מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי בילדים
ילדים בשל גילם ומאפייניהם ההתפתחותיים לרוב אינם מבטאים מצוקה או קושי באופן מילולי ישיר כמו מבוגר, המצוקה מובאת לידי ביטוי בהתנהגות ובתפקוד של הילד ביום יום במסגרות השונות: בית ספר, משפחה.
כשילד מבטא קושי רגשי אנו לרוב רואים תמונה הפוכה לגמרי ממה שהיינו מצפים לראות אצל מבוגר, לדוגמה אם מבוגר בדיכאון יתקשה לתפקד ויהיה חסר כוחות ירבה לישון, ילד בדיכאון לרוב יראה פעילות יתר.
סימנים המעידים על קושי רגשי הינם:
נסיגה משמעותית מתמשכת בתפקודו השגרתי של הילד: הילד הופך עצוב ומדוכא, נחלש בלימודים, נוטה להתבודד, אינו משחק עם ילדים אחרים, אינו אוכל וישן כבעבר, מתחיל להרטיב ומסרב ללכת לגן הילדים או לבית הספר אף על פי שהלך לשם בלי קושי בעבר.
רמת התפקוד או אופן התנהגותו של הילד נמוכים באופן בולט מתפקודם או התנהגותם של בני גילו, כגון התנהגות מאוד לא בשלה, קצב התפתחות איטי, הישגים לימודיים נמוכים.
כאשר התנהגות הילד גורמת לו או למשפחתו סבל ניכר - למשל במקרים בהם הילד תוקפן כלפי סביבתו ואינו מקבל מרות, כשהילד סובל מחרדה גבוהה, והחרדה משתקת או ופוגעת בשגרת החיים, כל אלה משפיעים ומעוררים קשיים גם עבור המשפחה.
ילד המתקשה להתמודד עם אירוע משברי: מחלה, פטירה של דמות משמעותית גירושין של ההורים.
כאשר כמה מהסימנים הללו מופיעים יחד למשך תקופה מסוימת זו עדות למצוקה שיש להתייחס אליה ולפנות לייעוץ/טיפול
פגישת האינטייק
לפני התחלת טיפול, המטפל נפגש עם ההורים והילד ומקבל אינפורמציה לגבי הבעיה שבגללה פנו לטיפול- מתי החלה? באיזו תדירות מתקיימת? כיצד ניסו לפתור אותה עד כה? בנוסף המטפל ישאל שאלות הנוגעות לרקע ההתפתחותי והמשפחתי של הילד. מטרת ההערכה זו היא להבין את הקשיים אך גם לגלות את הכוחות והיכולות של הילד ומשפחתו- שבאמצעותם ניתן יהיה לבצע שינוי. לעיתים המטפל יבקש לשוחח עם דמויות נוספות כגון גננת/מורה, יועצת או דמויות אחרות שמכירות את הילד כדי לקבל אינפו' נוספת.
טיפול רגשי בילדים/מתבגרים
טיפול רגשי מתנהל על בסיס פגישה שבועית ביום ושעה קבועים.
חשוב מאוד לצורך הצלחת הטיפול שההורה יקפיד על הבאת הילד בזמן ובאופן קבוע. בהתאם למועד שנקבע עם המטפל.
בפגישה הילד יכול להביע עצמו באמצעות שיחה, ו/או משחק, ו/או יצירה ע"פ רמת ההתפתחות והמאפיינים האישיותיים של כל ילד..
משחק/יצירה הינן פעילות מהנה. המשחק מאפשר ביטוי עצמי, רכישת ידע, ושיפור יכולת עצמית. משחק מגרה את היצירתיות והדמיון, מסייע בויסות רגשות ומחזק את הבטחון עצמי. אינטראקציה תוך כדי משחק מאפשרת תהליך חיובי של יצירת קשר. דרך המשחק ניתנת הזדמנות להתאמן ולרכוש מיומנוית חברתיות ותפקידים חברתיים. המשחק מהווה מסגרת ללמידת קודים חברתיים וכללי התנהגות.
הכנת הילד למפגש עם דמות המטפל
חשוב מאוד שהילד ידע מראש שהוא נפגש עם מטפל ומדוע הם החליטו לקחת אותו לטיפול.
הרבה הורים מתקשים לדבר עם הילד על הפניה לטיפול, ולעיתים קרובות מביאים את הילד לפגישה בלי שהילד יודע בכלל לאן ולמה הביאו אותו. הדבר יכול להביא לכך שהילד יהיה מאוד חרד מהפגישה ואף יתנגד לשתף פעולה.
ידעו את הילד מראש שהוא הולך להיפגש עם דמות שתרצה להכיר אותו ושיש לה/לו בחדר משחקים וחומרי יצירה והוא יוכל לבחור מה הוא רוצה לעשות להדגיש בפני הילד שמדובר במפגש נעים ונחמד.
ולהגיד לילד שהסיבה שאתם ההורים רוצים שהילד ייפגש עם המטפל היא שאתם מרגישים שמשהו מכעיס אותו קשה לו, מעציב אותו והייתם רוצים שייפגש עם מישהו שיוכל לעזור לו.
נכתב על ידי שירלי זיו חיון,פסיכותראפיסטית לילדים ובני נוער,
מצוות מכון שבילים.
http://www.shevilim.co.il
ילדים בשל גילם ומאפייניהם ההתפתחותיים לרוב אינם מבטאים מצוקה או קושי באופן מילולי ישיר כמו מבוגר, המצוקה מובאת לידי ביטוי בהתנהגות ובתפקוד של הילד ביום יום במסגרות השונות: בית ספר, משפחה.
כשילד מבטא קושי רגשי אנו לרוב רואים תמונה הפוכה לגמרי ממה שהיינו מצפים לראות אצל מבוגר, לדוגמה אם מבוגר בדיכאון יתקשה לתפקד ויהיה חסר כוחות ירבה לישון, ילד בדיכאון לרוב יראה פעילות יתר.
סימנים המעידים על קושי רגשי הינם:
נסיגה משמעותית מתמשכת בתפקודו השגרתי של הילד: הילד הופך עצוב ומדוכא, נחלש בלימודים, נוטה להתבודד, אינו משחק עם ילדים אחרים, אינו אוכל וישן כבעבר, מתחיל להרטיב ומסרב ללכת לגן הילדים או לבית הספר אף על פי שהלך לשם בלי קושי בעבר.
רמת התפקוד או אופן התנהגותו של הילד נמוכים באופן בולט מתפקודם או התנהגותם של בני גילו, כגון התנהגות מאוד לא בשלה, קצב התפתחות איטי, הישגים לימודיים נמוכים.
כאשר התנהגות הילד גורמת לו או למשפחתו סבל ניכר - למשל במקרים בהם הילד תוקפן כלפי סביבתו ואינו מקבל מרות, כשהילד סובל מחרדה גבוהה, והחרדה משתקת או ופוגעת בשגרת החיים, כל אלה משפיעים ומעוררים קשיים גם עבור המשפחה.
ילד המתקשה להתמודד עם אירוע משברי: מחלה, פטירה של דמות משמעותית גירושין של ההורים.
כאשר כמה מהסימנים הללו מופיעים יחד למשך תקופה מסוימת זו עדות למצוקה שיש להתייחס אליה ולפנות לייעוץ/טיפול
פגישת האינטייק
לפני התחלת טיפול, המטפל נפגש עם ההורים והילד ומקבל אינפורמציה לגבי הבעיה שבגללה פנו לטיפול- מתי החלה? באיזו תדירות מתקיימת? כיצד ניסו לפתור אותה עד כה? בנוסף המטפל ישאל שאלות הנוגעות לרקע ההתפתחותי והמשפחתי של הילד. מטרת ההערכה זו היא להבין את הקשיים אך גם לגלות את הכוחות והיכולות של הילד ומשפחתו- שבאמצעותם ניתן יהיה לבצע שינוי. לעיתים המטפל יבקש לשוחח עם דמויות נוספות כגון גננת/מורה, יועצת או דמויות אחרות שמכירות את הילד כדי לקבל אינפו' נוספת.
טיפול רגשי בילדים/מתבגרים
טיפול רגשי מתנהל על בסיס פגישה שבועית ביום ושעה קבועים.
חשוב מאוד לצורך הצלחת הטיפול שההורה יקפיד על הבאת הילד בזמן ובאופן קבוע. בהתאם למועד שנקבע עם המטפל.
בפגישה הילד יכול להביע עצמו באמצעות שיחה, ו/או משחק, ו/או יצירה ע"פ רמת ההתפתחות והמאפיינים האישיותיים של כל ילד..
משחק/יצירה הינן פעילות מהנה. המשחק מאפשר ביטוי עצמי, רכישת ידע, ושיפור יכולת עצמית. משחק מגרה את היצירתיות והדמיון, מסייע בויסות רגשות ומחזק את הבטחון עצמי. אינטראקציה תוך כדי משחק מאפשרת תהליך חיובי של יצירת קשר. דרך המשחק ניתנת הזדמנות להתאמן ולרכוש מיומנוית חברתיות ותפקידים חברתיים. המשחק מהווה מסגרת ללמידת קודים חברתיים וכללי התנהגות.
הכנת הילד למפגש עם דמות המטפל
חשוב מאוד שהילד ידע מראש שהוא נפגש עם מטפל ומדוע הם החליטו לקחת אותו לטיפול.
הרבה הורים מתקשים לדבר עם הילד על הפניה לטיפול, ולעיתים קרובות מביאים את הילד לפגישה בלי שהילד יודע בכלל לאן ולמה הביאו אותו. הדבר יכול להביא לכך שהילד יהיה מאוד חרד מהפגישה ואף יתנגד לשתף פעולה.
ידעו את הילד מראש שהוא הולך להיפגש עם דמות שתרצה להכיר אותו ושיש לה/לו בחדר משחקים וחומרי יצירה והוא יוכל לבחור מה הוא רוצה לעשות להדגיש בפני הילד שמדובר במפגש נעים ונחמד.
ולהגיד לילד שהסיבה שאתם ההורים רוצים שהילד ייפגש עם המטפל היא שאתם מרגישים שמשהו מכעיס אותו קשה לו, מעציב אותו והייתם רוצים שייפגש עם מישהו שיוכל לעזור לו.
נכתב על ידי שירלי זיו חיון,פסיכותראפיסטית לילדים ובני נוער,
מצוות מכון שבילים.
http://www.shevilim.co.il
