מהי מסגרת אשראי?
מסגרת אשראי היא טווח/ תחום מאושר של יתרת חובה, שאישר הבנק ללקוח מסוים.
מסגרת האשראי מאושרת ללקוח מראש, וכל חריגה ממנה גוררת תוספת של ריבית חריגה.
ראוי לציין כי המושג "אוברדראפט" מתייחס הן ליתרת חובה "רגילה"(יתרה שנמצאת בתוך מסגרת האשראי המאושרת) והן ליתרה "חריגה" (שנמצאת כאמור מעבר למסגרת האשראי). ההבדל בין יתרת החובה ה"רגילה" לזו ה"חריגה" הוא גובה הריבית שמשלם הלקוח. כמובן שעל החריגה משלם הלקוח ריבית גבוהה יותר מזו שמשלם על יתרת החובה שבתוך המסגרת.
לדוגמא: אם אושרה ללימור מסגרת אשראי של 7000 ש"ח, והיא נמצאת ביתרת חובה של 8000 ש"ח-, על 7000 ש"ח היא משלמת ריבית חובה "רגילה"- שכן יתרת חוב זו מאושרת לה ע"י הבנק ( ע"ע "מסגרת אשראי") ואילו 1000 ש"ח הנוספים מהווים חריגה ממסגרת האשראי שאושרה לה ולכן תשלם עליהם לימור ריבית חובה+ חריגה (תוספת הריבית החריגה הינה כ-3.5%-4%).
*חשוב לציין כי חוץ מחשבון עו"ש משכורת (סיווג החשבון) משלם הלקוח על מסגרת האשראי "דמי הקצאת אשראי".
לפי אלו קריטריונים נקבעת מסגרת האשראי (משכורת וכו') ואיך ניתן לשנות אותה?
בגדול- מסגרת האשראי נקבעת עפ"י ההכנסה החודשית הממוצעת (משכורת), סכומי הפאסיבה (תוכניות חיסכון ותגמולים שמנהל הלקוח בבנק).
כך, אדם מסוים בעל משכורת 7000 ש"ח בחודש + תוכנית חיסכון 100,000 ש"ח (או כל רכוש אחר שמנוהל/משועבד ע"י הבנק) יקבל מסגרת אשראי גבוהה מאדם בעל משכורת בגובה 7000 ש"ח ו-20,000 ש"ח תוכניות חיסכון .
איך נקבע גובה מסגרת האשראי?
- המינימום למסגרת אשראי היא המשכורת עצמה.
- עם זאת, המסגרת המאושרת יכולה להיות פי 2 או 3 מהמשכורת עצמה וזאת בהתאם להחלטת הסניף.
- כיום מקובלות מסגרות של ערך בערך פי 2-3 מגובה המשכורת.
כיצד ניתן לשנות מסגרת אשראי?
- פשוט לבקש מהבנקאי שלך.
בשנת 2006 , יושם איסור של בנק ישראל לחריגה ממסגרת האשראי. על הבנקים נאסר עפ"י בנק ישראל לאשר חריגה ללקוחות ממסגרת האשראי. ברב החשבונות הוסדרו מסגרות האשראי ע"י הרחבתן והותאמו לרב לצריכה בפועל (אם הלקוח עמד בקריטריון הבנק.
הריבית השתנתה כך שהבנק יישם מדרגות ריבית ע"י חלוקה של מסגרת האשראי לחלקים, כך שהתוספת למסגרת מחוייבת במרווח ריבית גובה יותר.
3. מה לקוח יכול לעשות כדי לצמצם את האוברדראפט?
אדם בעל אוברדראפט יציב וקבוע הוא אדם שיכול להקטין בצורה משמעותית את האוברדראפט.
הדרכים המומלצות להקטנת האוברדראפט הן:
- הלוואה מהבנק- ההגיון הוא שהריבית שנשלם עבור ההלוואה תהיה פעמים רבות נמוכה מריבית החובה והחריגה שנשלם על החשבון השוטף. (כדי שזה יהיה כדאי יש להקפיד על הנחה של למעלה מ-50% בדמי עריכת מסמכים/דמי ניהול אשראי).
- פתיחת פיקדונות- פירעון של פיקדונות או תוכניות חיסכון. ההגיון: ריבית הזכות שמקבלים מהבנק, תמיד נמוכה מריבית החובה המשולמת לבנק- דבר שגורם להגדלת יתרת החובה.
- במקרה וקימות הוראות קבע לתוכניות חיסכון/ני"ע ובמקביל יש יתרת חובה גדולה, רצוי לבטל את הוראות הקבע הללו- בדיוק בגלל הפרשי הריבית שצוינו מעלה ושעלולים להסתכם בהפסד כספי של ממש.
- קרנות השתלמות- אם קיימות קרנות השתלמות נזילות, לא להתעקש לשמור אותן ובמקרה של אוברדראפט גדול, מומלץ לפתוח אותן.
- מקור נוסף להלוואות בתנאים נוחים: קרן השתלמות, סוכן הביטוח עצמו, חברות כרטיסי האשראי ומקום העבודה.
מסגרת אשראי היא טווח/ תחום מאושר של יתרת חובה, שאישר הבנק ללקוח מסוים.
מסגרת האשראי מאושרת ללקוח מראש, וכל חריגה ממנה גוררת תוספת של ריבית חריגה.
ראוי לציין כי המושג "אוברדראפט" מתייחס הן ליתרת חובה "רגילה"(יתרה שנמצאת בתוך מסגרת האשראי המאושרת) והן ליתרה "חריגה" (שנמצאת כאמור מעבר למסגרת האשראי). ההבדל בין יתרת החובה ה"רגילה" לזו ה"חריגה" הוא גובה הריבית שמשלם הלקוח. כמובן שעל החריגה משלם הלקוח ריבית גבוהה יותר מזו שמשלם על יתרת החובה שבתוך המסגרת.
לדוגמא: אם אושרה ללימור מסגרת אשראי של 7000 ש"ח, והיא נמצאת ביתרת חובה של 8000 ש"ח-, על 7000 ש"ח היא משלמת ריבית חובה "רגילה"- שכן יתרת חוב זו מאושרת לה ע"י הבנק ( ע"ע "מסגרת אשראי") ואילו 1000 ש"ח הנוספים מהווים חריגה ממסגרת האשראי שאושרה לה ולכן תשלם עליהם לימור ריבית חובה+ חריגה (תוספת הריבית החריגה הינה כ-3.5%-4%).
*חשוב לציין כי חוץ מחשבון עו"ש משכורת (סיווג החשבון) משלם הלקוח על מסגרת האשראי "דמי הקצאת אשראי".
לפי אלו קריטריונים נקבעת מסגרת האשראי (משכורת וכו') ואיך ניתן לשנות אותה?
בגדול- מסגרת האשראי נקבעת עפ"י ההכנסה החודשית הממוצעת (משכורת), סכומי הפאסיבה (תוכניות חיסכון ותגמולים שמנהל הלקוח בבנק).
כך, אדם מסוים בעל משכורת 7000 ש"ח בחודש + תוכנית חיסכון 100,000 ש"ח (או כל רכוש אחר שמנוהל/משועבד ע"י הבנק) יקבל מסגרת אשראי גבוהה מאדם בעל משכורת בגובה 7000 ש"ח ו-20,000 ש"ח תוכניות חיסכון .
איך נקבע גובה מסגרת האשראי?
- המינימום למסגרת אשראי היא המשכורת עצמה.
- עם זאת, המסגרת המאושרת יכולה להיות פי 2 או 3 מהמשכורת עצמה וזאת בהתאם להחלטת הסניף.
- כיום מקובלות מסגרות של ערך בערך פי 2-3 מגובה המשכורת.
כיצד ניתן לשנות מסגרת אשראי?
- פשוט לבקש מהבנקאי שלך.
בשנת 2006 , יושם איסור של בנק ישראל לחריגה ממסגרת האשראי. על הבנקים נאסר עפ"י בנק ישראל לאשר חריגה ללקוחות ממסגרת האשראי. ברב החשבונות הוסדרו מסגרות האשראי ע"י הרחבתן והותאמו לרב לצריכה בפועל (אם הלקוח עמד בקריטריון הבנק.
הריבית השתנתה כך שהבנק יישם מדרגות ריבית ע"י חלוקה של מסגרת האשראי לחלקים, כך שהתוספת למסגרת מחוייבת במרווח ריבית גובה יותר.
3. מה לקוח יכול לעשות כדי לצמצם את האוברדראפט?
אדם בעל אוברדראפט יציב וקבוע הוא אדם שיכול להקטין בצורה משמעותית את האוברדראפט.
הדרכים המומלצות להקטנת האוברדראפט הן:
- הלוואה מהבנק- ההגיון הוא שהריבית שנשלם עבור ההלוואה תהיה פעמים רבות נמוכה מריבית החובה והחריגה שנשלם על החשבון השוטף. (כדי שזה יהיה כדאי יש להקפיד על הנחה של למעלה מ-50% בדמי עריכת מסמכים/דמי ניהול אשראי).
- פתיחת פיקדונות- פירעון של פיקדונות או תוכניות חיסכון. ההגיון: ריבית הזכות שמקבלים מהבנק, תמיד נמוכה מריבית החובה המשולמת לבנק- דבר שגורם להגדלת יתרת החובה.
- במקרה וקימות הוראות קבע לתוכניות חיסכון/ני"ע ובמקביל יש יתרת חובה גדולה, רצוי לבטל את הוראות הקבע הללו- בדיוק בגלל הפרשי הריבית שצוינו מעלה ושעלולים להסתכם בהפסד כספי של ממש.
- קרנות השתלמות- אם קיימות קרנות השתלמות נזילות, לא להתעקש לשמור אותן ובמקרה של אוברדראפט גדול, מומלץ לפתוח אותן.
- מקור נוסף להלוואות בתנאים נוחים: קרן השתלמות, סוכן הביטוח עצמו, חברות כרטיסי האשראי ומקום העבודה.
