למה אתה עושה את זה? 

הלקאה עצמית/בת אל אוקרט
מכיר את זה שיש אדם מסויים או אפילו כמה כאלו שהשפעתם עליך לא הכי טובה , ז"א בסביבתם אתם מתחילים לגמגם במקרה הטוב ובמקרה הרע יוצא לכם משפטים שאתם לא מאמינים שאתם אמרתם?
אז זה בדיוק מה ששמתי לב שקרה לי .
בימי כנערה לקראת סיום התיכון הכרתי בחור נהדר ,ממש "מלח הארץ" בחור טוב מלא עשיה והצלחה בכל מה שהוא עשה גם בלימודים וגם הפך מאוחר יותר לקצין בצבא ואחראי על אחת האוניות בחיל הים , מרוב שהוא הרשים אותי באישיות הקורנת ניסתי בכל דרך ל"משוך " את תשומת ליבו אלי והרגשתי שזה התעניינות הדדית אבל בכל פעם שהיינו נפגשים או משוחחים ,מה שהיה יוצא לי זה גיבוב של משפטים שאינם בהכרח קשורים אחד למישנהו.
פשוט נורא ואיום ,ובכל פעם שהיינו ניפרדים והייתי משחזרת את הפגישה בראשי לא הייתי יודעת איפה המקום הכי טוב "לקבור " את עצמי מרוב בושה , אני שהייתי יחסית נערה אינטליגנטית ותלמידה לא רעה וגם בצבא שבו אומנם לא הייתי קצינה כמותו ,אבל כן אחראית משמרת על כ 15 חיילים לא הצלחתי להישתלט על ההתנהגות המוזרה הזו שלי לידו והתוצאה הייתה נראית לי נוראה ואיומה.
בפעם השניה שזה קרה לי זה כשעבדתי בימיי כשכירה במוקד עיסקי ומנהל המוקד אומנם לא הרשים אותי במיוחד אבל הוא בהחלט היה בחור מצחיק ושנון -לכל הדעות תכונה חשובה לגבר ובכלל לבוס שלך זה השילוב הכי נוח אבל בכל פעם שהייתי ניכנסת אליו לשיחה (ככה זה במוקד-יש מעקב מתמיד על הרמת שירות) הייתי מנסה להצחיק אותו חזרה וזה היה יוצא פשוט עצוב.?
בנוסף ידעתי שהוא לבד בארץ ושני הוריו בחו"ל וכל כך כאב עליו כי אני כל כך קשורה לאימי וזקוקה לנוכחותה בחיי וניסתי כל הזמן להיות רכה איתו אבל זה היה כניראה לא מתאים וזה יצא לי כאולי זילזול בו והרגשתי יותר ויותר נורא בנוכחותו.
משני הסיטואציות הללו שקראו לפני מספר שנים לא מועט למדתי להלקות את עצמי יפה מאוד ובכל פעם שהייתי נזכרת באחד מהם הייתי יורדת על עצמי והתחושה הכבדה הזו בבטן הייתה נוראית של איך עשיתי מעצמי צחוק והוא בטח חושב שאני איזו "טיפוסית כזו"-במיקרה הטוב?...
אבל אחרי שעברתי אימון אישי בעצמי גליתי שמנהלים אותי המון דפוסים בחיי שמושפעים מחויות שעברתי ולפעמים שמות לי רגל ברצון שלי למצוא " את עצמי" ולגלות את הסיבה שלשמה באתי לעולם -הייעוד שלי !
ואחד מהדפוסים היה " הלקאה עצמית" ולפעמים אנחנו מלקים את עצמנו על דברים שקראו או עשינו ואין ביכולתינו לשנות (בעבר) או אין ברציננו ,אך עדיין זה לא גורם לנו להפסיק עם ההלקאה הזו אבל אם חושבים על זה , זה הרי ממש לא מועיל בשום צורה ולהיפך זה רק גורם לתחושה רע ותו לא.
אז מה שאני מנסה להעביר במאמר הזה זה החשיבות של לברר את הדפוסים שלך ואם יש בו דפוס של הלקאה עצמית אולי כדאי לברר האם ניתן לתקן ואם לא עדיף פשוט להניח בעבר ולשכוח ,זה לא קל אומנם אבל אחרי תירגול זה עובד.
מנסיון?
בהצלחה בעבודה על דפוסיך
בת אל אוקרט
מנהלת מפתחות לחיים
www.coacherkey.com
072-2335331