ניהול סיכונים במסחר יומי במניות 

כדי להצליח במסחר יומי הסוחר חייב לעבוד עם ניהול סיכונים מסודר.
ניהול סיכונים הוא בסה"כ שם יפה לשיטה שעוזרת לנו לאכוף את הברור מאליו - לחתוך את הטריידים המפסידים קצר ולתת למנצחים לרוץ.
Let your profits run and cut your losses short.
ככל שזה נשמע פשוט - זו כל התורה.
סוחרים צריכים להבין ששלמות היא לא המטרה. אם אתה מחפש פרפקציוניזם אתה תיכנס לצרות.יהיו לך winners ויהיו לך losers. אבל חשוב להבין שטריידים מפסידים הם חלק בלתי נפרד ממסחר מוצלח. מהחיים הרגילים שלנו, בבית ובעבודה, התרגלנו להיות מתוגמלים על שלמות ועל יסודיות. במסחר זה לא המצב. אי אפשר להגיע לשלמות, ומי שמחפש אותה סופו שיתאכזב. סוחרים יומיים מקצועיים חיים טוב עם סטטיסטיקה של 50% הצלחה.
מטרתו של ניהול הסיכונים הוא להפחית את ההפסדים למינימום. קודם כל לשמר את הקפיטל. אם תצליח לעשות את זה הטריידים המפסידים לא יפגעו בנו יותר מדי והטריידים המנצחים יביאו איתם את הרווחים.
נגדיר את המושג - משמעת מכירה. זוהי למעשה העמידה במחיר הסטופ וההחלטה מתי ואיך לקחת רווחים. זהו חלק חשוב מניהול הסיכונים. ההתמקדות צריכה להיות ביציאה מהטרייד ולא בכניסה אליו. כי הצלחה או כישלון של טרייד נקבעים בסופו של דבר בזמן היציאה ממנו.
נחלק את ניהול הסיכון לארבעה צעדים בסיסיים:

•  הסכום שאנו מסכנים לטרייד: לעיתים מכונה R (מלשון Risk). זהו סכום כסף אבסולוטי. המקסימום שנרשה לעצמינו להפסיד בכל טרייד נתון. מסכום זה תגזר גם כמות המניות המתאימה לטרייד. ראה בהמשך.לעיתים, סכום זה יחושב כאחוז מהקפיטל שלנו. לדוגמה, יש סוחרים שלוקחים סיכון של לא יותר מ- 2% לטרייד. ככל שהמסחר שלנו הוא לתקופות קצרות יותר כך ייקטן אחוז הסיכון.

•  קביעת מחיר הסטופ: לפני הכניסה לטרייד חשוב לקבוע את מחיר הסטופ. המחיר בו נצא מהפוזיציה במידה והטרייד הולך נגדינו. זהו הבסיס למסחר מוצלח. הצעד הראשון שסוחר צריך לעשות כדי לעלות מדרגה ברמת המסחר שלו הוא לפתח את היכולח המנטלית של עמידה בכלל היציאה במחיר הסטופ.כל סוחר עשוי לקבוע את מחיר הסטופ ע"פ שיטה או תוכנית-מסחר שונה. יש סוחרים שעובדים עם סטופים טכניים המבוססים על תבניות, יש סוחרים שקובעים סטופ על סמך תנודתיות המניה, ויש סוחרים שהסטופ שלהם הוא תמיד זהה ומחושב בסנטים. גם פקודת הסטופ תהיה שונה אצל כל סוחר. (פקודה אוטומטית או ידנית, מרקט או סטופ-לימיט). אבל חשוב לשים דגש על קביעת מחיר הסטופ לפני הכניסה לטרייד.

•  חישוב גודל הפוזיציה בהתאם לשני הצעדים הקודמים: בהסתמך על הריסק שלנו (שהוא מספר קבוע) ועל גודל הסטופ (שהוא משתנה בהתאם לטרייד) ניתן לחשב את מספר המניות המתאים לכל טרייד. רוב הסוחרים לא מקדישים לצעד זה את ההתיחסות הראויה, אבל לחישוב הפשוט הזה יש חלק גדול בהצלחה או בכישלון של הסוחר. כמות המניות המתאימה תיקבע על ידי חלוקת הריסק בגודל הסטופ.לדוגמה: נניח שהריסק שלי הוא 50$. כלומר, אני מוכן להפסיד לא יותר מ 50$ לטרייד בודד. אם גודל הסטופ בטרייד מסויים הוא 20 סנט, כמות המניות שלי לא תעלה על 250 (50/0.20).

• בדיקת יחס הסיכון לרווח - Risk / Reward: צעד זה מתייחס ליציאה מהפוזיציה. יחס של בין 1R ל 3R נחשב ליחס טוב של סיכון לרווח. סוחר שמצליח לצאת מטריידים עם יחס ממוצע כזה יכול להסתפק באחוזי הצלחה נמוכים מ 50% כדי שיהיה רווחי. שיטה מקובלת להורדת הסיכון היא יציאה חלקית (למשל בחצי מכמות המניות) מפוזיצה כאשר מחיר המניה הגיע ליעד ראשוני. חישוב היעד ליציאה צריך להיעשות ביחס לגודל הסטופ. למשל, הסוחר עשוי לקבוע כלל שבו כאשר מחיר המניה מגיע ל-2R הוא יוצא בחצי כמות.

כמו שניתן לראות, מערכת ניהול הסיכונים היא למעשה שילוב של מספר גורמים המכתיבים קבלת החלטות לפני הכניסה לפוזיציה. ביצוע נכון של כללים אלו יבטיח שניכנס לפוזיציה בכמות מתאימה של מניות ונדע בדיוק מתי לסגור את הפוזיציה אם היא הולכת נגדינו.