מהי משמעות החיים? 

ביום בהיר אחד נולד תינוק. איזו שמחה, איזו דאגה - כל המשפחה סביבו! ההורים מסיעים אותו בעגלה ממקום למקום, עוטפים אותו באהבה מכל עבר. הזמן עובר ולאחר מספר שנים התינוק כבר גדל, הופך לילד, לנער, גדל ומתפתח ומגיע לגיל בגרות. הוא עוזב את הבית ומקים משפחה משלו. שנים עוברות, הוריו מתבגרים. יום אחד הוא מגלה שאביו זקוק לכיסא גלגלים. הפעם תורו להסיע, תורו לדאוג, תורו לעטוף באהבה.
מעגל מחזורי זה של החיים קיים בכל הטבע. אך לשם מה כל זה? מה האדם לומד מהחיים הללו? איזה ידע הוא לוקח איתו ולאן? האם נועדנו להיוולד רק כדי לעבור את החיים, להגיע לגיל זקנה ולמות בשיבה טובה? מה הטעם בכל הדרך הזו שמתחילה ומסתיימת באותו מקום עבור כולנו?
שאלות אלו עולות אצלי רבות במהלך עבודתי עם אנשים מבוגרים ובמקביל במפגש עם ילדים. לאחרונה אני רואה הרבה תינוקות שנולדים אך גם מקרי מוות של מבוגרים. ואני שואלת: מה יש בין שני קצוות אלו של החיים? האם יש משהו מעבר להם? מדוע ילדים מגיעים לעולם ולאן הולכים אלו שנפרדים מהחיים?
שאלה נוספת שלא הניחה לי מאז ילדותי היא למה ילדים צריכים להיוולד לעולם כה חשוך? עולם בו הנוער ורוב המבוגרים שורים בדיכאון, עולם בו הסמים נצרכים לארוחת צהריים, עולם בו כמות ההתאבדויות הולכת וגוברת משנה לשנה? לשם מה להתחיל לחיות בכלל אם אין בשביל מה?
מאחר שמשמעות החיים היא דבר שמעסיק אותי מאז שנולדתי, פעמים רבות אני שואלת אנשים בסקרנות, מה לדעתם הדבר החשוב ביותר בחיים? מהאנשים המבוגרים אותם אני מדריכה במועדון, ולהם ניסיון חיים עשיר, קיבלתי תשובות בסגנון: "בחיים הכי חשובים הבריאות, האושר, הילדים והנכדים". ראיתי ברק בעיניהם בעודם עונים לשאלתי, אך אותי תשובות כאלו לא מעולם לא הצליחו לספק. אם מטרת החיים היא להיות בריאים, אז מדוע בריאות זו נלקחת מאיתנו בהדרגה?
כשאני מבלה עם ילדים, אני מרגישה שהם רואים ומרגישים משהו שהמבוגרים מעדיפים לעצום את עיניהם כלפיו. רבים מהמבוגרים אותם שאלתי על מטרת החיים, ראו בכך חוצפה ושאלה שפשוט אסור לשאול. אולי כי הם מעולם לא ניסו להביט על החיים מהצד ולחקור את מה שמעבר לגבולות הלידה והמוות. ילדים, לעומת זאת, לא מפחדים לשאול ולחקור.
יותר ויותר ילדים שואלים היום בגלוי: "בשביל מה אני צריך ללמוד את זה? מה יצא לי מזה? למה הדבר הזה נועד?". אלו הן שאלות על מהות החיים, והם דורשים מאיתנו, הדור הבוגר, תשובות.
לאחרונה, ילד בן 10 נתן לי תשובה מפתיעה ויוצאת מן הכלל: "הדבר החשוב בחיים זה ללמוד את מטרת החיים כדי להבין ולהרגיש את משמעותם". רשמתי משפט זה על גבי נייר והנחתי בארנקי כדי להמשיך לחקור את תשובתו הייחודית, שנגעה בנקודה מאוד עמוקה בליבי.
המשכתי להרהר בתשובתו ושאלות רבות נוספות עלו בראשי: אם רק הייתי יכולה להבין בשביל מה אני עושה כל דבר? איך אני יכולה לממש את עצמי כאן בעולם? מה הטעם בכל הרגעים שאני עוברת בחיים לצד האנשים האהובים עלי, אם בסופו של דבר עלינו להיפרד? בשביל מה כל זה? אילו רק הייתי יכולה לראות את מה שמעבר לחיים האלה, מה שנסתר מעבר לשני קצוות החיים של לידה ומוות - אני בטוחה שאז הייתי מקבלת את כל התשובות ויודעת איך לממש את חיי הקצרים כאן על פני האדמה.
הפתק עם תשובתו של הילד שמור אצלי בארנק עד עצם היום הזה. מדי בוקר, בכל פעם שעולה אצלי השאלה בשביל מה קמתי ולשם מה עלי לחיות את היום, אני מציצה וקוראת בו מחדש.
תשובתו כה פשוטה, אך עם זאת מלאה בעמקות. המסר הוא לשאוף לחקור את החיים ולא לתת להם לחלוף על פנינו לחינם. אם נעשה זאת ונרצה לדעת באמת מאיפה אנחנו ולאן אנו הולכים - נגלה הזדמנות להרגיש חיים מלאי משמעות!