משחק בחיים, משחק בעסקים 

לפני מספר חודשים הגיעה אלי לאימון אישי אילנה, מנהלת בכירה באחת מחברות התקשורת. היא פנתה אלי ואמרה שהיא מוכנה לשלם כל מחיר כדי שלא "יקראו" אותה כמו ספר פתוח. עוד הוסיפה וציינה שהיא מסוכסכת עם הכפופים לה, החושבים שהיא מזלזלת בעבודתם או כועסת עליהם ללא סיבה.
משהו בהבעת פניה של אילנה שהטריד אותי. גבותיה היו מכווצות ושני קמטי הבעה עמוקים חרצו את פניה ושיוו להם הבעה חמורה. הבנתי למה עובדיה הרגישו שעליהם לעמול קשה כדי לספק את דרישותיה, ואיך היא מעבירה את המסר של חוסר שביעות רצון, למרות שהיא לא בהכרח מרגישה ככה.

התרבות הארגונית-חברתית בה אנו מתפקדים, מכתיבה כללי משחק לפיהם אנחנו נותנים לשתיקה קרדיט גבוה יותר מאשר למילים, כמאמר חז"ל: "הרבה פעמים הצטערתי על דברים שאמרתי, אך אף פעם לא הצטערתי כשלא אמרתי דבר מה מסויים".
המלים עצמן נאמרות בזהירות, מעשה לוליין בקרקס, שלא לפגוע באיש, והנה, דווקא הדיאלוג שחושף את עלה התאנה המגן על מערומינו, מתקיים במקום הכי לא צפוי. דרך שפת הגוף שלנו. הגוף תמיד מספר את האמת.

בשיחה אנחנו מחברים את המילים, הטונציה ושפת הגוף כדי לגלות מה האדם אומר לנו. כשניסינו להבין מדוע העובדים של אילנה אינם מבינים אותה כהווייתה, גילינו כי העובדים היו חשופים למסרים כפולים מצידה: אילנה פונה אל עובד בבקשה לסיים עבודה דחופה, אך אינה יוצרת איתו קשר עין; היא נותנת משוב חיובי לעובד, אך קולה יבש ומונוטוני; היא מפגינה סמכות בישיבת הנהלה, אך העיניים כבויות ומחפשות תעסוקה.

שכלול יכולת ההבעה הרגשית בעזרת ריכוך הבעת הפנים וחימום גוון הקול הוא שלב עבודה ראשוני וחיוני. כל אימון כולל תרגילי הרפיה לפנים, תרגילים לשליטה בשרירי הפה והגבות, לצד תרגילי פיתוח קול שתפקידם לגוון את הקול.
אילנה נשברה לא פעם ולא פעמיים בשעת האימון. קל יותר לשנות את שפת הגוף מאשר לשנות הבעת פנים או איכויות קול. ברגעים של משבר היא אמרה לא פעם: "זה מה שיש, אני לא יכולה להשתנות".
האם באמת כל-כך קשה לשנות התנהגות?
כל המיואשים יוכלו להתנחם באימרה שהמציא מילטון אריקסון, תרפיסט העובד על שינוי התנהגות: If you can not make it- take it!
סטניסלבסקי, המורה האמריקני הדגול למשחק, שאף לכך שהמשחק יהיה כה אמין ומוכר, עד שנחשוב שאנחנו רואים על הבמה "חתיכת חיים". תיאוריית המשחק שלו התבססה על טכניקה שהוא כינה "The magic if" - אם הייתי מנהלת אכפתית, כיצד הייתי מתנהגת? אם הייתי רוצה להישמע יותר מעורבת, איך הייתי מדברת?
אילנה הצליחה להגיע לדרגת אמן בעזרת כוח התמדה אדיר. הבעת פניה התרככה, גביניה נמתחו על פני מצח נקי מדאגה, הפה הצר קיבל יכולת להתקמר לחיוך מוצנע לפי הזמנה, קולה הפך לאישי יותר. תגובות חיוביות מעובדיה לא איחרו לבוא, והמשרד כולו נשם לרווחה.

אם נחבר את אריקסון וסטניסלבסקי נגלה, כי ניתן בקלות יחסית להפוך את שפת הגוף לאמצעי השפעה על הזולת. הכי פשוט זה להתנהג בדרך ששחקן מתכונן לתפקיד: הסתכלו סביבכם למי יש שפת גוף שמרשימה אתכם - ואמצו חלקים ממנה. והכי חשוב - לא לשכוח להתאמן ולהתאמן עד שההתנהגות שאימצתם תהיה טבעית לכם.