הכצעקתה?הפגנות לא נועדו לשחורים יוצאי אתיופיה אזרחי ישראל, אלא למראית עיין בלבד 

אני שמחה לשמוע שיש אימפקט לאחדות הפגנתית. אך, בקוראי את מאמרך נמלא ליבי מועקה. מדוע? את וודאי שואלת.
שהרי לכאורה, אמורה אני להיות שמחה על נתינותי במדינה נאורה ודמוקרטית. מדינה, המאפשרת את זכות המחאה לכל אזרחיה.מחאה שיש בה היכולת להביע ולהשפיע. בדוגמאתך, קיבלנו את ההרחבה ליכולת דמוקטית זו, בדמות עובדים זרים שלא מהווים נתיני המדינה, אך נהנים מזכות זו. בעושם זאת, הם אף מצליחים לסחוף את אזרחי המדינה אל מאבקם ובסופו של דבר להשפיע.

לצערי הרב, לא כך רואה אני, את זאת. שכן נאמר "עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת".

הרי אנחנו אזרחי המדינה אשר מעמדם נפגע זה שנים רבות, יצאנו אל הרחובות למחאות, ולא זכינו להישמע, להשפיע או לפחות להזדהות כל שהי משום גורם.



אמרי נא לי, מה היה האימפקט של הפגנות בני העדה שלנו? בבובת שחורות?!

הרי בהפגנה הכי גדולה בהיסטוריה של בני עדתינו בארץ, היא "פרשת הדם"- התוצאות היו, כלא היו.
עדיין, כאתיופית אינני יכולה לתרום דם. לראייה, בשעה ששרתתי כחיילת (ב-2003), לא היו מוכנים לקחת את דמי ושל חיילות אתיופיות אחרות. לצערי, זו תופעה הממשיכה להתקיים עד עצם היום הזה.

משמע, אני לא שווה ככל אזרחי המדינה או הנספחים אליה. עושים כאן הכללה גורפת (בנושא נשאי האיידס שבאוכלוסיה) ועל כן, לא מוכנים לקחת את תרומתי.
כנראה, שדמי הוא מספיק טוב להשפך על "קרנות המזבח", אך לא מספיק טוב בכדי להתמזג עם "האדם הלבן"!
כל זאת, בשעה שיש מחסור אדיר במנות דם, ובני העדה יכולים להיות תרומה משמעותית למאגר זה. שכן, מרביתינו בעלי סוג דם O(הנחשב התורם הכללי).

אנחנו בני העדה, אזרחים ככלל האזרחים, הממלאים את חובותם למדינה מצפים להנות מזכויותינו החוקיות והחברתיות כאחד.

אך משום מה, עם כל פרשייה שקשורה לבני העדה העולה לכותרות, ופרשיות אחרות שאינם זוכות לסיקור חדשותי, מתחזקת בי התחושה שאנחנו מהווים את החולייה הנמוכה ביותר בחברה הישראלית, ולצערי לאו דווקא בקרב האזרחים נתיני המדינה.

הדבר הבא לידי ביטוי ע"י מידור בני הקהילה כמעט בכל תחומ החיים: מידור באוכלוסייה, במדיניות, במערכת החינוך וגם בחיי החברה. תחושת המידור מתעצמת בי כאשר אפילו אלו הקוראים דרור לזכויות האדם והאזרח (אומנים, יוצרים, עיתונאים, אגודות אזרח למינהם וכו') לא רואים בנו, כאובייקט חשוב מספיק בכדי להלחם עליו או להעלותו לשייח ציבורי. זאת על אף, ההפרות בזכויות האדם והאזרח שננקטות, ההפליות החוזרות והנשנות, במשך שנים! בעודנו מהווים קהילה המתקיימת במדינה הזאת, כאזרחים , ובני אותו עם. ממש מתחת לאף של כל אותם "יפי הנפש"- הוגי הדעות, הסופרים, האומנים, העיתונאים, שכנראה לא רואים בנו סנסיישן אנף.



לאחרונה אנחנו זוכים לשמוע על נחיתותינו האזרחית וההומונטרית גם אל מול פרועי החוק, במערכת המשפט. נושא שלא חדש לי כבת העדה, אך זוכה לסיקור חדשותי, כשנתיים אחרי הפרשייה. כפרשיית "האתיופית הנדרסת". לא בזכות אותה "אתיופית נדרסת" או פסק הדין והתנהלותו המבזה של השופט כלפיה. אלא בשל שיוכו של הדורס- פורע החוק, הנמנה עם הקונטרס של העולם ה"חופשי", שעימו נמנה הסקטור החדשותי המסקר.

פרשת "האתיופית הנדרסת" לא הגיעה לכותרות החדשות, במיין סטרים כפי שפורסמה. ולו רק בשל העובדה, שאותו בחור,פורע חוק- הנו אדם חרדי. קרייני החדשות אף לא הסתירו את מניעהם לפירסום הכתבה (תוצאות הערעור בפרשייה). מניעהם באו לידי ביטוי, באופן הקריינות ואף הכתרת הכתבה בשם -"הוא לא זכאי" (קונוטציית אריה דרעי-"הוא זכאי").

להזכירכם אותו בחור דורס, לא יושב היום בכלא על ניסיון לרצח בכוונה תחילה (ראה משפטים אחרים של נהגים שנהגו ברשלנות בכביש, ואומנם לא גבו נפשות, אבל מעצם נהיגתם הפרועה הואשמו בניסיון לרצח בכוונה תחילה, ומוצא עימם הדין עד כדי מאסר, אך לא נמלטו מריצוי העונש!!!)

בסופו של יום, האם אמירת הסליחה המזוייפת של הדורס ומניעת הפיכתו לשליח ציבור(נושא שנדון רק לאחר הערעור,בשל מנויו העתידים של הפורע), הם העונשים הראויים לאדם כזה?

אף בנושא פיצוי העונשין- האם 10,000ש"ח הוא הפיצוי ההולם לתקרית מצערת זו? להבדיל מתאונות אחרות יש כאן תיעוד ממשי, שכל עם ישראל זכה לצפותו. תיעוד ברור כ"כ, שלא משאיר ספקות לגבי מהות התקרית ואף מנעי הדורס. שכן עשה זאת בראש גלי ולעיניי אזרחים ומצלמות, כשהוא חוזר בו פעם אחר פעם. הבדיחה כמובן, על חשבון אותה בחורה אתיופית אשר בשל מעמדה (מעצם שיוכה העדתי) קיבלה פיצויי על ס"כ 10,000ש"ח, שהם בדיחה ועלבון לאינטלגנציה.

והיכן התובעת המדינית, אשר אמורה היא להגיש תביעה מדינית נגד אותו אזרח(בגין עבירות פליליות ואזרחיות שעבר) ולבקש למצות עימו את הדין(ללא קשר לתביעת שהגישה הנפגעת)?



באשר להפגנה לפני כשנתיים בפ"ת, בגין אותן ילדות במוסד החינוך הדתי. במאמר מוסגר כתושבת העיר וכמי שמכירה את המקרה הספציפי מקרוב, ברצוני לציין, שזו הייתה פרופוגנדה תעמולתית של נבחרים בני העדה, שסילפו את העובדות לצורך פירסום. אך לצערי, יש דברים בגו, ואף מכוערים מכך. ההליך שמתתבצע כנגד ילדי העדה בעיר עצמה ובארץ ככל. לדעתי הוא החמור מכל, מכיוון שהוא מעצים את ההפלייה ופוגע בהסתגלותו של דור ההמשך-שהם התקווה להשתלבותינו בחברה. הליך של קליטה גורפת מבני עדתינו למוסדות חינוך מיוחד, בגנים ובבתי הספר, ללא כל הצדקה. הליך הגורם לפגיעה בעתידים מן היסוד.

לצערי ההפגנה ההפגנתית שנעשתה בפ"ת (שאף אני נכחתי בה ),למעט האושר שהמחזה הציף בי, לראות את ההרתמות של בני העדה מכל קצבות הארץ, במהירות מדהימה כ"כ. לא הולידה שום שינוי בפ"ת ובכלל הארץ.

אם כך, השאלה הנשאלת היא:על אף, כל הפגנות האנטי גלויי גזענות (ויש שיאמרו שזו לא גזענות אלא הפלייה,שתהיה), ועל אף שאנחנו כאן יותר מ-30 שנה. אנא אמור לי- כמה אומנים ישראלים (משפיעי הרוח וההווי הישראלי) נרתמו לעזור לנו? לעשות מחאה זהה לכך שהם עשו עבור העובדים הזרים (עפ"י המאמרך)? או היקמו עבורנו ארגונים(כגון: ארגון מסי"לה)? או אפילו סתם התיישבו על מדשאות מתחם ההפגנה????.... כמה???.......

000!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

0 היא התשובה !!!.......

ולמה???.............

זאת אחותי ואחיי לצרה, שאלה טובה!

היכן כל אותן "יפי הנפש" כשזה נוגע לבני העדה, בני העם הזה, אזרחי המדינה? הלא יפה דרשו חז"ל באומרם "שעניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת"! ואולי אין אנו נמנים(עפ"י השקפתם) כמי שנקראים "עניי עירך", יותר מאותם עובדים זרים ואפילו פחות מסתבר!

האם אנחנו כ"כ אנמים בחברה?כ"כ שקופים? שאפילו אגודות האזרח והמפעלים ההומונטרים, אותם "יפי נפש", לא מסייעים לנו במאבקינו כשווה זכויות?בעודנו אזרחי מדינה המשרתים ככל האזרחים וממלאים את חובותינו האזרחיות.



מי שחושב שהפיתרון והתקווה של בני העדה בארץ הוא מנהיג עולם שחור (כאובמה)-טועה טעות חמורה.

ולמה?

קרא את הדברים ליעל והבן, שאת המלחמה שלנו כאן. אף אחד לא יכול להלחם !!

אפילו ישראל הנושאת עינייה אל מדינת המערב הגדולה(אשר בשל כך, מפתחים אנו צפיות), לא רואה אותנו, לא בזכוכית מגדלת ואף לא בעדשה מיקרוסקופית. כי אנחנו לא כאן ולא שם. אנחנו אוכלוסייה שחורה ויהודית ואומר "נדפקנו" גם מבחינת היותנו שחורים וגם כיהודים. אכלוסייה שכמעט לא נמצאת בשום מקום כקהילה- רק בארץ. כאשר גם במדינה הקטנה הזו, אנחנו מהווים אחוז מזערי ביותר, שהקול האלקטורלי שלו לא שווה כלום ,בקושי מנדט לכנסת.

על שום כך, על אף היותנו שחורים צבענו הוא שקוף. אשר רק נס גדול כמו פיצוץ אטומי יגרום לאותם סובבים אותנו להבחין בנו.

כי אנחנו "העדה השקטה". ואומר, עדיף שתשתקו!כי את ה"צעקה" שלכם איש לא שומע ואף לא מבין!!!

הייחוס אלינו נובע רק לשם המחשת צורך או השוואה. מי מכם לא שמע את האמירה הלא מחמיאה ואף מעליבה-"אני מעדיף אתכם האתיופים יותר....."

אמירה שלא מולידה כלום כמו כל אותן ההפגנות לצערי הרב, שנופלות על אוזניים ערלות.