האם ריטלין הוא סם מסוכן - מאת הרוקח חגי שור 

האם ריטלין הוא סם מסוכן?/ חגי שור

הורים רבים מפחדים לתת לידיהם תרופה שמוגדרת כ"סם מסוכן".
משפטים כמו "שאני אסמם את הילד שלי?!" נשמעים רבות.
בעמוד זה ננסה להבהיר מדוע הריטלין מוגדר כסם מסוכן ומה זה באמת אומר.

1. נהלי בתי המרקחת:
הנהלים של בתי המרקחת אינם מעידים על פעילות התרופה.
לפני כ 100 שנה חילקו בעולם בצורה גסה את התרופות מבחינת הנהלים. בגדול יש 3 סוגי תרופות: תרופות ללא מרשם, תרופות מרשם ו"סמים מסוכנים". אין נוהל פרטני לכל תרופה לחוד בתוך הקבוצה.
לכן ישנו אותו הנוהל למורפין, ריטלין וכדורי שינה, למרות שאלו תרופות שונות לחלוטין.
בית המרקחת חייב להקפיד על הנהלים כי כך מחייב אותו החוק ויש עליו פיקוח הדוק. זה לא אומר דבר לגבי התרופה. הנהלים שנקבעו באמנות בינלאומיות מחייבים את ישראל וקשה מאד לשנות אותם.
כפי שיוסבר בהמשך, לו היו ממציאים היום את הריטלין כלל לא בטוח שהיה מסווג כך.
לכן ההתעקשות של בית המרקחת על כל פרט במרשם, האחסון בכספת ויתר הנהלים אינם מעידים על פעילות התרופה.

2. פקודת "הסמים המסוכנים"
ריטלין כלול בחוק ששמו העברי: "פקודת הסמים המסוכנים". באנגלית קוראים לתרופות האלו Schedule drug . שזה בתרגום מילולי: תרופות מתוכננות, או בתרגום חופשי: תרופות בפיקוח.
בשנת 1948 כשתרגמו את החוקים הבריטיים לעברית, הם תרגמו את המילה drug ל"סם" וכך התייחסו לכל התרופות, כן גם לאקמול.
לאורך כל פקודת הרוקחות, שעוסקת בכל התרופות, כתוב סמי מרפא, כשהכוונה לכלל התרופות. באנגלית יש מילה אחת לסמים ממכרים ולתרופות: drug.
משנת 1948 העברית השתנתה והתעשרה. כיום אנו משתמשים במילה סמים בהקשר של סמים ממכרים ובמילה תרופות ליתר התרופות.
אבל הפקודה תורגמה לפני 60 שנה והמילה סמים נתקעה בה.
המחוקק היה ער להבדל בין קוקאין מורפין וריטלין. לכן בפקודת הסמים המסוכנים יש תת חלוקות. וריטלין ממש לא נמצא עם קוקאין או סמים ממכרים באותה הקטגוריה.
המחוקק רק ביקש ליצר פיקוח יותר הדוק על התרופה. וזו דרכו לבצע את זה.
הסיינטולוגים מנצלים את הבלבול הלשוני הזה עד תומו ומעצימים אותו בתעמולה שלהם.
הכספת וההקפדה על הנהלים מככבים בתעמולה שלהם כהוכחה "מדעית" ובדוקה לכך שריטלין הוא סם של נרקומנים. זה אופייני לכל האמיתות ה"מדעיות" שלהם.
לפני מספר שנים גילו שנרקומנים לוקחים כדור שינה בשם היפנודורם, כותשים ומסניפים אותו כדי להתמסטל. כדי למנוע את התופעה, ולהצר את צעדיהם הוסיפו גם אותו לרשימת ה"סמים המסוכנים". מאז כל הקשישים שזקוקים לכדור כדי לישון סובלים מהביורוקרטיה. הם אינם נרקומנים אבל משתמשים בכדור שמוגדר כסם מסוכן.

3. האם באמת ריטלין הוא סם נרקוטי?
נניח לביורוקרטיה ונגיע ללב העניין. מה באמת הסיפר של הריטלין? למה צריך יותר פיקוח מאשר מוקסיפן?
הריטלין הומצא קצת אחרי מלחמת העולם השנייה. כשהוא הומצא התחילו להשתמש בו דוגמניות כמדכא תיאבון להרזיה ואחרים ככדור מרץ.
אז חשבו שאם ייקחו אותו ברציפות לא יהיה צורך לישון.
מהר מאד גילו שיש לריטלין תופעות לוואי. השימוש הנרחב שלו כמדכא תיאבון וככדור מרץ לאנשים ללא ADD גרם לחלקם נזקים.
חלק מהבוהמה שאצלה הכדור היה אופנתי, הייתה מכורה לסמים אחרים והם גילו שריטלין עוזר לשבור את הקריז.
לכן, כדי למנוע את השימוש לרעה, השלטונות הכניסו אותו לרשימת התרופות בפיקוח, כדי שיקבל רק מי שצריך.
התרופה נמצאת בפיקוח כדי למנוע שימוש לרעה. אבל היא אינה סם ממכר.
חלק מהקביעות בדבר התמכרות שהיו מקובלות לפני עשרות שנים הופרכו במשך הזמן.
במשך השנים התרופה הפכה לתרופה גנרית. כלומר אין עליה פטנט. לכן לאף אחד אין אינטרס כלכלי לעשות מחקרים (שהם מאד יקרים) ולשנות את מה שנקבע אז.
לכן כיום ידוע כי חלק ממה שרשום בעלון של התרופה אינו מדויק אבל לאיש אין את האפשרות לתקן את זה.
כיום ידוע כי ריטלין אינו ממכר בוודאי כשמדובר בשימוש נכון על ידי מי שאובחן.
הפסקת השימוש אינה מביאה לתסמיני גמילה (קריז) והיא איננה יוצרת תלות נפשית או פיזית.
התלות של המשתמש בתרופה היא כמו התלות של אנשים במשקפיים שלהם: אפשר, אבל מאד קשה להסתדר בלי.
המחוקק בעצמו הבין כי הקביעות הישנות הקשורות לריטלין אינן נכונות. בעבר נקבע כי המינון המרבי של התרופה הוא 60 מ"ג ליום. כך גם התרופה רשומה בספר התרופות של מדינת ישראל.
למרות זאת, המחוקק החליט להעלות את המינון המירבי ל 90 מ"ג בתקנות. המחוקק למעשה קבע כי נתוני הרישום כפי שמופיעים בתיק הרישום של התרופה אינם נכונים. אין לכך תקדים.

המידע הניתן במאמר זה ניתן כמידע כללי בלבד, אין בו משום המלצה לשימוש בתרופה כלשהי או במוצר רפואי הנזכרים בו. מומלץ להתייעץ עם הרוקח  או רופא בכל הנוגע למטרות ואופן השימוש, תופעות לוואי ותגובות בין תרופתיות. אין להשתמש במידע הניתן כאן לצורך אבחון מחלה או בעיה רפואית, לצורך הטיפול בהן או לצורך קביעת או התאמת הטיפול התרופתי הנדרש בעטיין. במידה וקיים אצלך חשש, כי לקית במחלה או בבעיה רפואית כלשהי - היוועץ/י תחילה עם רופא מוסמך. בכל מקרה אין להשתמש בתרופה כלשהי מבלי לקרוא תחילה, בעיון, את העלון לצרכן המצורף לה, עד סופו.