תוכן המוגן בזכויות יוצרים - נכסי הנדלן של המאה עשרים ואחת 

תוכן ויצירות המוגנים בזכויות יוצרים- הם הנכסים "החמים" של הכלכלה החדשה

 במאמר זה נדון בחשיבות ובצימאון הקיים לתוכן מקורי וייחודי בתקופתנו.

כמו כן נדון בהרחבה על הנחיצות להסדיר את הגנתו המשפטי של תוכן זה, כראוי לנכס קנייני, שהרי בפועל, נכסים אלו, אוצרים עבור בעליהם, היוצרים, את ההבטחה הגלומה בהם להפוך לנכסים מניבים שניתן יהיה, באמצעות מסחורם, ליהנות מפירותיהם, מתוך מימוש פוטנציאל המסחור הגלום בהם. הביקוש הכלל עולמי לתוכן מקורי ייחודי, עידן ההי-טק ששטף את העולם לפני מספר שנים, הניח למעשה פלטפורמות של פיתוחים טכנולוגיים, שצמאים ליצירות ולתוכן מקורי וייחודי. תוכן מקורי זה, אם מתחום הספרות, העיצוב, תוכנות המחשב, האומנות (לרבות ציורים, איורים, תרשימים ועוד), הטלוויזיה, התיאטרון או הקולנוע - מוגן בדיני בזכויות יוצרים.

 יוצרים של תכנים אלו, או לשם דיוננו, יוצרים של יצירות מוגנות אלו, הנם, למעשה, על פי דיני זכויות היוצרים בארץ ובעולם, הבעלים של נכסים אלו, שהנם נכסי קניינם הבלעדי. אך, בעוד שברור לכולנו מה הכוונה במעמד של בעלים של נכס נדל"ן, לא ברורה דיו, או חסרה המודעות בכל הקשור למעמדו של בעלים ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים - copyright ונדרש שתיערך חקירה ובחינת המשמעות הפרקטית של התוספת -©"כל הזכויות שמורות".

 חברים, הרשו לי להפריח מיתוס. הטבעת הסימן -©"כל הזכויות שמורות" לא היא שיוצרת את הבעלות, והיא כשלעצמה אינה מספקת את ההגנה הנדרשת, ברמה הפרקטית, ל יצירה שעליה שקד היוצר רבות.

שלא ישתמע מדברי המחברת, שאין להצמדת הסימן המוכר כל ערך, אך חשוב כי יופרח המיתוס שדי בעצם הצמדת הסימן בכדי לספק הגנה ממשית לזכויות היוצרים של יוצר.

סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים התשס"ח- 2007, דן באופן בהיר ותמציתי בהגדרת הבעלות ביצירה מוגנת בזכויות אלו.

"זכויות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה אחת או יותר מהפעולות המפורטות להלן" :

להעתיק את היצירה

לפרסמה

 לבצע את היצירה בפומבי

לשדרה בכל אמצעי- D.V.D, סלולרי, V.O.D, אודיו , רדיו ואמצעי העברה נוספים

העמדת הצירה לרשות הציבור

עשיית יצירה נגזרת מהיצירה (עיבוד או תרגום של היצירה המקורית) והן עשיית אחת או יותר מהפעולות המנויות לעיל ביצירה הנגזרת - עיבוד של ספר לקלטת DVD הנה דוגמא קלאסית לעשיית יצירה נגזרת.

 אם כך, ראוי להבחין, שהמחוקק, התאים את רוח החוק, למציאות הקיימת, בכך שהעניק ליוצרים, בעלות בלעדית בתוכן המקורי שנוצר על ידם, ויוצר הוא היחידי, שרשאי להרשות לאחרים לבצע בתוכן ביצירה שיצר  את הפעולות המפורטות לעיל.

 כבר בשלב זה, חשוב להדגיש, שכלל יסוד בהגדרת יצירה כמוגנת על פי דיני זכויות יוצרים, הוא, שעל היצירה להיות מעבר לרעיון בלבד. לפיכך, ההגנה ניתנת אך ורק לביטוי המוחשי שיצר היוצר, ביטוי שאדם יכול לקלוט באמצעות אחד מחושיו.

סוגי היצירות המוגנות על פי דיני זכויות היוצרים, הינם רחבים ביותר, אך לצרכי דיוננו מובאות מספר דוגמאות : תוכן אינטרנטי (לרבות פלטפורמות ייחודיות ותכנים המצויים באתרים),סיפורים, שירים, תוכנות מחשב, משחקי מחשב, כללי משחק , קמפיין פרסום ייחודי, הרצאות, מאמרים, מחקרים, פרסומות, ג'ינגלים, אפליקציות תוכן לסלולר, תסריטים, מצגות, תוכניות עסקיות, עיבודים ותרגומים ליצירות מקוריות, תוכניות ארכיטקטוניות ועוד.

אם כך, ניתן לומר בהכללה, שסוגי היצירות המוגנות בדיני זכויות יוצרים כוללים את כל עולם התוכן באפליקציות השונות, שמרכיבות כיום, את מרביתן של הפלטפורמות שמעצבות את חיינו, החל מתוכן הקיים ברשת האינטרנט, בספרים, בטלוויזיה, בקולנוע, בתוכנות המחשב, בסלולר, בנגני ה- MP השונים וכיו"ב .

נוכח ריבוי סוגי היצירות המוגנות בדיני זכויות יוצרים, והפצתן התדירה בפלטפורמות השונות, אמנות בינלאומיות, שמדינת ישראל גם כן חתומה עליהן, הכירו במעמדו המשפטי של יוצר, כבעלים בלעדי של יצירתו המוגנת, ממועד היווצרה. ומכאן הטעם שניתן כיום, למצוא את הסימן המוכר © - כל הזכויות שמורות, מוצמד כמעט לכל תוכן.

אומנם כפי שראינו, על פי הדין הקיים, יוצר הוא הבעלים ביצירתו, ממועד השלמתה, אך מי מלבד היוצר יודע אם הצהרתו בדבר "כל הזכויות שמורות" , הנה אמת, ושיצירתו איננה "גזורה" תוך הפרת זכויות בוטה, מיצירתו של הבעלים האמיתי של התוכן? בעניינינו, מרכיב הקדימות, הוא קריטי! קדימות, בכל הקשור לביסוס מעמד הבעלות בנכס רוחני. ומכאן החשיבות לבסס את הבעלות ביצירות, סמוך ככל הניתן למועד השלמתן ולנקוט בכל האמצעים העומדים כיום לרשותו של יוצר על מנת להבטיח את קדימות בעלותו ביצירה.

בואו נחקור דוגמא מהמציאות, יוצר מלונדון שפיתח משחק מחשב, שהנה יצירה המוגנת בדיני זכויות יוצרים, אומנם השלים את פיתוח יצירתו וצירף את הסימן המוכר בתחתית היצירה, אך בחר להשאיר את היצירה במגירה לעת עתה, מהטעם שבכוונתו להעלותה לרשת רק במועד מאוחר יותר. בינתיים בתל אביב , מפתח צעיר יוצר במוחו משחק הדומה מאד לזה "השוכן במגירתו של היוצר הלונדוני", משחק בעל מאפיינים כמעט זהים, אך זה פועל נמרצות בכל הקשור ליצירתו. ידידנו, עורך את המשחק בכתב, בפורמט הנדרש, פונה למומחה בתחום אשר מסדיר עבורו את הראיות המשפטיות לבעלותו ואף בהמלצת המומחה, מעלה את המשחק, כבר בשלב זה (ועל אף טענות שאינו בגרסה הטובה ביותר שהוא יכול לפתח) לאחד מהרשתות החברתיות למשחקי מחשב ברשת. שימו לב, חברים, על אף שבפועל, ייתכן שהמפתח הלונדוני, יצר את היצירה המוגנת, במועד מוקדם יותר (ומכך על פי הדין הוא אכן בעל הזכויות בה), לא יהיו בידיו כל ראיות להוכחת בעלותו (למרות הצהרתו הלקונית בדבר "כל הזכויות שמורות" שהוקלדו על ידו בתחתית המסמך). המשמעות הפרטית של כך, היא שכאשר המפתח הלונדוני ייראה ברשת החברתית את המשחק בעל הדמיון הכה רב למשחק אותו הוא עצמו פיתח, הוא לא יצליח בהעלאת כל טענה נגד המפתח הישראלי להפרת זכויותיו, וכל שיוותר עמו הוא כעס ותסכול רב.

למעשה, על אף המשפט המוכר בדבר "הזכויות שמורות", אפשרותו של המפתח הלונדוני ליהנות מפירותיו של הנכס הקנייני שיצר ירדה לטמיון, בשל העדר טיפול הולם ביצירתו, לרבות נקיטת הצעדים המקובלים לטיפול בנכס המוגן בזכויות יוצרים. 

 אם כך, מהם הצעדים המומלצים ליוצר לנקוט בקשר ליצירתו המוגנת?

להשלים את המרת היצירה מרעיון מופשט לביטוי מוחשי (היינו לכתוב אותה, להקליט, לצייר, לצלם או להעבירה מרעיון מופשט, במוחו של היוצר לאמצעי מוחשי - שניתן לקולט);

לפנות למומחה בטווח זמן סמוך ככל הניתן למועד השלמת היצירה לביטויה המוחשי ולבקש להסדיר את הביסוס הראייתי לבעלותו בנכס, לרבות חתימתו על תצהיר משפטי ערוך כדין;

לקבל תעודה נוטריונית המאמתת את הצהרת הבעלות;

להפקיד העתקים מאושרים של היצירה המקורית אצל עורכי דין מוסמכים המתמחים בעניין או בכל מוסד ראייתי אחר בעל תוקף משפטי;

להסדיר את הליך הפקדת הצירה המוגנת בספריית הקונגרס האמריקאית (מוסד רשמי המשמש כגוף המאגד רישום של יצירות מוגנות המתקבלות מיוצרים ברחבי העולם); אמנם כדי להגיע להגנה מקסימאלית, מומלץ לנקוט באופן עצמאי בכל הצעדים המנויים לעיל, יחד עם זאת, ברמה הפרקטית, המחברת מעריכה שיהיו יוצרים שיסתפקו במקצת מהצעדים המנויים, כתלות ביכולות זמן, תקציב ובפוטנציאל הרווח הגלום ביצירה המוגנת.

חשוב למחברת, להדגיש כי ניתן לנקוט במלוא הצעדים המנויים ולדאוג להגנה המלאה, על ידי פניה למומחים שזהו תחום עיסוקם, עמם ניתן להשלים את התהליך באופן מהיר ונכון ובעלויות השוות לכל נפש. חשוב להבין שהתייחסות ראויה ליצירה, כבר משלביה הראשונים, ונקיטת מלוא הצעדים המבטיחים את הגנתה המשפטית, תבטיח את הנחת הפלטפורמה העתידית למסחור "בראש שקט" של היצירה, תמנע תסכול ותגן בפני כל טענה עתידית, בדבר הפרה או תביעה נגד הבעלות שתועלה על ידי כל אדם או חברה, באשר יהיה מקום מושבם. מכאן, שנקיטת הצעדים הדרושים לביסוס ראייתי של מעמד הבעלות, תשמש בסיס איתן נגד כל שימוש מפר ביצירה, שעשוי לכלול עשיית כל אחת מהפעולות הבאות, מבלי הרשאתו המפורשת ומראש מידי הבעלים: העתקת היצירה או חלקים מהותיים ממנה, פרסומה הפומבי, שימוש מסחרי בה או בחלקים ממנה, מסחורה ואו ייצור של יצירה נגזרת הנשענת באופן מהותי על היצירה המקורית. במקרה ויעשה, שימוש מפר ביצירה, שננקטו לגביה הצעדים הראייתים המבססים את הבעלות בה, רשאי יהיה בעליה, לדרוש לאלתר את הפסקת ההפרה וכן לדרוש מהצד שהרוויח משימוש מפר ביצירה, נתח מהרווחים. זה, יהווה, למעשה, פיצויי מהרווח המסחרי שנעשה "על גבו" של הבעלים, באמצעות שימוש לא מורשה בנכס שהנו קנינו הבלעדי.

בעניין זכותו של בעלים בנכס המוגן לפיצוי בגין הפרת זכויותיו: נכון יהיה להתייחס לחידוש הנועז שהוכנס לחוק זכויות יוצרים החדש משנת 2007. המחוקק, זיכה את הבעלים של נכס קנייני המוגן בזכויות יוצרים, בפיצוי סטטוטורי, עד לגובה של 100,000 ש"ח שייפסק לטובתו אף מבלי הצורך שיוכח נזק שנגרם לו בגין הפרת זכות היוצרים ביצירתו.

מסעיף זה, שזכה לתהודה מוגברת, אנו למדים, שאף המחוקק בחר להתייחס במשנה תוקף למעמדו של הבעלים ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים, כבעלים של נכס קנייני לכל דבר ועניין, שדי בעובדת ההפרה של זכויותיו בכדי לזכותו בפיצויי, מבלי הצורך שזה יוכיח כי אכן נגרם לו נזק של ממש משימוש לא מורשה שנעשה ביצירתו. לסיכום שלב זה דיוננו, מעמדו המשפטי של יוצר שהנו הבעלים של תוכן המוגן בדיני זכויות יוצרים, הנו של בעל נכס קנייני לכל דבר ועניין.

חשיבותה המוגברת של ההגנה על עולם התוכן, הופכת בעלת חשיבות מוגברת בתקופתנו, נוכח הצימאון העולמי הגדל לתוכן איכותי וייחודי שיונח למסחור על גבי פלטפורמות המדיה השונות.

התייחסותו הראויה של יוצר ליצירתו כבר בשלביה המוקדמים ונקיטת מלוא הצעדים שפורטו במאמר זה, להבטחת ביסוס ראייתי של מעמדו כבעלים בלעדי של קניינו, עשויה להיות מכרעת, בנסיבות בהן מסחורו של הנכס יהפכו למניב, בדיוק כפי שהיה אם היה מדובר בנכס נדל"ן המניב תשואה לבעליו, באמצעות מסחורו. הבעיה בחקיקה, הקיימת בקשר למרשם זכויות יוצרים. מאחר וכיום (אלא אם יתוקן החוק) אין מוסד רשמי במדינת ישראל, בו מעוגן רישום על פי חוק של יצירות המוגנת בדיני זכויות יוצרים, כמאין "רשם זכויות יוצרים", כפי שיש רשם הפטנטים ומשכך בפרקטיקה הקיימת לא ניתן באופן מעשי, לבדוק מראש, אם יצירה מסוימת כבר נוצרה על ידי אחר או לא, הרי קיים הכרח של ממש, לנקוט בצעדים הפרטיים להגנה על הזכויות, כמו אלו המומלצים לעיל, מיצירה לנכס מניב - תהליך המסחור מסחור של תוכן המוגן בדיני זכויות יוצרים, נעשה, על פי דרישת החוק, במסמך בכתב.

 עסקה למסחור של תוכן או יצירה מוגנות, מתבצע לרוב, באמצעות הסכמי רישיון (licensing ). בהסכמי התקשרות אלה, בין בעל זכויות היוצרים ביצירה (על פי רוב היוצר או חברה שהיצירות בבעלותה או כל אדם או גוף אחר שזכויות היוצרים הועברו אליו בידי בעל הזכויות) מוסכמים התנאים, בהם נותן הבעלים למורשה, רישיון לעשיית שימוש מורשה בכפוף לתנאים המוגדרים המפורטים בהסכם. התנאים המוסכמים בהסכמי רישיון אלו, כוללים, בין היתר את סעיף התמורה בגין השימוש המורשה (לרוב מדובר בסכום ראשוני בנוסף לתמלוגים המשולמים לבעלים מתוך הרווחים שמתקבלים בגין מסחורו), הפעולות המורשות ותנאיהן, תקופת הרישיון והאזור בו מורשה המסחור על פי תנאי הרישיון. רק לשם המחשה, באשר לגודלה של תעשיית המסחור העולמית , של תוכן מוגן בזכויות יוצרים, הבה נסתכל על הנתונים שהוצגו על ידי ארגון "לימה" (Licensing Industry and merchandise Association ). ארגון זה מייצג את תעשיית המסחור של תוכן המוגן בזכויות יוצרים ומוצרי המסחור שנגזרים ממנו, מדווח על הכנסות שנתיות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. ארגון זה מייצג בעלים של תוכן מוגן הממסחרים את נכסיהם ליצרנים ומשווקים של מוצרי מסחור ולחברות מדיה המעוניינת בתכנים, באמצעות עסקאות הנעשות בהסכמי רישיון (licensing), בתחום הטלוויזיה, הסרטים, הספורט, הצעצועים, הבמה, מוצרים לבית הספר, הלבשה ועוד.

 בואו נתבונן בדוגמא למסחור של תוכן מוגן, נתבונן על מעצבת ישראלית, שאיירה סדרת דמויות לילדים, המוגנות בדיני זכויות יוצרים. מעמדה המשפטי של המעצבת הוא של בעלים של הנכס הרוחני (סדרת הדמויות וכל אחת מהן בנפרד) אשר ימוסחר בהסכם רישיון לחברה בינלאומית המשווקת את מותגי התוכן שיש לה את הרישיון לשימוש מסחרי בהם, לדוגמא הטבעת הדמויות על מוצרי ציוד משרדי ומוצרי חזרה לביה"ס. המעצבת שלנו, נהנית היום מהכנסות פאסיביות של עשרות אלפי דולרים ברבעון ממכירות שנעשות על ידי החברה שקיבלה ממנה רישיון לשימוש מסחרי בחוף המערבי של ארה"ב. בנוסף, קיבלה המעצבת פנייה מחברת אנימציה קנדית שמעוניינת ליצור הנפשה של דמויותיה בסדרת אנימציה אותה תוכל לשדר ברחבי קנדה בכפוף לתנאים שיוסכמו בניהם בהסכם הרישיון. את הדמויות של המעצבת, ראו החברות המעוניינות במסחורן, באתר האינטרנט של המעצבת שהציג בבטחה את הדמויות וזאת משום שעוד לפני עלייתן לרשת, הבטיחה המעצבת את מעמדה כבעלים של היצירות נוכח נקיטה מראש של מלוא הצעדים הנדרשים לביסוס הראייתי של בעלותה.

נוכח כל האמור, להלן קריאתה העיקשת של הכותבת, לכל היוצרים של תוכן המוגן בזכויות יוצרים, באשר יהיה תחום היצירה.אנא, התייחסו ליצירותיכם כאל נכס בעל פוטנציאל כלכלי הראויות כבר בשלבים הראשונים לנקיטת מלוא הצעדים המבססים את מעמדכם כבעליהם המשפטי, שהרי אלו עשויים בעתיד הקרוב להיפך לנכסים מניבים, שתוכלו ליהנות משפע פירותיהם.

חברים - לסיכום, תוכן שיצרתם,המוגן בזכויות יוצרים, עשוי להיות הנכס החם הבא של המאה העשרים ואחת, ולכן התייחסו אליו כנכס קנייני ,ונקטו מוקדם בכל האפשר למועד יצירתו, את הפעולות המשפטיות הנדרשות, לביסוס מעמדכם כבעליו החוקי.

 * הכותבת: עו"ד עירית הכהן, מייסדת ושותפה בכירה ב"הכהן ושות', עורכי דין". הכהן מתמחה בדיני קניין רוחני בכלל ובדיני זכויות יוצרים בפרט. במהלך שנות עבודתה יוצרת הכהן מעמד חדש ליוצרים ביחסם ליצירותיהם, בהגנה על קניינם הרוחני ובהתנהלותם עם משקיעים ובעלי עניין במסחור תכנים ויצירות. המשרד מייצג חברות מסחריות המפתחות תוכן ומוצרי מסחור והן יוצרים בכל תחומי היצירה. לקוחות המשרד זוכים לשירותי הגנה והפקדה של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, רישום וניהול משפטי של סימני מסחר, וייצוג משפטי בעסקאות ובתביעות הקשורות לקניין רוחני בארץ ובעולם. הכהן ושות' עורכי דין, מאז"ה 22 תל אביב. 03-6299628 *מטרת המאמר לשפוך אור ולהרחיב ידע כללי, אך אין לראות בו ואו באמור בו משום תחליף לייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך עליו לביצוע, או להימנע מביצוע, של פעולה כלשהי. לייעוץ  ספציפי מומלץ לתאם פגישת ייעוץ .