מי אתה האדם?
אדם בנוי משלוש חלקים: נפש,רוח,נשמה.
נפש-זו הנפש החומרית (בלשון הקבלה "הנפש הבהמית" שמשותפת לאדם ולבעלי החיים) היינו הרצונות החומריים לקבל הנאות כגון: מזון,שינה ומנוחה,פריה ורביה וכו'.
רוח- החלק התחושתי כגון: כבוד,סיפוק,אומנות,מיצוי עצמי,וכו'.
נשמה-החלק הרוחני -"ויפח באפיו נשמת חיים"(בראשית ב,ז)מאן דנפח מדיליה נפח(זוהר הקדוש,ועיין תניא לקוטי אמרים ב') מי שנופח- ממנו נופח(תרגום מארמית) שהיא חלק רוחני מבורא עולם, כמו שאדם מנפח בלון ,חלק ממנו,האוויר שלו, נמצא בבלון,וכן-'נר ה' נשמת אדם(משלי כ,כז)ולכך הנשמה נמשכת ורוצה להתקרב להקב"ה שהיא נלקחה ממנו,ומהותה ליתן לאחרים ולעשות מצוות,והדרך להתקרב היא על ידי הוראות היצרן-התורה, שניתנה במעמד הר סיני. אם אדם מתרגל את עצמו על פי הוראות התורה הוא חש את אותה נשמה שרוצה רק הנאות רוחניות של קיום ולימוד תורה והתקרבות לבורא עולם ומואסת בהנאות החומר. וגם אדם שלא מתנהג לפי הוראות היצרן וכמעט כלל אינו מרגיש את נשמתו בחייו, היא אחראית להרגשת ריקנות ועצבות לאחר מילוי הנאה גשמית שתהייה הגדולה ביותר,מכיוון שהשמחה באה מהנשמה .
אדם -אדמה לעליון,וכן אדם-עפר מן האדמה.
היסוד הוא: ככל שאדם יהיה חומרי וירצה רק הנאות חומריות, הוא לא ירגיש את רצונות הנשמה., וכן להיפך. כי הרוחניות והגשמיות הם מנוגדים:כשזה עולה השני יורד, והאיזון בין "נפש-רוח -נשמה" שיש באדם הוא על ידי קיום המצוות, כי היהדות לא אוסרת את הנאות החיים, אלא מכוונת את האדם שייקח מהנאות החיים במידה הראויה . ורק אז האדם מגיע לאושר ,כי הוא מאוזן.
על פי זה ,אם האדם הורגל לחיות חיים רוחניים, כשמגיעה שעתו להיפרד מהגוף הוא מתחבר יותר בקלות לבורא, שנתן לו את הנשמה, וזה העינוג הגדול ביותר, עונג הנשמה. וכן להפך.(על פי מסילת ישרים חלק א)
וכן מצינו בתלמוד(פסחים סח ע"ב) ,אמר רב יוסף אם לא היום ההוא כמה יוסף יש בשוק (תרגום מארמית)אם לא הייתי מחליט ללמוד ולקיים תורה הייתי כמו כל "היוספים" שמסתובבים בשוק והולכים אחר תאוות ליבם.
וכך מובא בתורה הקדושה- בפסוק מקריאת שמע: "ולא תתורו אחרי לבבכם(מינות) ואחרי עיניכם(הרהורי עבירה שבאים אחר ראיית העיניים כי עין רואה והלב חומד) אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהי-כם"(במדבר טו,לט-מ)- במידה שתקיימו את ההוראות האלו רק אז תרגישו את קדושתי.
לסכום:מובא הסיפור בתלמוד על הגוי שבא להלל ושמאי וביקש להתגייר ורצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת (שבת לא ע"א),במידה שהיה בא אלי אדם שרוצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת, הייתי אומר לו את המאמר הזה, ואת השאר לך ללמוד (תרגום מארמית).
כתב: הרב אוריאל בלוי ,יועץ ומגשר
0545333386
uribloy@walla.com
אדם בנוי משלוש חלקים: נפש,רוח,נשמה.
נפש-זו הנפש החומרית (בלשון הקבלה "הנפש הבהמית" שמשותפת לאדם ולבעלי החיים) היינו הרצונות החומריים לקבל הנאות כגון: מזון,שינה ומנוחה,פריה ורביה וכו'.
רוח- החלק התחושתי כגון: כבוד,סיפוק,אומנות,מיצוי עצמי,וכו'.
נשמה-החלק הרוחני -"ויפח באפיו נשמת חיים"(בראשית ב,ז)מאן דנפח מדיליה נפח(זוהר הקדוש,ועיין תניא לקוטי אמרים ב') מי שנופח- ממנו נופח(תרגום מארמית) שהיא חלק רוחני מבורא עולם, כמו שאדם מנפח בלון ,חלק ממנו,האוויר שלו, נמצא בבלון,וכן-'נר ה' נשמת אדם(משלי כ,כז)ולכך הנשמה נמשכת ורוצה להתקרב להקב"ה שהיא נלקחה ממנו,ומהותה ליתן לאחרים ולעשות מצוות,והדרך להתקרב היא על ידי הוראות היצרן-התורה, שניתנה במעמד הר סיני. אם אדם מתרגל את עצמו על פי הוראות התורה הוא חש את אותה נשמה שרוצה רק הנאות רוחניות של קיום ולימוד תורה והתקרבות לבורא עולם ומואסת בהנאות החומר. וגם אדם שלא מתנהג לפי הוראות היצרן וכמעט כלל אינו מרגיש את נשמתו בחייו, היא אחראית להרגשת ריקנות ועצבות לאחר מילוי הנאה גשמית שתהייה הגדולה ביותר,מכיוון שהשמחה באה מהנשמה .
אדם -אדמה לעליון,וכן אדם-עפר מן האדמה.
היסוד הוא: ככל שאדם יהיה חומרי וירצה רק הנאות חומריות, הוא לא ירגיש את רצונות הנשמה., וכן להיפך. כי הרוחניות והגשמיות הם מנוגדים:כשזה עולה השני יורד, והאיזון בין "נפש-רוח -נשמה" שיש באדם הוא על ידי קיום המצוות, כי היהדות לא אוסרת את הנאות החיים, אלא מכוונת את האדם שייקח מהנאות החיים במידה הראויה . ורק אז האדם מגיע לאושר ,כי הוא מאוזן.
על פי זה ,אם האדם הורגל לחיות חיים רוחניים, כשמגיעה שעתו להיפרד מהגוף הוא מתחבר יותר בקלות לבורא, שנתן לו את הנשמה, וזה העינוג הגדול ביותר, עונג הנשמה. וכן להפך.(על פי מסילת ישרים חלק א)
וכן מצינו בתלמוד(פסחים סח ע"ב) ,אמר רב יוסף אם לא היום ההוא כמה יוסף יש בשוק (תרגום מארמית)אם לא הייתי מחליט ללמוד ולקיים תורה הייתי כמו כל "היוספים" שמסתובבים בשוק והולכים אחר תאוות ליבם.
וכך מובא בתורה הקדושה- בפסוק מקריאת שמע: "ולא תתורו אחרי לבבכם(מינות) ואחרי עיניכם(הרהורי עבירה שבאים אחר ראיית העיניים כי עין רואה והלב חומד) אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהי-כם"(במדבר טו,לט-מ)- במידה שתקיימו את ההוראות האלו רק אז תרגישו את קדושתי.
לסכום:מובא הסיפור בתלמוד על הגוי שבא להלל ושמאי וביקש להתגייר ורצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת (שבת לא ע"א),במידה שהיה בא אלי אדם שרוצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת, הייתי אומר לו את המאמר הזה, ואת השאר לך ללמוד (תרגום מארמית).
כתב: הרב אוריאל בלוי ,יועץ ומגשר
0545333386
uribloy@walla.com
אוריאל בלוי,רב,יועץ,מטפל ומגשר מוסמך
כותב מאמרים ושו"ת במדיות השונות.
054-5333386 uribloy@walla.com
http://www.brachavehazlacha.net/
כותב מאמרים ושו"ת במדיות השונות.
054-5333386 uribloy@walla.com
http://www.brachavehazlacha.net/