התמודדות של הורים לילדים עם בעיה (פיזית, לימודית או רגשית). 

מאחורי כל ילד עומדת אמא עם חלום.
מאחורי כל ילד עם בעיה עומדת אמא עם חלום שבור ורגשות אשמה.

הילד שלנו זקוק לאהבה, להכלה, וליכולת שלנו להיות קשובים ומתואמים לצרכים שלו.
כשלילד שלנו יש בעיה פיזית, לימודית או רגשית(כמו:נכות, מחלה קשה (סרטן), שיתוק מוחין, הפרעת למידה או הפרעת קשב, הפרעת אכילה, חרדות ועוד) אנחנו מייד, בלי לחשוב פעמיים מחפשים לה פתרון, בצורת טיפול כזו או אחרת. במהלך החיפוש אחרי הפתרון ההולם, אנחנו שוכחים לרגע שמאחורי כל ילד עם בעיה, עומדת את, אמא, שזקוקה יותר מתמיד למישהו שיקשיב, יכיל ויוכל לעזור לך למצוא את הדרך אל עצמך ואל ילדך.
לצורך שלך בתמיכה, לווי וטיפול יש פנים רבות.
בראש ובראשונה עומד הצורך לעזו לילדך. כאן יכולה להישאל השאלה. אם לילד יש בעיה למה אי אפשר להסתפק בטיפול שלו?
המציאות היא ,שכשלילד שלך יש בעיה את מוצפת ברגשות מטלטלים. כעס, חרדה, חוסר אונים, בושה, הכחשה ועוד. מגוון שלם של רגשות עוטף אותך כך שלעיתים קרובות את מרגישה לכודה בתוך מערבולת ולא יודעת איך לצאת מתוכה.
בזמן שאת שרויה בתוך המערבולת הזו קשה לך לתפקד, להיות קשובה לרגשות ולצרכים המיוחדים של ילדך, לאפשר לו להוביל אותך אל עולמו המיוחד. את רוצה להיות שם עבורו, לעזור לו להתגבר על הבעיה שלו, קטנה או גדולה אבל את עסוקה ברגשות שלך ואינך מסוגלת להיות בהקשבה מלאה.
באותם רגעים של הצפה רגשית את זקוקה לתמיכה.
למישהו שייתן לך אישור למה שאת מרגישה, שיכיל אותך, שיעזור לך לעשות סדר במחשבות וברגשות,כך שבסופו של תהליך, הפחד שלך יהפוך לדחף לשינוי, הכעס לכוח מניע והבושה וההכחשה יהפכו לקבלה של עצמך, של הילד, ושל המציאות. מתוך נקודות כוח אלו תוכלי לפעול למען הילד שלך בצורה הטובה ביותר.
חוסר קבלה של המציאות עוד לא עזר לאף אחד, אבל הוויכוח עם המציאות לוקח מאיתנו כוחות מיותרים.
במציאות של קושי חשובה האפשרות לרכז את הכוחות שלך כדי לפעול לטובת המטרה, שהיא כמובן עזרה לילדך.
נראה שאחת ממטרות התהליך היא לאפשר לך להבין את התקשורת הרגשית בינך לבין ילדך, על מנת שתוכלי ללכת צעד קדימה ולבנות גשר שבו ילדך יוכל לתאר את רגשותיו באופן חופשי ואת תוכלי לבדוק עם הילד איך את יכולה לעזור. מתוך אותה נקודת בסיס את תוכלי ליצור התאמה לצרכיו, להעניק לו את מה שהוא צריך ולא את מה שאת חושבת שאת רוצה או צריכה לתת.
מבט נוסף על הצורך בעזרה הוא התמקדות בך האם כאדם.
ילד מהווה עבור ההורה שלו הזדמנות. הזדמנות לצמיחה.
יתכן וברגע של משבר זה נראה לך שולי, היבט שאינך יכולה לחשוב עליו, אך הילד שלך מהווה עבורך את "המורה" הגדול ביותר שתזכי בו במהלך חייך. הוא תמיד מראה לך את הדרך לגדול. הוא נותן לך הזדמנות להביט על עצמך במראה ואם את מוכנה להסתכן הוא יעזור לך לראות את כל אותם מקומות הזקוקים לשינוי.
העולם שלנו הוא עולם של מראות. אנחנו מהווים מראות אחד עבור השני. הילד שלך הוא המראה הגדולה שלך.
הביקורת שלנו לגבי אנשים אחרים והדברים שאנחנו לא אוהבים בהם הינם אותם מקומות בנו שאנחנו לא מקבלים ולא אוהבים. האדם שיש לנו ביקורת כלפיו מגרה אצלנו את המקום הפגוע, הלא אהוב והלא מקובל ומעורר בנו את הרגשות שאיננו מרשים לעצמנו להרגיש באופן גלוי לגבי עצמנו.
קל יותר להתעמת עם התכונות, ההתנהלות והביקורת שיש לנו כלפי מישהו אחר מאשר עם הביקורת שלנו כלפי עצמנו.

ילדתי עצובה, היא אינה מרוצה מהדמות שנשקפת אליה מהמראה. למרות שיופיה עוצר נשימה היא אינה רואה זאת.
נדמה לה שרק אם תהיה קצת יותר רזה היא תהיה ראויה לאהבה.
הלב שלי כואב. איך יתכן שהיא אינה רואה עד כמה היא מדהימה?
אני לא מבינה מה מונע ממנה לאהוב ולקבל את עצמה?
מחשבות רבות מתרוצצות בראשי ובתוך כל הבלבול הזה עולה בתוכי השאלה "ומה איתך? האם את מקבלת את עצמך כמו שאת?"
כמובן שאני לא צריכה ללכת רחוק כדי לחפש את התשובה.
אני יודעת שהילדה שלי באה להאיר לי את השביל שיראה לי את כל אותם דברים שעדיין אינני אוהבת ומקבלת בתוכי.



אורן בן 15. בזמן האחרון הוא לא ממלא את התפקיד שלו בהוצאת הכלב לטיול.אמא שלו מאוד כועסת. היא חושבת שהוא חסר אחריות. אמא של אורן יכולה להמשיך ולהתלונן בפני אורן שהוא חסר אחריות. האם זה יעזור לה? האם זה ישנה את המציאות? לא. אורן ימשיך להיות חסר אחריות.
מצד שני אמא של אורן יכולה לפעול בגישה אחרת. היא עשויה לברר היכן בחייה היא חסרת אחריות. האם היא צריכה לקחת יותר אחריות הקשורה בהאצלת סמכויות בביתה או באכפתן? והאם יש מקום אחר בחייה שבו היא צריכה לקחת יותר אחריות?
אורן לקח על עצמו תפקיד, להאיר לאימו את המקום בו היא חסרת אחריות. כשהאם תפתור את המקום הזה בתוכה סביר להניח שהוא ייפתר גם אצל אורן.
כשאנו עושים את העבודה שהילד שלנו מאותת לנו שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו משחררים אותו מהתפקיד שלקח על עצמו.

חוק הרזוננס אומר שכאשר נמצאים בחדר אחד שני כלי פריטה ואני פורטת על מיתר בכלי אחד,אותו מיתר יהדהד בכלי השני. חוק הרזוננס חל גם על בני אדם ומסביר למה שינוי אצל האם יביא איתו שינוי אצל הילד.

כשאת מבינה את עניין המראות, את מפסיקה להביט מחוץ לעצמך, מפסיקה להאשים את האנשים שסביבך ואת העולם כולו במה שמתרחש בעולמך ולאט לאט את מתחילה לראות את החלק שלך במה שקורה. לדוגמא-כשאני באה בטענות שבעלי לא מאפשר לי ללמוד ציור אני יכולה להביט דרך עולם המראות ולהבין שאני לא מאפשרת לעצמי ללמוד ציור. בעזרת ההבנה הזו אני עשויה לצאת למסע חיפוש אחרי הדבר שמעכב אותי ומונע ממני ללמוד. בדרך, אני עשויה לפרוץ את הגבולות שלי ולהפוך לאדם עם יכולת בחירה חופשית יותר.

הילד שלך מזמין אותך לגדול. הוא נותן לך מתנה ואם תוכלי לראות את הבעיה שלו כמתנה זה יקל עליך, יעזור לך להתמודד עם הקושי ואם תסכימי לעשות עבודה,תפגשי בסוף המסע אותך, אישה שלמה יותר.

התורה האינדיאנית אומרת שכשיש במשפחה ילד עם בעיה זה זמן נכון להתבונן במה שקורה בבית.
ילד עם בעיה מאותת לנו לעשות בדק בית בתוכנו. לבדוק איזה כאבים ומשקעים מעכבים את הצמיחה שלנו. מה הן האמונות שלא מאפשרות לנו לגדול.
כשאת משתחררת מהאמונות המעכבות,מהכאבים והמשקעים וצומחת את מאפשרת לילד שלך לצמוח גם כן.
כשאדם אחד בבית עובר שינוי מהותי, בדרך כלל שאר האנשים בבית עוברים גם הם שינוי.
הצורך בתמיכה טיפולית נכון גם לגבי אמהות וגם לגבי אבות. מניסיוני רוב הפונות לטיפול הן אמהות משום שבדרך כלל להן קל יותר לקבל תמיכה ולעשות עבודה רגשית.

אני מטפלת הוליסטית ובעבודתי אני משתמשת במגוון שיטות טיפול הנוגעות לקשר שבין הגוף לנפש.
"מוח אחד" הוא תהליך טיפולי המאפשר למטופל לבדוק את האמונות המגבילות בחייו ולהשתחרר מהן על מנת לחיות חיים מתוך חופש בחירה.הטיפול עשוי לעזור לאם לבחון את האמונות שיש לה על אמהות,לשחרר את רגשות האשם ואת המתח והבלבול שהעלתה הבעיה של הילד.
הכלי הבסיסי (בדיקת שרירים פשוטה)מאפשר לי לבחור את דרך הטיפול הנכונה ביותר עבור המטופל,מוח אחד או כל דרך טיפול אחרת.ישנם מקרים שבדיקת השרירים מכוונת אותי להפנות את המטופל לטיפול אחר.
ריפוי בחיבור מחדש הוא ריפוי בעזרת תדר אנרגטי חדש המורכב מאנרגיה של אור ומידע. הוא עוזר בקיצור תהליכי הבראה.עבודה עם הריפוי בחיבור מחדש עוזרת למטופל להגיע לתוצאות מהירות יותר בתהליך הטיפולי.
דמיון מודרך וקלפי מודעות הם כלים עוצמתיים המאפשרים לאדם לגלות את הכוחות שמפעילים אותו ואת אלו העומדים לרשותו כדי להשתחרר מהקושי ולגדול.
"שיטת העבודה" היא שיטה פשוטה שבבסיסה עומדת התובנה שהסבל בחיים נגרם לנו כתוצאה מהמחשבות שרוצות שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא. השחרור מהסבל נעשה על ידי חקירה של המחשבות שלנו.
העבודה עם "שיטת העבודה" דומה לעבודה עם המראות בחיינו.
מטרת כלי העבודה הללו ועוד כלים שלא רשמתי פה היא להשתחרר מהמחשבות והאמונות שמגבילות אותנו וגורמות לנו סבל ולמצוא את הכוחות המופלאים שנמצאים
בכל אחד מאיתנו ולעוף לחופשי.