ד"ר רועי סמואל (PhD), יועץ, חוקר, ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית
roydsamuel@gmail.com
השבוע האחרון היה מוצלח מאוד מבחינת קבוצות הכדורגל הישראליות הבכירות. שתי הקבוצות, מכבי חיפה והפועל תל-אביב הציבו לעצמן יעד של העפלה למפעלים האירופאים ועמדו בו בהצלחה. מעבר ליעדי התוצאה הנקבעים בשני המועדונים הללו באופן קבוע, הקבוצות הצליחו להשיג עד כה עוד מספר יעדים, כגון שיתוף שחקני נוער, ניהול טקטי יעיל, הצגת כושר גופני ברמה אירופאית, וכן עמידה בלחצים. במהלך החגים הקרובים תשחק נבחרת הדייויס של ישראל מול ספרד, במעמד הנהדר של חצי-הגמר, וגם שם יתמודדו הספורטאים הישראלים עם לחצים רבים הקשורים לביצוע הספורטיבי שלהם ולציפיות של עם שלם.
הלחץ הינו חלק בלתי-נפרד מעולם הספורט, ובחלקו הוא מה שהופך את הספורט לתחום חיים כה מרתק. לחצים מופעלים על ספורטאים מגורמים חיצוניים, כגון ציפיות מאמנים, הורים, חברים, וקהל, וכן דרישות מקצועיות, כלכליות ומשפחתיות, אך גם מציפיות עצמיות הקשורות ליעדים שספורטאים מציבים ולאופן בו הם מגדירים את עצמם כבני-אדם. ספורטאים מנסים להתגבר על החולף והארעי, הגוף והיכולת, על-ידי השגת הישגים אישיים וקבוצתיים, הצבת שיאים והכרה מצד הקהל והתקשורת. בכך ספורטאים מנסים להפוך את הזמני לנצחי. הניסיון הבלתי-פוסק והתובעני לממש את הפוטנציאל הגופני לנוכח זקנה ופציעות מצד אחד, והידיעה כי בספורט תמיד קיים מפסיד, מצד שני, יוצרת מתח נפשי שלספורטאים רבים קשה להתמודד עמו. ספורטאים משקיעים את גופם ונפשם בעיסוק הספורטיבי ומפתחים זהות אתלטית חזקה ולכן חשים צורך להצדיק את ההקרבה הזו בהישגים ספורטיביים והתקדמות מקצועית. כאשר ניתנת האפשרות להוכיח את עצמם ספורטאים רבים אינם מסוגלים להתמודד עם הלחץ ואז אנחנו רואים ירידה דרסטית ביכולת, המכונה בשפה מקצועית החנקות תחת לחץ או choking. ישנם מספר תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המתרחשים כאשר ספורטאים חשים בלחץ תחרותי כגון הצרות של שדה הראייה, עייפות פיזית ונפשית, ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה באוטומטיות של התנועה, ירידה ביכולת קבלת ההחלטות, ועלייה בחשיבה פנימית שלילית.
היכולת של ספורטאי עלית כגון אוסיין בולט, טייגר וודס, ורוג'ר פדרר לווסת את הלחצים האדירים המופעלים עליהם מכיוונים שונים מעוררת התפלאות, וחוקרים בפסיכולוגיה של הספורט מנסים זה שנים רבות לזהות את המאפיינים האישיותיים והפסיכולוגיים המאפשרים התמודדות יעילה עם לחצים והפקת ביצוע אופטימאלי. המחקר בתחום זה התפתח רבות וכיום אנו מבינים רבים מהגורמים המשפיעים על ספורטאים בתחרות ומנסים להעניק את הכלים המקצועיים להתמודדות יעילה עם לחץ, חרדה-תחרותית, ירידה בביטחון-העצמי, וקשיי ריכוז, המאפיינים ספורטאים רבים כל כך. בעוד שבעבר פסיכולוגי ספורט ומאמנים כיוונו ספורטאים לחוש רמות בינוניות של עוררות גופנית וחרדה-תחרותית, המחקר כיום מראה שלכל ספורטאי יש את הפרופיל הפסיכולוגי הביצועי הספציפי שלו. כאשר הספורטאי או הקבוצה יכינו את עצמם מנטאלית לביצוע באזור האופטימאלי שלהם, הסיכוי לביצוע איכותי עולה. כמובן שלעולם לא ניתן לצפות את כל הגורמים המשפיעים על ביצוע, כגון שיפוט, קהל, מזג אוויר, פציעה וכדומה, אבל בהחלט ניתן להכין ספורטאי לתפקוד בתנאים פסיכולוגיים המתאימים לו. כאשר מדובר בקבוצה, ישנם מאפיינים נוספים המשפיעים על הביצוע, כגון תקשורת, יחסים בין השחקנים ועם המאמן, הבנה טקטית נכונה, יעילות-קבוצתית, הבנת התפקידים וקבלתם, ועוד.
לפיכך, כאשר אוסיין בולט נראה משוחרר וצוחק לפני גמר מאה מטר באליפות העולם כשלידו טייסון גיי נראה מרוכז ודרוך, שניהם למעשה מבצעים את ההכנה המנטאלית שלהם שמביאה אותם לאזור הביצוע האופטימאלי שלהם. שניהם מווסתים את הרגשות והחרדה-התחרותית הנוצרות בעקבות הציפיות הרבות והרצון להצליח. שניהם לחוצים ושניהם חרדים, רק שהם מווסתים את הלחץ בצורה שונה. המחקר מראה שספורטאי עלית מפרשים את תסמיני החרדה התחרותית שלהם כמסייעים לביצוע הספורטיבי ולא כגורם הפוגע בביצוע, בניגוד לספורטאים ברמה נמוכה יותר. דוגמא נוספת לוויסות רגשי יעיל בתחרות היא הטניסאי רוג'ר פדרר שנראה רגוע לחלוטין במהלך כל הטורניר, אך מתפרק רגשית כאשר הוא מנצח או מפסיד ובכך חושף למעשה את הסערה הרגשית המתחוללת בתוכו, בה הוא בדרך-כלל מצליח לשלוט. דרך אגב, רוג'ר פדרר לא היה שחקן רגוע ששולט ברגשותיו בגילאי הנוער והיה נוהג להשתולל ולזרוק מחבטים בסגנון ג'ון מקנרו. אבל, כשראה שזה לא עובד לו, בניגוד למקנרו, הוא קיבל החלטה מוטיבציונית להשתנות ולשלוט ברגשותיו. ג'ון מקנרו, לעומתו, היה חייב להפגין רגשות ולהיות בעוררות גבוהה כדי לשחק באזור הביצוע האופטימאלי שלו.
חשוב להבין שהלחץ הוא חיובי, משום שללא לחץ אין דרישה להתפתחות ולא נוצרת התקדמות. אולם, חשוב לאפשר תקופות של מנוחה מהלחץ התחרותי ובעיקר חשוב לדעת כיצד לווסת את הלחץ בצורה יעילה להפקת ביצוע איכותי. עבודה רציפה עם פסיכולוג ספורט יכולה לאפשר לספורטאים בעלי כישורים פיזיים וטכניים לקבל את הכלים המנטאליים להתמודדות יעילה עם לחץ והפקת ביצוע מיטבי בצורה שיטתית. למשל, בניית פרופיל ביצועי והצבת יעדים, וויסות עוררות, בניית ביטחון-עצמי מוצדק, הדמיה מודרכת, בניית יכולות ריכוז וקשב יעילות, הכנה מנטאלית לתחרות ומעקב מקצועי. ספורטאים מקצועניים ועלית רבים בעולם עובדים בליווי צמוד של פסיכולוג ספורט כחלק אינטגראלי מהצוות המקצועי שלהם.
אז נאחל לקבוצות והנבחרות הישראליות שלא ידחו או יבטלו את הלחץ, משום שהוא תמיד יהיה קיים וישפיע, אלא שידעו לווסת אותו בצורה שתעניק להם את הסיכוי הטוב ביותר לביצוע איכותי. בהצלחה ושנה טובה לכולם.
roydsamuel@gmail.com
השבוע האחרון היה מוצלח מאוד מבחינת קבוצות הכדורגל הישראליות הבכירות. שתי הקבוצות, מכבי חיפה והפועל תל-אביב הציבו לעצמן יעד של העפלה למפעלים האירופאים ועמדו בו בהצלחה. מעבר ליעדי התוצאה הנקבעים בשני המועדונים הללו באופן קבוע, הקבוצות הצליחו להשיג עד כה עוד מספר יעדים, כגון שיתוף שחקני נוער, ניהול טקטי יעיל, הצגת כושר גופני ברמה אירופאית, וכן עמידה בלחצים. במהלך החגים הקרובים תשחק נבחרת הדייויס של ישראל מול ספרד, במעמד הנהדר של חצי-הגמר, וגם שם יתמודדו הספורטאים הישראלים עם לחצים רבים הקשורים לביצוע הספורטיבי שלהם ולציפיות של עם שלם.
הלחץ הינו חלק בלתי-נפרד מעולם הספורט, ובחלקו הוא מה שהופך את הספורט לתחום חיים כה מרתק. לחצים מופעלים על ספורטאים מגורמים חיצוניים, כגון ציפיות מאמנים, הורים, חברים, וקהל, וכן דרישות מקצועיות, כלכליות ומשפחתיות, אך גם מציפיות עצמיות הקשורות ליעדים שספורטאים מציבים ולאופן בו הם מגדירים את עצמם כבני-אדם. ספורטאים מנסים להתגבר על החולף והארעי, הגוף והיכולת, על-ידי השגת הישגים אישיים וקבוצתיים, הצבת שיאים והכרה מצד הקהל והתקשורת. בכך ספורטאים מנסים להפוך את הזמני לנצחי. הניסיון הבלתי-פוסק והתובעני לממש את הפוטנציאל הגופני לנוכח זקנה ופציעות מצד אחד, והידיעה כי בספורט תמיד קיים מפסיד, מצד שני, יוצרת מתח נפשי שלספורטאים רבים קשה להתמודד עמו. ספורטאים משקיעים את גופם ונפשם בעיסוק הספורטיבי ומפתחים זהות אתלטית חזקה ולכן חשים צורך להצדיק את ההקרבה הזו בהישגים ספורטיביים והתקדמות מקצועית. כאשר ניתנת האפשרות להוכיח את עצמם ספורטאים רבים אינם מסוגלים להתמודד עם הלחץ ואז אנחנו רואים ירידה דרסטית ביכולת, המכונה בשפה מקצועית החנקות תחת לחץ או choking. ישנם מספר תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המתרחשים כאשר ספורטאים חשים בלחץ תחרותי כגון הצרות של שדה הראייה, עייפות פיזית ונפשית, ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה באוטומטיות של התנועה, ירידה ביכולת קבלת ההחלטות, ועלייה בחשיבה פנימית שלילית.
היכולת של ספורטאי עלית כגון אוסיין בולט, טייגר וודס, ורוג'ר פדרר לווסת את הלחצים האדירים המופעלים עליהם מכיוונים שונים מעוררת התפלאות, וחוקרים בפסיכולוגיה של הספורט מנסים זה שנים רבות לזהות את המאפיינים האישיותיים והפסיכולוגיים המאפשרים התמודדות יעילה עם לחצים והפקת ביצוע אופטימאלי. המחקר בתחום זה התפתח רבות וכיום אנו מבינים רבים מהגורמים המשפיעים על ספורטאים בתחרות ומנסים להעניק את הכלים המקצועיים להתמודדות יעילה עם לחץ, חרדה-תחרותית, ירידה בביטחון-העצמי, וקשיי ריכוז, המאפיינים ספורטאים רבים כל כך. בעוד שבעבר פסיכולוגי ספורט ומאמנים כיוונו ספורטאים לחוש רמות בינוניות של עוררות גופנית וחרדה-תחרותית, המחקר כיום מראה שלכל ספורטאי יש את הפרופיל הפסיכולוגי הביצועי הספציפי שלו. כאשר הספורטאי או הקבוצה יכינו את עצמם מנטאלית לביצוע באזור האופטימאלי שלהם, הסיכוי לביצוע איכותי עולה. כמובן שלעולם לא ניתן לצפות את כל הגורמים המשפיעים על ביצוע, כגון שיפוט, קהל, מזג אוויר, פציעה וכדומה, אבל בהחלט ניתן להכין ספורטאי לתפקוד בתנאים פסיכולוגיים המתאימים לו. כאשר מדובר בקבוצה, ישנם מאפיינים נוספים המשפיעים על הביצוע, כגון תקשורת, יחסים בין השחקנים ועם המאמן, הבנה טקטית נכונה, יעילות-קבוצתית, הבנת התפקידים וקבלתם, ועוד.
לפיכך, כאשר אוסיין בולט נראה משוחרר וצוחק לפני גמר מאה מטר באליפות העולם כשלידו טייסון גיי נראה מרוכז ודרוך, שניהם למעשה מבצעים את ההכנה המנטאלית שלהם שמביאה אותם לאזור הביצוע האופטימאלי שלהם. שניהם מווסתים את הרגשות והחרדה-התחרותית הנוצרות בעקבות הציפיות הרבות והרצון להצליח. שניהם לחוצים ושניהם חרדים, רק שהם מווסתים את הלחץ בצורה שונה. המחקר מראה שספורטאי עלית מפרשים את תסמיני החרדה התחרותית שלהם כמסייעים לביצוע הספורטיבי ולא כגורם הפוגע בביצוע, בניגוד לספורטאים ברמה נמוכה יותר. דוגמא נוספת לוויסות רגשי יעיל בתחרות היא הטניסאי רוג'ר פדרר שנראה רגוע לחלוטין במהלך כל הטורניר, אך מתפרק רגשית כאשר הוא מנצח או מפסיד ובכך חושף למעשה את הסערה הרגשית המתחוללת בתוכו, בה הוא בדרך-כלל מצליח לשלוט. דרך אגב, רוג'ר פדרר לא היה שחקן רגוע ששולט ברגשותיו בגילאי הנוער והיה נוהג להשתולל ולזרוק מחבטים בסגנון ג'ון מקנרו. אבל, כשראה שזה לא עובד לו, בניגוד למקנרו, הוא קיבל החלטה מוטיבציונית להשתנות ולשלוט ברגשותיו. ג'ון מקנרו, לעומתו, היה חייב להפגין רגשות ולהיות בעוררות גבוהה כדי לשחק באזור הביצוע האופטימאלי שלו.
חשוב להבין שהלחץ הוא חיובי, משום שללא לחץ אין דרישה להתפתחות ולא נוצרת התקדמות. אולם, חשוב לאפשר תקופות של מנוחה מהלחץ התחרותי ובעיקר חשוב לדעת כיצד לווסת את הלחץ בצורה יעילה להפקת ביצוע איכותי. עבודה רציפה עם פסיכולוג ספורט יכולה לאפשר לספורטאים בעלי כישורים פיזיים וטכניים לקבל את הכלים המנטאליים להתמודדות יעילה עם לחץ והפקת ביצוע מיטבי בצורה שיטתית. למשל, בניית פרופיל ביצועי והצבת יעדים, וויסות עוררות, בניית ביטחון-עצמי מוצדק, הדמיה מודרכת, בניית יכולות ריכוז וקשב יעילות, הכנה מנטאלית לתחרות ומעקב מקצועי. ספורטאים מקצועניים ועלית רבים בעולם עובדים בליווי צמוד של פסיכולוג ספורט כחלק אינטגראלי מהצוות המקצועי שלהם.
אז נאחל לקבוצות והנבחרות הישראליות שלא ידחו או יבטלו את הלחץ, משום שהוא תמיד יהיה קיים וישפיע, אלא שידעו לווסת אותו בצורה שתעניק להם את הסיכוי הטוב ביותר לביצוע איכותי. בהצלחה ושנה טובה לכולם.
מדיקס-אורתופדיה מתקדמת,רפואת ספורט ופיזיותרפיה. הדר יוסף תל אביב
03-6482333
03-6482333
