25 באוקטובר יהיה יום מיוחד עבור הכדורגל האנגלי. אין משחק גדול יותר בפרמייר-ליג מאשר ליברפול נגד מנצ'סטר יונייטד, והפעם המפגש באנפילד יהיה טעון באופן חריג. יש לכך שתי סיבות טובות - לראשונה קוראים אלכס פרגוסון, לשניה מייקל אואן.
החזרה של אואן לליברפול מהווה סיפור בקנה מידה כמעט היסטורי. ילד הפלא לשעבר של אנגליה, שהדהים את העולם עם שער בלתי נשכח מול ארגנטינה במונדיאל-98 וזכה בתואר שחקן השנה באירופה ב-2001, היה פעם יקיר היציעים באנפילד. הוא כבש 160 שערים ב-300 משחקים בדיוק במדים האדומים בכל המסגרות, במשך 8 עונות. בקיץ 2004 החליט מייקל לנסות את מזלו בריאל מדריד, לא קיבל מספיק דקות משחק בברנבאו למרות מאזן הבקעה מעולה, ומאז הקריירה שלו התדרדרה. 4 עונות אומללות בניוקאסל התאפיינו בעיקר בפציעות. אואן איבד לאחרונה את מקומו בסגל הנבחרת, קבוצתו מצפון-מזרח אנגליה ירדה ליגה, וסוכניו הפיצו הקיץ חוברת הזויה בקרב המנג'רים בפרמייר-ליג במטרה למצוא לו בית חדש. בהתחלה רק האל סיטי הביעה עניין מסויג, אבל אז הגיע משום מקום הטלפון מפרגוסון, ואואן חתם אצל היריבה השנואה ביותר של ליברפול.
כאן המקום לציין שלמרות ההישגים הגדולים של החלוץ המוכשר באנפילד, הוא מעולם לא נהנה מסטטוס של גיבור. אוהדי ליברפול העריצו אותו, אבל מעולם לא סגדו לו, והוא לא הגיע למעמד של רובי פאולר או סטיבן ג'רארד. הסיבה נעוצה באופיו המרוחק של אואן שלא שאף למגע יומיומי עם האוהדים, וגם בעברו - אביו, טרי אואן, החל את דרכו כשחקן באברטון, וגם מייקל אהד בילדותו של היריבה העירונית הכחולה. לכן יהיה מעניין במיוחד לראות כיצד יקבלו היציעים את הבן הגולה. האם יזכה אואן לשריקות בוז? האם יתייחסו אליו כאל בוגד? האם יקבל בכל זאת מחיאות כפיים לזכר הימים היפים?
פרגוסון בוודאי לא יהנה מקבלת פנים חמה במיוחד. המנג'ר של השדים האדומים הצהיר רק לאחרונה שלא יפרוש עד שיעבור את ליברפול במספר האליפויות. האדומים ממרסיסייד החזיקו עד לפני מספר חודשים בשיא - 18 אליפויות אנגליה בכל הזמנים. האליפות השלישית ברציפות של יונייטד ב-2009 הישוותה את השיא. כיום גם לשדים האדומים יש 18 תארים, ו-11 מהם שייכים לפרגי ב-16 השנים האחרונות. מנגד, ליברפול עדיין לא סיימה מעולם במקום הראשון בפרמייר-ליג מאז היווסדה ב-1992, והאליפות האחרונה שלה היתה ב-1990. כלומר, אם גם העונה תסתיים ללא הצלחה, תציין ליברפול 20 שנה ללא אליפות, וזו כבר בושה בלתי מתקבלת על הדעת.
בעונה שעברה נתנה החבורה של רפא בניטס קרב צמוד למנצ'סטר יונייטד, ובכל זאת כשלה. העונה זה הולך להיות קשה יותר. במהלך כל 2008/09 הפסידו האדומים שני משחקי ליגה בלבד. העונה רק החלה, וכבר יש להם 3 הפסדים, כולל 2:0 מתסכל בסטמפורד-ברידג' של צ'לסי לפני היציאה לפגרת מוקדמות המונדיאל. לכן, מבחינת בניטס, מדובר במשחק של לחיות או לחדול. זו גם הסיבה שהמנג'ר הספרדי היה כה מתוסכל כאשר שני הכוכבים הגדולים שלו, ג'רארד ופרננדו טורס, חזרו פצועים ממשחקים חסרי חשיבות במוקדמות.
מבחינת היסטורית, נהנית ליברפול ממאזן לא רע מול יונייטד באנפילד - 36 נצחונות מול 22 הפסדים ו-18 תוצאות תיקו בליגה. אלא שבעידן פרגוסון התמונה נראית שונה בתכלית. למעשה, מאז 1997 ניצחה יונייטד באנפילד לא פחות מ-8 משחקים, והפסידה רק 3. מצד שני, בעונה שעברה עשתה ליברפול דאבל מזהיר על היריבה הגדולה. היא ניצחה אותה בספטמבר 2008 באנפילד 1:2 משער דרמטי של ריאן באבל בדקות הסיום, ופירקה אותה 1:4 באולד-טראפורד במשחק איום ונורא של הבלם הסרבי נמאניה וידיץ' שהיה אחראי ישירות לשני שערים לפחות, וגם ספג כרטיס אדום. וידיץ' עדיין לא התאושש לגמרי מהמפלה ההיא, וגם עבורו מדובר במשחק חשוב במיוחד.
נכתב ע"י מיכאל יוכין
החזרה של אואן לליברפול מהווה סיפור בקנה מידה כמעט היסטורי. ילד הפלא לשעבר של אנגליה, שהדהים את העולם עם שער בלתי נשכח מול ארגנטינה במונדיאל-98 וזכה בתואר שחקן השנה באירופה ב-2001, היה פעם יקיר היציעים באנפילד. הוא כבש 160 שערים ב-300 משחקים בדיוק במדים האדומים בכל המסגרות, במשך 8 עונות. בקיץ 2004 החליט מייקל לנסות את מזלו בריאל מדריד, לא קיבל מספיק דקות משחק בברנבאו למרות מאזן הבקעה מעולה, ומאז הקריירה שלו התדרדרה. 4 עונות אומללות בניוקאסל התאפיינו בעיקר בפציעות. אואן איבד לאחרונה את מקומו בסגל הנבחרת, קבוצתו מצפון-מזרח אנגליה ירדה ליגה, וסוכניו הפיצו הקיץ חוברת הזויה בקרב המנג'רים בפרמייר-ליג במטרה למצוא לו בית חדש. בהתחלה רק האל סיטי הביעה עניין מסויג, אבל אז הגיע משום מקום הטלפון מפרגוסון, ואואן חתם אצל היריבה השנואה ביותר של ליברפול.
כאן המקום לציין שלמרות ההישגים הגדולים של החלוץ המוכשר באנפילד, הוא מעולם לא נהנה מסטטוס של גיבור. אוהדי ליברפול העריצו אותו, אבל מעולם לא סגדו לו, והוא לא הגיע למעמד של רובי פאולר או סטיבן ג'רארד. הסיבה נעוצה באופיו המרוחק של אואן שלא שאף למגע יומיומי עם האוהדים, וגם בעברו - אביו, טרי אואן, החל את דרכו כשחקן באברטון, וגם מייקל אהד בילדותו של היריבה העירונית הכחולה. לכן יהיה מעניין במיוחד לראות כיצד יקבלו היציעים את הבן הגולה. האם יזכה אואן לשריקות בוז? האם יתייחסו אליו כאל בוגד? האם יקבל בכל זאת מחיאות כפיים לזכר הימים היפים?
פרגוסון בוודאי לא יהנה מקבלת פנים חמה במיוחד. המנג'ר של השדים האדומים הצהיר רק לאחרונה שלא יפרוש עד שיעבור את ליברפול במספר האליפויות. האדומים ממרסיסייד החזיקו עד לפני מספר חודשים בשיא - 18 אליפויות אנגליה בכל הזמנים. האליפות השלישית ברציפות של יונייטד ב-2009 הישוותה את השיא. כיום גם לשדים האדומים יש 18 תארים, ו-11 מהם שייכים לפרגי ב-16 השנים האחרונות. מנגד, ליברפול עדיין לא סיימה מעולם במקום הראשון בפרמייר-ליג מאז היווסדה ב-1992, והאליפות האחרונה שלה היתה ב-1990. כלומר, אם גם העונה תסתיים ללא הצלחה, תציין ליברפול 20 שנה ללא אליפות, וזו כבר בושה בלתי מתקבלת על הדעת.
בעונה שעברה נתנה החבורה של רפא בניטס קרב צמוד למנצ'סטר יונייטד, ובכל זאת כשלה. העונה זה הולך להיות קשה יותר. במהלך כל 2008/09 הפסידו האדומים שני משחקי ליגה בלבד. העונה רק החלה, וכבר יש להם 3 הפסדים, כולל 2:0 מתסכל בסטמפורד-ברידג' של צ'לסי לפני היציאה לפגרת מוקדמות המונדיאל. לכן, מבחינת בניטס, מדובר במשחק של לחיות או לחדול. זו גם הסיבה שהמנג'ר הספרדי היה כה מתוסכל כאשר שני הכוכבים הגדולים שלו, ג'רארד ופרננדו טורס, חזרו פצועים ממשחקים חסרי חשיבות במוקדמות.
מבחינת היסטורית, נהנית ליברפול ממאזן לא רע מול יונייטד באנפילד - 36 נצחונות מול 22 הפסדים ו-18 תוצאות תיקו בליגה. אלא שבעידן פרגוסון התמונה נראית שונה בתכלית. למעשה, מאז 1997 ניצחה יונייטד באנפילד לא פחות מ-8 משחקים, והפסידה רק 3. מצד שני, בעונה שעברה עשתה ליברפול דאבל מזהיר על היריבה הגדולה. היא ניצחה אותה בספטמבר 2008 באנפילד 1:2 משער דרמטי של ריאן באבל בדקות הסיום, ופירקה אותה 1:4 באולד-טראפורד במשחק איום ונורא של הבלם הסרבי נמאניה וידיץ' שהיה אחראי ישירות לשני שערים לפחות, וגם ספג כרטיס אדום. וידיץ' עדיין לא התאושש לגמרי מהמפלה ההיא, וגם עבורו מדובר במשחק חשוב במיוחד.
נכתב ע"י מיכאל יוכין
