כשלון? תלוי את מי שואלים 

מהו כשלון?
האם "נכשלתי" שווה בתפישתי ל- אני = כשלון?
כמה אשראי של ניסיונות אנחנו נותנים לעצמנו -
והכי מעניין על בסיס מה אנחנו מגדירים את אותו אשראי?
האם על בסיס ניסיון העבר? האם הוא תמיד רלוונטי?
מה במקרים של חדשנות וניסיון באזורים חדשים לנו שאין לנו ניסיון שם?
האם אנחנו מגדירים עצמנו על פי הכישלונות שלנו או ההצלחות שלנו?
האם כשלון הוא תווית לנצח או תחנה בדרך שאולי החזירה אותנו למסלול ?

חישבו איך אתם פוגשים או מסתכלים על המונח כשלון בחייכם. בהתנסויות שאתם מאפשרים לעצמכם. במימוש עצמי ובהגשמה. בביטוי עצמי במקום העבודה.בניהול עצמי או כפיפים או ארגון. אפילו בחינוך ילדיכם ובדוגמא האישית שאתם נותנים בהיותכם אתם.

בספר המדהים שנקרא " Mindset" של קרול ס' דווק, טוענת הכותבת כי לגישה שאנו מאמצים יש השפעה מרחיקת לכת על האופן בו אנו מנהלים את חיינו.
גישה זו עשויה לקבוע האם נגדל להיות מי שאנו רוצים להיות. אם נגשים את הדברים שאנו מעריכים כל כך.

מובאות בספר 2 תבניות חשיבה:

תבנית חשיבה מקובעת- הנשענת על האמונה כי תכונותינו הם מוצר מוגמר ובלתי משתנה והיא יוצרת צורך מיידי להוכיח עצמנו פעם אחר פעם. אנשים בעלי תבנית חשיבה מקובעת חשוב להם להראות טוב, חכמים , להתקבל ולהיות מנצחים.
תבנית חשיבה מתפתחת- נשענת על האמונה שבאמצעות רצון ומאמץ נוכל לפתח את התוכנות הבסיסיות שלנו. יש שוני בין האנשים ועם זאת אין אדם שלא יוכל להתפתח ולהשתנות ע"י יישום והתנסות. זה לא אומר שכל אדם יכול להיות גאון אך עם זאת שהפוטנציאל האמיתי נסתר ואין כל דרך לחזות מראש מה אפשר להשיג עם שנים הכשרה, דבקות במטרה ועבודה קשה.

איך מתוך זה נראים הצלחה, כשלון, מאמץ ונטילת סיכון?

לקיחת סיכונים ומאמץ הם דברים שעשויים לחשוף ברבים את המגרעות שלנו ולהוכיח שלא היו לנו הכישורים הנדרשים לביצוע המשימה. אנשים בעלי חשיבה מקובעת מגיבים לאתגרים בפחד וממעיטים בערך המאמץ.

מהי הצלחה? להחכים או להוכיח שאתה חכם?

כאשר אנו עומדים בפני אתגר קשה, בעלי תבנית חשיבה מתפתחת ייקחו את האתגר ויהיו מחויבים להצלחה ולשכלול היכולות.
בעלי תבנית חשיבה מקובעת, לעיתים יוותרו על האתגר לא יהיו מוכנים לחשוף ליקויים. כדי להרגיש חכמים לטווח הקרוב לעיתים יוותרו על העתיד (למידה) וכך הם מקבעים עצמם והופכים ל"לא לומדים". הצלחה עבורם זה למעשה להיות כישרוני. להצליח חשוב יותר מלהתפתח.

כשלון. שאלה: אם כשאתה מצליח אתה מישהו, כשאתה לא מצליח- מה אתה?

בעלי תבנית חשיבה מתפתחת מאמינים כי יכולות ניתנות לטיפוח ולכן יש שדה של אפשרויות להצלחה והם מוכנים לנסות בכל דרך כדי להצליח. כשלון מתפרש אצלם לרוב ללמידה ופוטנציאל צמיחה.
אצל בעלי תבנית חשיבה מקובעת לעומת זאת, כשלון מגדיר מהות! "נכשלתי = אני כשלון, אין לי את זה". הכל נשען על אותה אמונה בתכונות קבועות ובלתי משתנות שלרוב אינה מודעת והחשש הכי גדול הינו כי הערך שלי ייקבע לפי הכישלונות!!! (כשלון= תווית לנצח!!!)
תבנית החשיבה הזו מרוקנת מעוצמות ולעיתים אינה מאפשרת להתמודד עם בעיות.

מאמץ- הסרטים והאגדות קיבעו את האמונה של- "או שיש לך יכולת או שאתה צריך להשקיע מאמץ".
בעלי תבנית חשיבה מתפתחת מעריכים כשרון ומעריצים מאמץ. מאמינים כי מאמץ יניע את היכולת מכח אל הפעל.
בעלי תבנית חשיבה מקובעת לעומת זאת מאמינים כי "אם אתה צריך לעבוד קשה סימן שאתה לא טוב בזה". מאמץ שייך לבעלי מגרעות בלבד.


מתי ירגישו חכמים?
בעלי תבנית חשיבה מתפתחת כשמשקיעים ומצליחים דבר שלא הצליחו קודם. אין צורך להגיע לשלמות בין רגע. הם רואים לימוד על פני תקופה תוך התמודדות אתגרית והתקדמות הדרגתית.
בעלי תבנית חשיבה מקובעת כשלא עושים טעויות כשמסיימים מטלה בצורה מושלמת ומהירה. כשקל להם איפה שקשה לאחרים. יש להם צורך להיות מושלמים מרגע ראשון.


חישבו על זה, האם אנחנו מחויבים לעצמנו ולמי שאנחנו רוצים להיות, או לתסריטים שניטעו בראשנו עם השנים ולעיתים אין להם קשר ממשי למציאות?

בספר נוסף, "Outliers: the story of success" מנתץ מלקולם גלדוול כמה המיתוסים שקשורים להצלחה ורובנו גדלנו עליהם.

מוצרט, ביל גייטס, הביטלס הם פרי של עבודה קשה ולעיתים כפייתית של מאמץ והתמקדות במטרה ולא סיפורי סינדרלה שנולדו עם כשרון וביום בהיר הצלחה מטאורית הגיעה בגלל כישרונם המולד.

הוא קובע כי :
מספר הקסם של המומחיות האמיתית הוא השקעה של 10,000 שעות או עשר שנים.

מחקר אחרי מחקר של מלחינים, ספורטאים, שחקני שח מט, ממציאים וכד', המספר חוזר. 10,000 שעות... נראה כי זה הזמן הדרוש למח להגיע למקצוענות אמיתית.


אז כשאתם קוראים את זה חישבו איפה אתם פוגשים את זה בחייכם?
איזו תבנית חשיבה מאפיינת אתכם ?

האם אתם בוחרים לדעת? או להראות יודעים?
האם אתם בוחרים להתפתח לקראת הצלחה? או להראות מוצלחים?

מתוך זה איך נראה עכשיו כשלון?
ערעור כל מהותי וסיום המרוץ? או תחנה לקראת אפשרות חדשה?

(אם רק תרצו תוכלו לשנות את תבנית החשיבה שלכם.
השלב הראשון הוא קודם לאתר אותה ולהיות מודע לה ואז לבחור בזו שמקדמת אתכם.)