תוכניות החיסכון הפנסיוניות שהן מבוססות תשואה, כמו פוליסות ביטוח לקצבה או קרנות פנסיה חדשות איכותן נקבעת, בין היתר, על פי מקדם ההמרה לפנסיה שלהן.
מקדם זה הוא המפתח לרמת החיים שלנו לאחר הפרישה. ככל שהמקדם נמוך יותר, תוצאת החלוקה של ההון במקדם תהיה גבוהה יותר וזו היא הפנסיה הראשונה שלנו.
לאורך השנים, הבדל מהותי בין קרנות פנסיה לבין פוליסות ביטוח לקצבה נבע מהעובדה כי פוליסת הביטוח ידעה להבטיח לחוסך המצטרף אליה, מה יהיה מקדם ההמרה שלו בעת פרישתו, גם אם מדובר בהבטחה לארבעים שנה. קרנות הפנסיה ידעו ויודעות עד היום לומר לפורש מה תהיה הפנסיה שלו רק במועד הפרישה ממש.
לאורך ההיסטוריה של פוליסות הקצבה, אנו יכולים לראות את השינויים שחלו במקדם ההמרה. נקח לדוגמה גבר בן 65, בתוכנית המבטיחה פנסיה לכל החיים ומינימום של 10 שנות תשלום. חוסך כזה שהצטרף בשנות השמונים לפוליסה, מקדם ההמרה שלו הוא 144.2 דהיינו, על כל 144,200 ש"ח שיהיו לו בגיל 65 יקבל 1000 ש"ח פנסיה. אותו חוסך שהצטרף בשנת 1990, המקדם עבורו היה כבר 153.16, הרעה של כ 6%. אם הצטרף משנת 1991 ואילך, המקדם עלה לרמה של 166.63 שזו הרעה נוספת של כ 8%.
חשוב לציין כי המקדמים המצוינים לעיל היו מובטחים לכל החוסכים שהצטרפו לפוליסות ללא קשר לגילם ולמועד שבו יצאו לפנסיה. בנוסף, מי שבחר מסלול פרישה שונה ממסלול ברירת המחדל, המקדם שלו חושב על פי טבלאות תוחלת החיים שהיו בעת רכישת הפוליסה.
באמצע שנת 2001 חלו מספר שינויים במקדמי הקצבה. ראשית, המקדמים חושבו על פי הבטחה של 20 שנות תשלום מינימום ולא של 10 שנים. שנית, המקדמים הובטחו לכל חוסך על פי השנה שבה הוא אישית יבקש להתחיל ולקבל קצבה. שלישית, לכל מסלולי הפרישה, למעט מסלול ברירת המחדל, אין יותר הבטחת מקדם.
אם נחזור לדוגמאות המספריות, גבר שמצטרף היום לתוכנית והוא בן 30, המקדם עבורו יהיה, בעוד 35 שנה, כ 208 ! המשמעות היא הרעה של 19% בפנסיה החודשית שלו לעומת חוסך שהצטרף בתחילת 2001.
עם העובדות הנ"ל אין מה להתווכח. יכול החוסך להצטער רק אם היתה לו הזדמנות להצטרף לתוכנית בעבר וויתר עליה או שהייתה לו תוכנית כזו ולא שמר עליה.
לזכות תוכניות הביטוח ניתן לומר דבר אחד נוסף. מרגע שיצאנו לפנסיה, התקבול החודשי שלנו צמוד למדד או לרווחי תיק ההשקעות, תלוי בשיטת ההצמדה של הפוליסה, בלבד. הגנה מפני שינויים בתוחלת החיים מובטחת לנו בפנסיה כפי שהובטחה לנו בכל שנות החיסכון.
וכיצד מתנהלים הדברים בקרנות הפנסיה - ידוע כי לעמיתי הקרנות אין כל הבטחה לגבי מקדם ההמרה שלהם גם לאחר פרישתם. רק בעת הפרישה בפועל נקבע המקדם לפורש וגם אז, מקדם זה עלול להשתנות מדי תקופה במידה ויהיה צורך לבצע התאמה הנובעת מאיזון אקטוארי של הקרן.
ובכל זאת, נניח שכעת אנו בני 67 וערב פרישה לפנסיה כשברשותנו מיליון ש"ח שחסכנו בתוכנית הונית כלשהי אשר אין לה יכולת לשלם קצבה חודשית. עומדות בפנינו שתי אופציות - להעביר את הכסף לפוליסת קצבה או לקרן פנסיה. כמה פנסיה נקבל בכל אחת מהתוכניות -
ובכן, מחברת הביטוח נקבל כ 5,130 ש"ח לחודש צמודים מדי חודש לרווחי ההשקעות.
מקרן הפנסיה נקבל 6,370 ש"ח לחודש צמודים למדד ומתעדכנים אחת לתקופה במסגרת איזון אקטוארי.
אין ספק, זהו פער שמחייב מחשבה לגבי המוצר המועדף.
אם וכאשר חברות הביטוח לא תוכלנה להמשיך ולהבטיח את מקדם ההמרה לחוסכים שלהן, הן תאבדנה את אחד היתרונות הגדולים שלהן בחיסכון הפנסיוני ויהיה עליהן למצוא ערך מוסף אחר למוצרים שלהן על מנת להישאר תחרותיות.
