שלום עם סוריה
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
ככלל, יש כמה יתרונות לשלום עם סוריה:
· פיתוח יחסי מסחר בין שתי המדינות ותרומה הדדית של ענפי התעשייה.
· פיתוח החקלאות.
· שיג ושיח מדעי ותרבותי.
· תיירות דו צדדית - חומוס (כשר?) בדמשק?
· ואולי עוד איזה נושא נשכח.
...אלא שבבחינת היתרונות הללו אחד לאחד - מגיעים עד מהרה למסקנה, כי מכל היתרונות תצא אמנם סוריה נשכרת, אך ישראל רק תפסיד:
במסחר ובתעשייה אין איזון בין שתי המדינות - אחת עתירת ידע והשניה נחשלת.
כך גם בתרבות ובמדע - רק ישראל עשויה לתרום לסוריה, משמע, היחסים בין שתי המדינות לא יהיו דו סטריים אלא חד סטריים.
מהתיירות, כך נדמה לי, לא נרווה נחת, ואיני מצליח לחשוב על ענף כלשהו שבו ישראל תרוויח מהשלום שיתחולל בין שתי המדינות השכנות.
להזכיר, גם מהבחינה המוסרית אין זו מצווה להשכין שלום עם ממשל הרוצח המונים מבני עמו, המשליט טרור מבית ומחוץ, התומך בערכים מושחתים שאינם עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם ערכי היהדות...
אבל ניחא.
אלא שהבדיקה מן הסתם צריכה להיות גם ביטחונית-קיומית, במיוחד לאור ברית הדמים של המשולש סוריה-איראן-חיזבאללה נגד ישראל.
ובמישור הביטחוני - איני מצליח לדמיין שיפור ביחס למצב הקיים כיום - עם השכנת שלום, מהסיבה הפשוטה שמודל היחסים בין סוריה לישראל במישור הביטחוני הוא כיום אופטימאלי. אל לנו לקלקל אותו: בגבול המפותל והארוך של ישראל, שפיתוליו הם עם כמה מדינות עוינות, חלק הגבול עם סוריה הוא הכי שקט והכי יציב, מהסיבה הגלויה והברורה שצה"ל חולש על דמשק, ובצירוף היתרון האווירי - זהו מתכון בטוח לשקט ביטחוני.
לסוריה ממש לא כדאי, אסטרטגית וטקטית, לתקוף את ישראל במצב בו ישראל כוללת את רמת הגולן ומאיימת מלמעלה על דמשק, בשום צורה של תקיפה העלולה לערער את הגבול השקט.
אפשר לשפר יתרון זה, אם לא נצהיר כ"צדיקי עולם" שאיננו מעונינים לכבוש את דמשק או שאין לנו כל עניין בהרחבת גבולנו המזרחי-צפוני לתוככי סוריה. גם אם אנו סבורים כך, אל לנו לגלות זאת לאויב פוטנציאלי, וזאת על מנת שהוא יישאר בתחום אי הוודאות, וכך נשיג יתרון הרתעתי נוסף.
פשוט, לא מתוחכם כלל, אלמנטרי.
ומה יזיק שלום?
וודאי שיזיק: מהטעמים שהובאו לעיל, השלום עם סוריה יזיק לישראל מוסרית, תרבותית, כלכלית, וטרם הבהרנו את ההשלכות הדמוגרפיות העלולות להתעורר בעקבות שלום מסוג זה.
לאמור: היה וסוריה תציע כך סתם, ללא תנאים מוקדמים וללא שינויי גבול, להצהיר על שלום ולקיים יחסי שכנות עמנו - עלינו לדחות הצעה זו.
אלא שפטורים אנו מכל זאת, שכן דומה שהאינטרסים הפנימיים של הממשל בסוריה, שהוא שלטון רודני ללא מצרים של כת-מיעוט על רוב הסובל מעוני וממחסור, לא עולים בקנה אחד עם יחסי שלום, ובעניין זה דומה שהאינטרס הסורי חופף לאינטרס הישראלי.
וכן, בנוסף, סוריה מעונינת בכינרת.
אולי עקב נוסטלגיה לשנים עברו, בהן היו היישובים הסמוכים לגבול נתונים לחסדי האויב, שירה מעת לעת ורצח, וגם שלח ידיו בגניבה ובגזל.
-------------
28 ליולי 2006
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
ככלל, יש כמה יתרונות לשלום עם סוריה:
· פיתוח יחסי מסחר בין שתי המדינות ותרומה הדדית של ענפי התעשייה.
· פיתוח החקלאות.
· שיג ושיח מדעי ותרבותי.
· תיירות דו צדדית - חומוס (כשר?) בדמשק?
· ואולי עוד איזה נושא נשכח.
...אלא שבבחינת היתרונות הללו אחד לאחד - מגיעים עד מהרה למסקנה, כי מכל היתרונות תצא אמנם סוריה נשכרת, אך ישראל רק תפסיד:
במסחר ובתעשייה אין איזון בין שתי המדינות - אחת עתירת ידע והשניה נחשלת.
כך גם בתרבות ובמדע - רק ישראל עשויה לתרום לסוריה, משמע, היחסים בין שתי המדינות לא יהיו דו סטריים אלא חד סטריים.
מהתיירות, כך נדמה לי, לא נרווה נחת, ואיני מצליח לחשוב על ענף כלשהו שבו ישראל תרוויח מהשלום שיתחולל בין שתי המדינות השכנות.
להזכיר, גם מהבחינה המוסרית אין זו מצווה להשכין שלום עם ממשל הרוצח המונים מבני עמו, המשליט טרור מבית ומחוץ, התומך בערכים מושחתים שאינם עולים בקנה אחד, בלשון המעטה, עם ערכי היהדות...
אבל ניחא.
אלא שהבדיקה מן הסתם צריכה להיות גם ביטחונית-קיומית, במיוחד לאור ברית הדמים של המשולש סוריה-איראן-חיזבאללה נגד ישראל.
ובמישור הביטחוני - איני מצליח לדמיין שיפור ביחס למצב הקיים כיום - עם השכנת שלום, מהסיבה הפשוטה שמודל היחסים בין סוריה לישראל במישור הביטחוני הוא כיום אופטימאלי. אל לנו לקלקל אותו: בגבול המפותל והארוך של ישראל, שפיתוליו הם עם כמה מדינות עוינות, חלק הגבול עם סוריה הוא הכי שקט והכי יציב, מהסיבה הגלויה והברורה שצה"ל חולש על דמשק, ובצירוף היתרון האווירי - זהו מתכון בטוח לשקט ביטחוני.
לסוריה ממש לא כדאי, אסטרטגית וטקטית, לתקוף את ישראל במצב בו ישראל כוללת את רמת הגולן ומאיימת מלמעלה על דמשק, בשום צורה של תקיפה העלולה לערער את הגבול השקט.
אפשר לשפר יתרון זה, אם לא נצהיר כ"צדיקי עולם" שאיננו מעונינים לכבוש את דמשק או שאין לנו כל עניין בהרחבת גבולנו המזרחי-צפוני לתוככי סוריה. גם אם אנו סבורים כך, אל לנו לגלות זאת לאויב פוטנציאלי, וזאת על מנת שהוא יישאר בתחום אי הוודאות, וכך נשיג יתרון הרתעתי נוסף.
פשוט, לא מתוחכם כלל, אלמנטרי.
ומה יזיק שלום?
וודאי שיזיק: מהטעמים שהובאו לעיל, השלום עם סוריה יזיק לישראל מוסרית, תרבותית, כלכלית, וטרם הבהרנו את ההשלכות הדמוגרפיות העלולות להתעורר בעקבות שלום מסוג זה.
לאמור: היה וסוריה תציע כך סתם, ללא תנאים מוקדמים וללא שינויי גבול, להצהיר על שלום ולקיים יחסי שכנות עמנו - עלינו לדחות הצעה זו.
אלא שפטורים אנו מכל זאת, שכן דומה שהאינטרסים הפנימיים של הממשל בסוריה, שהוא שלטון רודני ללא מצרים של כת-מיעוט על רוב הסובל מעוני וממחסור, לא עולים בקנה אחד עם יחסי שלום, ובעניין זה דומה שהאינטרס הסורי חופף לאינטרס הישראלי.
וכן, בנוסף, סוריה מעונינת בכינרת.
אולי עקב נוסטלגיה לשנים עברו, בהן היו היישובים הסמוכים לגבול נתונים לחסדי האויב, שירה מעת לעת ורצח, וגם שלח ידיו בגניבה ובגזל.
-------------
28 ליולי 2006
ד"ר א' בן עזרא בעל תארים ראשון ושלישי בהנדסה אזרחית ותואר שני במדיניות ציבורית
