ונאלצו לחזור לאחר שבית המשפט איים לכלוא את הסבים מצד האב בגין ביזיון בית המשפט.
בערעור עמדו השופטים בפני דילמה קשה: מחד, הרצון העז שהביעו הילדים בכל דרך אפשרית לשוב לבית משפחת האב - רצון אשר שימש כגורם המכריע אצל שניים מהשופטים (בן עמי וכרמל) ומאידך, דעת המומחים והאפוטרופוס מטעם בית המשפט, שסברו שיש להשאירם אצל משפחת האם בשל דבקותם בחפות האב מרצח - אשר שימשה כגורם המכריע אצל שופט המיעוט (סגן הנשיא צבן).
ההחלטה ליתן לרצון הילדים משקל מכריע הינה חדשנית ופורצת דרך ודוחקת את הגישה השמרנית והפטרנליסטית ששלטה בעבר בפסיקה, לפיה על "טובת הילד" להיקבע בעיקר על ידי גורמים חיצוניים כמומחים או בית משפט. יש לייחס את השינוי בישראל לרוח הבינלאומית החדשה, הרואה כיום בילד אדם בעל זכויות משלו. שינוי זה בא לידי ביטוי באמנה הבינלאומית לזכויות הילד משנת 1984 אשר אומצה ואושררה בישראל ב-1991.
בענייננו יש לציין, שהעובדה, שהילדים הינם תלמידים מצטיינים, נבונים, רהוטים, מודעים למצבם, עיקשים ועקביים, סייעה רבות לנטיית שופטי הרוב לטובתם. בפסק דין מעמיק, הסבירה השופטת בן עמי שהיא מבינה אמנם את דעת המומחים, שסברו שעדיף לילדים להיות בסביבה נטולת לחצים ו-ויכוחים כמו פנימיה, אולם בפועל אין זה קורה, והילדים רק מרגישים מנותקים ממשפחתם המורחבת והתומכת, דבר שמערער אותם ופועל בניגוד לטובתם.
בסופו של דבר, משמורת הילדים הועברה לידי הורי האב. הילדים יבקרו אצל הורי האם המנוחה כל סופשבוע שני, ויחלקו עימם את זמן החגים.
עורכת דין גליה אליהו עוסקת בדיני עבודה, משפחה ובמשפט אזרחי-מסחרי. פגישת ייעוץ ראשונה חינם. www.good-law.co.il
