גמישות -מנטלית ופיזית - בראיית אמנויות הלחימה הסיניות 

זרימה, צ'י (אנרגיה) ושינוי הן מאבני היסוד של האמונה הסינית והיחסים ביניהם מסמלים בריאות, חוסן ושפע. סמל הבה-גוואה, או סמל שמונת הכיוונים, גורס כי לכל כיוון יש סוג מסוים של אנרגיה. כך אנרגיה זו (הצ'י) תשתנה בהתאם לשינוי המיקום שלנו.
בכדי להיות בריאים, הצ'י בגופינו חייב לזרום בצורה חופשית ונקייה, ללא מעצורים או סטגנציות. עפ"י האמונה הסינית, אנרגיית הצ'י זורמת בגופנו כמו הדם, ולאורך שבעת מרכזי האנרגיות בגוף המכונים צ'אקרות. מהן מסתעפים 14 שבילי אנרגיות צ'י הידועים כמרידיאנים (12 מהם יוצרים זוגות וזורמים לאורך הרגל והיד).
בכל דרך בה נביט ניווכח כי זרימה שווה בריאות, ושינוי הוא בעצם פקטור הקשור לזרימה באופן ישיר. הגמישות, הן הפיזית והן המנטאלית, היא המאפשרת לנו לנוע בחופשיות גדולה יותר ולייצר את השינוי הנכסף. תרגילים הקשורים במתיחה, בגמישות ובתנועה (השווה לזרימה) נחשבו מאז ומעולם לחלק חשוב מתורת הרפואה הסינית כמסייעים חשובים לשיפור הבריאות ואיכות החיים.

גמישות ובריאות במסורת הסינית

בספר העתיק הטאו טה-צ'ינג שנכתב ע"י החכם הסיני לאו-צה לפני כ- 2,500 שנה כתוב: "על מנת לצמצם דבר יש להרחיב אותו תחילה. על מנת להחליש דבר יש לחזק אותו תחילה". אכן, ה"ראייה הסינית" מאמינה כי תרגילי המתיחה והגמישות, בין אם סטטיים ובין אם דינאמיים, תורמים להמרצת הדם בגוף ולהעלאת רמת הצ'י בגופנו, וכך יכולים להבטיח למתרגל חיוניות ואריכות ימים (יאנג-שנג בסינית). איורים במגילות משי מסביבות 168 לפני הספירה מתארים גברים ונשים המבצעים תרגילי כפיפה, מתיחה ונשימה. טקסטים אחרים מזמן שושלת האן ב-206 לפני הספירה ועד 23 לספירה מפרטים גם הם את יתרונות ההתעמלות, הנשימה והגמישות.
בסין קיימות שיטות מסורתיות רבות להתעמלות בריאותית בכלל ולתרגילי גמישות בפרט. בכלל זה נכללים תרגילים רפואיים הבאים למנוע מחלות או לעזור בהחלמה מהן, כאילו שנגזרו/נלקחו מאומניות לחימה מתוך מסורת הקונג-פו או הוו-שו, שנועדו לשפר את ביצועי הגוף ולהוסיף לו עוצמה וחיוניות.
ממחקרים מדעיים עולה שצ'י-קונג מסוגל לחולל שינויים מרחיקי לכת בגוף ובתודעה, בהם האטת הדופק והורדת לחץ-הדם, אספקה מוגברת של חמצן לרקמות וערנות משופרת. בתחום הרפואה מיישמים את שיטת הצ'י-קונג במרפאות שיקום ברחבי סין.

הדרקון שעף על הקרקע

עפ"י "הרוח הסינית" אנו במכללת ילון (דרקון המזרח) מתאמנים בתרגילים שנועדו ליצור הרמוניה בין גוף, נפש תודעה ורוח. דוגמא טובה לכן הינו תרגיל "הדרקון שעף על הקרקע" שהינו תרגיל עתיק מדיסציפלינה עתיקה של הטאי-צ'י בסגנון הצ'ן הקלאסי. מטרתו לאפשר למתרגל להפיק תועלת מרובה מהגדלת טווח המפרקים (בעיקר במפרק הירך) - שזו גמישות בהגדרה. שיפור בפעולות גופניות כגון הרפיית המתח בגוף שיפור וויסות הנשימה להשגת שלווה פנמית וצלילות המחשבה.
המתרגל נידרש בתרגיל זה להרפות לא רק את המתח בגופו, אלא גם להרגיע את מחשבתו ותודעתו. ניתן לבצע זאת ע"י מספר נשימות עמוקות, רגועות וארוכות המובילות חמצן עמוק לריאות ע"י נשימה סרעפתית או בטנית ("הרחבת הבטן"- ע"י הפעלת שריר הסרעפת)-זוהי הנשימה התחתונה.
נעזר בתנועות ידיים ונרים אותן בתנועה רחבה מהצדדים תוך הכנסת אויר ממושכת ורגועה התואמת את אורך הרמת הידיים אל מעל הראש. אז רצוי להשתמש בדמיון מודרך ולצייר בדמיוננו את האנרגיה בדמות שמש מאירה החודרת לגוף, מאווררת, מרגיעה ושוטפת את כל החסימות בו. אז מורידים את הידיים מטה לאורך הגוף תוך הוצאת אויר עם שחרור המתח בצוואר ובכתפיים, בגב ולבסוף באגן. בשלב זה פותחים פיסוק ההולך וגדל עד שהינך יושב על הקרקע בתנוחת "ישיבת משוכה" כשרגל אחת פשוטה לפנים בצורה ישרה והאחרת כפופה לאחור. במצב זה נרכון לפנים תוך שאנו נושפים עם תנועת ידיים שדוחפות כדור אנרגיה לאורך הרגל הקדמית הישרה. כך מספר פעמים ולצד שני כנ"ל.
הסוד אינו טמון בפעילות הפיזית דווקא, כי אם בשילוב שבין הרגיעה הפנימית, הנשימה וההתאמה שלהן לאורך התנועה הפיזית המתבצעת תוך כדי ההגמשה. אם ברצוננו להתקדם עוד יותר אז חשוב ביותר לתרגל מערכת של תרגילים הקשורים זה בזה- מעין סידרה וללמוד לזרום ולנוע בחופשיות עם עומק מלא בין התרגילים כמו גם בכל תרגיל כשלעצמו. כך ניתן לשלב בין גמישות גופנית לגמישות מחשבתית ורגשית. אם נדע להרגיע את המתחים שלנו, נדע להתאים עצמנו לשינוי ולצור את הגמישות הנדרשת במעשינו כמו גם בגופינו. כך נזכה בבריאותינו. אני מאמין שכך גם נצליח יותר: נצליח להשתלב טוב יותר, נצליח לעקוף מכשולים ביתר קלות ונצליח להגשים יעדים.

מחשבה גמישה בגוף גמיש

אישית אני מאמין, כמו רבים ממורי הסיניים, כי אדם בריא מוגדר כאדם שחי בהרמוניה תפקודית, שומר על איזון בין יין ליאנג ובין המציאות החומרית לבין תעצומות הנפש לשם שיפור העצמי והתודעה. גמישות על פי אמונתי, איננה רק הגדלת טווח המפרק, כפי שהיא מוגדרת עפ"י התפיסה המערבית. הגמישות הפיזית קשורה גם היא, בין היתר, ביכולת להירגע מהמתח וכך להשפיע על הורדת טונוס השריר ולבטל את "קשת ההחזר" (הפקודה להתכווץ שהמוח נותן לשריר בעת שיש מתח במפרק, בכדי לשמור עליו מפתיחת יתר בבת אחת). על אחת כמה וכמה חשובה לנו הגמישות המחשבתית המאפשרת לנו "לנוע" מרעיון אחד לאחר, ליצור שינוי שתומך בהתחדשות.
גמישות אם כן, לדידי, קשורה ביכולת להוריד את המתח באדם. בהיותך רגוע תוכל גם להגיע לאימון בטווח תנועה מלא, למתוח את השריר עד למקסימום ובכך לנצל את מלוא טווח תנועתו ומלוא כוחו של השריר, כמו גם לאפשר תנועה חופשית בכל מפרקי הגוף, המאפשרת גם יציבה נכונה ובריאה, וגם תנועה משוחררת ונעימה בפעילויותינו היום יומיות ובתחושותינו הרגשיות מאידך.
העיקר הוא להתמיד באימונינו להפוך גמישים יותר, לא להתייאש וכפי שהפתגם הסיני אומר: "כמו שלא תפסיק לאכול כדי להימנע מהסיכוי להיחנק - כך לא כדאי להפסיק לבצע דברים שצריך לעשותם רק כדי למנוע כישלון אפשרי".