ציפי, זה לא מספיק - זה לא מספיק, ציפי / נמרוד נוי
12/9/2009
אנדריו גרוב, מייסד חברת אינטל ונשיאה הראשון, כתב ספר בשם 'רק פרנואידים שורדים', בו נתן ביטוי לצורך התמידי בעולמנו, רב התהפוכות והשינויים המהירים החלים בתוכו, להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולא לקפוא על השמרים. לקום כל בוקר ולחשוב מה לא עשינו טוב ובמה עלינו להשתפר כדי להמשיך ולשרוד ולקיים את שליחותנו. לא הבחנתי עד היום בכל דברייה של ציפי ליבני ובדרכי התנהלותה תכונה שכזו, אי שקט אינטלקטואלי שכזה, וגם לא מרכיבים חיוניים אחרים, שלא כאן המקום לפרטם, שביסוד כל מנהיגות איכותית ומכוננת.
טקסים הם חלק מאוד מרכזי בתרבות הארגונית של כל גוף וכל חברה. בקרב קהילת העוסקים בניהול ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי מקובל לראות במרכיבי התרבות השונים האלה חומר גלם מצויין דרכו ניתן ללמוד רבות על יסודותיו של הארגון, על מאפייניו היחודיים על חוסנו וחוזקותיו ועל חולשותיו. טקסים יכולים להיות דברים קטנים, יום יומיים וטרוויאליים, כמו האופן בו פונים בארגון איש לרעהו, אופי פגישות העבודה השונות ודרכי התנהלותן כולל גם החלפת הדעות במסדרנות תוך כדי תנועה, וכמו המפגש היומי בפינות הקפה והשתייה שבארגון וההתכנסות היומית בחדר האוכל המפעלי. וטקסים יכולים גם להיות ארועים שנתיים גדולים כמו הרמת כוסית לרגל השנה החדשה ואחרים.
בערב יום חמישי בשבוע שעבר נכחתי בטקס הרמת כוסית לקראת השנה החדשה שנערך במטה המרכזי של מפלגת קדימה. היה זה הטקס המרכזי של המפלגה ונכחו בו יושבת ראש התנועה ציפי ליבני וחברי כנסת רבים מטעמה, וכן קהל מגוייס ושבוי של כמאתיים חברי מפלגה ששונעו ממחוזותיה השונים בארץ, וממספר פעילי שטח מרכזיים שלה. בלטו במיוחד ציבור גדול של עולים יוצאי ברית המועצות לשעבר. כולם ישבו סביב שולחנות חגיגיים. בקדמת האולם ובצמוד לבמת הברכות והנאומים, ישבו חברי הכנסת של המפלגה ומאחוריהם החברים מן השורה.
אין כמו אירוע זה (ולא אוכל להרחיב כאן את היריעה ולעגנה בדוגמאות לרוב) כמו גם כינוס המועצה של קדימה כדי להמחיש עד כמה המפלגה היא ארגון בעל מאפיינים פאודליים מובהקים. ארגון של אדונים ומשרתים, של עליונים ותחתונים. למעלה בשפיץ הפרמידה מצויים חבריי הכנסת ובראשם יושבת הראש ציפי ליבני, והדום לרגליהם 'ערב רב של פשוטי עם והמון אדיוטות חסרי השכלה ותבונה', המשול לחמורים עליהם רוכבים הפוליטיקאים לכנסת ולמממשלה. אין זה פלא שהמערכת הפוליטית בישראל וסמלה בניין הכנסת בירושלים מהווים כיום מבצר של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית, המייצר לה ולמדינה הפסדים עצומים בכל תחומי החיים. בעידן הגלובליזציה, האינטרנט ומהפכת התקשורת והמידע לכל אין עוד זכות קיום לארגונים פאודליים שכאלה כמו המפלגות בישראל. וקדימה היא ארגון פיאודלי שכזה, וציפי ליבני היא נסיכת הכתר שלו, היא מלכתו.
הדברים הנאמרים ונכתבים בארגון, הדעות שנשמעות בו, הילכי הרוח הבוקעים ממנו, הצליל והמנגינה שלהם, כולם מהווים חומר גלם מצויין המצייר תמונה חדה וברורה על הארגון, על מצבו, על תפיסותיו העצמיות ובעיקר על בעיותיו המרכזיות. הדבר הבולט ביותר מניתוח טקסט דברייה של ציפי ליבני לרגל ראש השנה החדשה הוא העדרותם הזועקת של תהליכי הגות וחשיבה מקצועיים באשר למהותה ולזהותה של המפלגה, ולשליחותה ולמיצובה הנכון במפה הפוליטית של ישראל. שלא לדבר על תעוזת הרוח. קלישאות קלישאות ועוד פעם קלישאות. שום דבר חדש ושום דבר ממשי ומהותי הנותן תשובות הולמות לבעיות האמת של המדינה והחברה הישראלית. ניתן גם ללמוד מדברייה של ציפי ליבני שהפוליטיקאים אינם מבדילים ואינם מבחינים בין 'הגיון המדינה' ל'הגיון הפוליטיקה'. לדידם הכל מישמש אחד גדול. כך בלעה המדינה את הפוליטיקה והלאימה אותה ולא נותר ממנה דבר.
נראה שנעשה כאן מהלך יחיד של ציפי ליבני. קרוב קרוב לחזה שלה היא ביררה לעצמה כמה מושגי יסוד הקשורים ל'הגיון המדינה' ול'היגון המצע הרעיוני', כמו 'שתי מדינות לשני העמים' ו'מדינה יהודית ודמוקרטית', בנתה עליהם מגדל גבוה של קלפים ויצאה עמם לדרך, וזה כל מהותה של המפלגה וכל הבשורה שהיא מביאה לעם ישראל. אין כל זכר להתהליכי עבודה המביאים לידי ביטוי את עקרונות שיתוף הרבים והיות התבונה הקולקטיבית טובה ואיכותית יותר מכל תבונה של קבוצה קטנה וסגורה ובודאי של איש יחיד.
ציפי ליבני בדברייה בטקס הרמת הכוסית ציינה כי בעת מסע הבחירות שלה זכתה לכך שנשים רבות פנו אליה ואמרו לה שהיא חייבת להצליח ולו רק בשבילהן. כמו כן הזכירה שבערב הבחירות עצמן ישבו מול ביתה חבורת צעירים ושרו ביחד את השיר 'רק בגלל הרוח'. זה נשמע מאוד יפה, אך מכאן מה שחשוב באמת הוא לאן לוקחים את הדברים האלה ומה עושים עימם. בעיקר לא להשלות את עצמנו ולא לבנות ציפיות ותקוות שאין להן רגליים. צריך להבין שהאדם הוא מחפש גאולה ומשמעות נואש וניצחי. זה מצבו הבסיסי בעולם. וככזה היא יבחר גם בגאולת שווא אם אין לו משהו אחר. אני על כל פנים לא הייתי מיחס לתיאורים שדלעיל שום דבר מעבר לכך ומזהיר את ציפי ליבני שתבדוק את עצמה טוב טוב אם באמת ובכנות היא נותנת תשובה הולמת לדברים.
המנדט שקיבלה ציפי ליבני מן המפלגה ומן הציבור הרחב הוא בערבון מוגבל ויסודו יותר בציפיות ממנה מאשר באמת ממה שהיא מביאה למערכת הפוליטית וזאת עליה לדעת. עליה להיות פרנואידית לכך ולשפר את דרכיה כל העת. במאמריי השונים שהתפרסמו ביאללה קדימה, ולאחרונה המיטב שביניהם ודברים נוספים שנכתבו נאספו אל שני אתרים ארציים 'מאמרים' ו- 'רידר', וכן בעבודה הגדולה שהכנתי בשם 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית', נתתי ביטוי נרחב לדברים והצגתי תוכנית ממשית לקדימה המתמודדת עם שאלות היסוד של המדינה ובראשן חולשת המערכת הפוליטית בישראל. עד היום איש מבין הפוליטיקאים בקדימה, כולל ציפי ליבני, לא מצא לנכון להתייחס לדבריי, ונדמה שכל מה שהם יודעים ומסוגלים לעשותו הוא לשמור על המצב הקיים ולדאוג שמה שהיה הוא שיהיה.
ברור מעליו שזו אינה בשורה לעם ישראל ושום דבר טוב לא יכול לצמוח ממצב עניינים זה. לקדימה אין סיפור טוב וגם לא מסר של שליחות מגייס ומלכד שאפשר לצאת עימם לציבור ולזכות בבחירות. כמו כן דרכי התנהלותה של המפלגה כושלים מן היסוד. לא התייחסות מושכלת ומקצועית לדברים, התכחשות מלאה לאחריותם הציבורית של הפוליטיקאים, התעלמות מוחלטת מחשיבותם ומרכזיותם של ההיבטים הניהוליים, ההתנהלותיים והמערכתיים בחיינו, לא תעוזת הרוח ולא מנהיגות מכוננת. זה לא מספיק, ציפי ליבני. זה לא מספיק.
