אז מה זה בכלל יעוץ פילוסופי ? 

כמעט כל סטודנט לפילוסופיה שמע במהלך לימודיו את השאלה החוזרת ונשנית "ומה תעשה עם זה?" או כמו שאמר לי נהג שתפסתי איתו טרמפ בהיותי סטודנט: "פילוסופיה זה אוננות של החיים", ובמילים אחרות- ההתפלספות לא נוגעת באמת למציאות, פילוסופיה זה לדבר על המציאות ולא לחיות אותה. למרות "השם הרע" שיצא לפילוסופיה כמקצוע חסר תכלית, בשנים האחרונות התפתחו גישות שונות של 'פילוסופיה יישומית' המכוונות לשימוש פרקטי ויומיומי יותר בפילוסופיה.

מקורות היעוץ הפילוסופי

עדויות כל קיומם של יועצים פילוסופים ניתן למצא למעשה כבר משחר ההיסטוריה: אפלטון ודקארט , מקיאבלי ואגוסטינוס, ג'ון לוק והובס, כולם שימשו כיועצים למלכים, פוליטיקאים, אנשי אצולה וכמורה. תורתם הפילוסופית השפיעה באופן משמעותי על תפיסות הציבור והתנהלות המשטר.

אריסטו, למשל, הובא במיוחד כדי לשמש חונכו האישי של הנער אלכסנדר ("הגדול" לימים); לוק והובס שימשו חלק חשוב בצידוקים הפילוסופים של הצדדים "במהפכה המהוללת" באנגליה - 1688, זה מכיוון המלוכה וזה מכיוון האצולה. כלומר, לאורך ההיסטוריה הייתה הפילוסופיה לדרך חיים, לנגיעה במהות אשר אפשרה צלילות בתוך המציאות היומיומית. אך רק עם הפיכתה למקצוע אקדמאי, שכלתני, המשמש לשעשועים תיאורטיים, התרחקה הפילוסופיה מהמעשה כמעט לחלוטין, משלל התובנות התיאורטיות שנכתבו בספריות עתיקות, לא נגזר שום יישום מעשי.

את "הצלת" מקצוע הפילוסופיה מידיה של האקדמיה התיאורטית, ניתן לייחס לפילוסוף הגרמני-הולנדי גרד אשנבאך אשר החל מ-1981, שימש כיועץ פילוסופי המציע פרספקטיבה פילוסופית לנועצים בו.

כיצד מתנהל יעוץ פילוסופי -

ראשית- מהי פילוסופיה בכלל? פילוסופיה (ביוונית - אהבת החוכמה) מבקשת להבין את האדם ואת העולם שסביבו, ולשם כך נוצרו מגוון עשיר של תפיסות עולם על ידי פילוסופים שונים. היועץ הפילוסופי מביא מהפילוסופיה את שיטות החקירה, את המתודולוגיה בפיתוח תזה- השקפת עולם כוללת, ליצירת בהירות ועוצמה בעולמו של הנועץ, קרי בתפיסתו הפילוסופית. זאת משום שהייעוץ הפילוסופי מניח כי כל אדם הינו פילוסוף ולכן תפיסת עולמו, תפקידו בעולם, פתרון הדילמות שלו, כולן לגיטימיות וכל התשובות מקורן בנועץ.

רוב שיטות הייעוץ נעשות באמצעות דיאלוג ומטרתה הראשונית של השיחה היא להתחקות ברמה העובדתית אחר עולמו של הנועץ. מתוך שיחה זו יבחינו היועץ והנועץ במושגים החוזרים על עצמם ומבטאים סוגיה או דילמה המעסיקה את הנועץ.

לאחר שזו הוגדרה, ניתן לפנות לפילוסופיה "ולהטריח את הזקנים", מאחר וכל סוגיה מהותית העסיקה פילוסופים רבים לפנינו בדרכים שונות.

חשוב לציין כי הייעוץ הפילוסופי אינו תחום קליני. אין הוא מתמקד בהפרעות נפשיות, אינו מצייר "מפה של הנפש" ובוודאי שלא מייעץ בלקיחת תרופות. לו מרינוף (יועץ פילוסופי אמריקאי, מחבר רב המכר "אפלטון במקום פרוזאק") כינה את הייעוץ הפילוסופי "תרפיה לשפויים": היועץ אינו מתעניין במה קרה לנועץ לפני 30 שנה ביחסיו עם אימו אלא בפרשנות שהאדם נותן לאירועים שונים בחייו.

הפילוסופיה היישומית היא תחום הולך ומתפתח. מאחר והפילוסופיה נוגעת במגוון שאלות והיבטי חיים, ישנו מגוון רחב ביותר של דרכים בהן מוצאת הפילוסופיה היישומית ביטוי מלבד הייעוץ הפילוסופי.

להלן רשימה חלקית ביותר של מקצת השימושים הנעשים כיום בישראל על ידי יועצים פילוסופים שונים:

• סדנאות העצמה פילוסופיות לנוער ("פילוסופים צעירים" של סופיה).

• פילוסופיה יישומית ותיאטרון בדואט משותף של מודעות ("פרסונה" של אמרי אביטן ודייב למלמן).

• ייעוץ עסקי המבוסס על אתיקה וכתיבת חזון פילוסופי (Philoharmony).

• ייעוץ פילוסופי מוזיקולוגי (ד"ר אלי איילון).

• ליווי ארגונים ומוסדות בתהליכי בניה מחדש (מכון 'במחשבה תחילה').

• קו עזרה ראשונה לבעיות קיומיות ולדילמות מוסריות (מרכז סופון).

ועוד היד נטויה- ככל שהצורך בפילוסופיה גדל ומגיע להכרת הציבור, כך מתרבים השימושים שמוצאת הפילוסופיה בחיינו. נראה כי החידוש הגדול ביותר שמביא עימו הייעוץ הפילוסופי, היא ההנחה כי לכל אדם ישנה פרשנות שונה וייחודית, המביאה למסקנה כי כל אדם הוא פילוסוף עם תפיסת עולם מיוחדת, רק שעדיין לא כתב דוקטורט בנושא....