שפה נוספת באתר האינטרנט - למה ואיך 

שפה נוספת באתר האינטרנט שלך

האינטרנט הוא השוק העולמי החדש והכלי העיקרי לתקשורת אישית ועסקית. כל אדם, גוף, מוסד וחברה שמבקשים להיחשף לציבור מקים ומחזיק אתר ברשת הגדולה. כל אחד ומטרותיו- חברתיות, עסקיות, פוליטיות ושלל מטרות אישיות אחרות.

ישנם גם סוגים שונים של אתרים- החל מאתר תדמית רגיל, דרך פורטלים שונים, חנויות מקוונות ואתרי תוכן עמוסים שמתעדכנים תדיר. מכאן נגזר גם הצורך בניהול התוכן- מאתרים שכמעט אין מה לגעת בהם לאתרים הדורשים צוות שלם של כותבים ומנהלי תוכן שטורחים סביב השעון בהכנסת התוכן ועיצובו המתמיד.

האתרים כתובים בדרך כלל, באופן טבעי בשפה של בעליהם. אתה חושב בעברית ומקים אתר בעברית. אתה חושב קצת קדימה ורוצה קצת ריח בין-לאומי וכותב קצת באנגלית. יש מי שמכוון לקהל אחר ולמטרות אחרות ועולה מדרגה על ידי שימוש בשפות נוספות. גולש המזהה את שפת אימו באתר- מרגיש טוב ובטוח. הוא חש שחושבים עליו, שבאתר הזה יקבל יחס נכון ומתאים, שהוא מוזמן להכנס. שימו לב לאפשרות שבמקרים רבים מדובר במיעוטים חברתיים או אחרים שמראש חוששים מפניה אל אנשי הזרם המרכזי, ה- Main stream.

להצגה בשפה נוספת יש שתי אפשרויות עיקריות; היקרה והמסובכת ביניהן היא תרגום כל האתר, על כל מדוריו וכפתוריו לשפה המבוקשת, מה שמיד מציב את הצורך לעדכן ולנהל את התוכן באותה שפה. אפשרות נוספת היא של הוספת מדור (כפתור) מתאים ובתוכו הצגת תקציר של הפעילות באתר בדף אחד בסדר גודל של 200-400 מילים. הדרך הראשונה (המסובכת) יכולה להיות גם חלקית, כאשר מחליטים שלא לתרגם את כל הפעילות, הטפסים,התוכן אלא מגדירים מה חשוב עבור אותו קהל- יעד.

ברגע שהוחלט על הוספת שפה באתר הגיע עת הבחינה והתאמה של החומר לקהל היעד. קהל אחר=שפה אחרת=מאפיינים ומנטאליות אחרים. לא יהיה נכון לתרגם מילולית ובוודאי לא במילונים האוטומטיים הקיימים ברשת אלא יש צורך לבחון את התאמת המסר לקהל היעד, לגבש אותו למלל מתאים ולאחר מכן לגשת לתרגום.

התרגום חייב להיות מקצועי מבחינה לשונית ובהמשך עליו להבחן בעין של אדם מתאים מתוך קהל היעד. תהיה זו טעות לגשת "לבן של השכנה" או לומר "אני מכיר מישהו מקלנסווה" ולבקש ממנו לתרגם. תוצר התרגום צריך להבחן שוב על ידי אדם מתאים שיאשר לנו שהמסר "הסנסורי" עובר- מסר חברתי, שיווקי, ציבורי ואחר.

כשהסתיימה מלאכת התרגום והבחינה הסנסורית ניגשים להתקנת החומר באתר. כאן שוב עולה שאלה; מנהל האתר, בין אם הוא בעל האתר או בונה האתר- אינו מכיר את השפה, לא יודע היכן להתקין את תוצרי התרגום.שלחנו חומר לתרגום וקיבלנו ערימת מילים וכותרות. מה שייך לאן? האותיות מוזרות ואינן משתפות פעולה. מילא אנגלית, אבל מה עם אמהרית, רוסית, יפאנית, ערבית? מי ערב לנו שהמילים לא מותקנות בכלל בכתב ראי, ימין לשמאל, ראש וזנב? לשאלות כאלו יש כמובן תשובות, שנמצאות בידי מי שלקח על עצמו את המשימה.

ההמשך הוא בהתאם לצרכים ולתקציב. אם מדובר באתר תדמית עם תקציר- נותר לבחון את ההתקנה וללוות לתקופה קצרה את החומר. בדרך כלל יש צורך בשינויים קטנים שעולים לאחר שבעל האתר רואה את החומר או מבצע שינויים קלים בפעילותו. כאשר מדובר באתר שהפך כולו לשפה אחרת- יש צורך בניהול מתמיד של התוכן באופן שאינו נופל מניהול התוכן בשפה המקורית של האתר.

רצוי שכל המלאכה שתוארה תהיה מרוכזת בידי גורם אחד שמבין את קהל היעד ומעורה בו מבחינת המנטאליות, השפה והתרבות. גורם כזה יביא את התוצאה הנכונה שתואמת את המטרות שלשמן הוקם האתר מלכתחילה. זכרו כי האתר נמצא ברשת הגלובאלית וברגע זה נמצאים בו גולשים ולקוחות מסין ועד ארץ האש, מקוטב עד קוטב. מי שימצא מסר לא מותאם או תרגום קלוקל- לא יפנה אליכם ולא יפנים את המסר.

המחלקה העסקית של חברת "שער למגזר" מבצעת תהליך של התקנת שפה ערבית באתרים באופן שתואר להלן. לחברה יש את כל הידע והכלים הנדרשים להתקנת השפה באתר שלך החל משלב איפיון הצורך והגדרת המטרה דרך התאמת המסר, תרגומו ובחינתו ועד להתקנה באתר וניהול התוכן לפי הצורך.