סימתי ואני התחלנו לצעוד ברחובות פתח תקוה.מידי יום אנו צועדים מספר קילומטרים במשך כ- ארבעים דקות. התחלנו בכך לפני מספר ימים ובהכירי אותה ואת עצמי אני גם יודע שנתמיד בכך.זהו זמן איכות לשנינו.אנו צועדים בשעות הערב לאחר חזרתי מהעבודה ולאחר סיום המשמרת שלה בחדר מיון באם היא עובדת משמרת צהריים.זהו הזמן שלנו.ללא מכשירים סלולאריים, ללא מחויבות לאף אחד.רק מחויבות לנו, לגופנו, לנפשנו, לרוגע שלנו.
אתמול הפתיעה אותי סימה שטיין זוגתי.צעדנו במסלול תלול למדי.סימה סמוקת לחיים ,מתנשפת ושומרת על הליכה מהירה לצדי.עובדתית אני גבוה ממנה ובכל רגליים ארוכות יותר כך שהיא נאלצת להגביר את הקצב בעוד שאני שומר על קצב קבוע.תוך כדי ההליכה אומרת לי סימה: "אתה יודע אבי אין שום זוג בעולם שאני מקנאה בו.אני חושבת שאנחנו במערכת יחסים מושלמת" אמרה והמשיכה לצעוד.
חשבתי על דבריה מספר דקות תוך כדי כך שאני מגיר זעה בערב הקיצי והמהביל.ניסיתי לחשוב על זוגות אחרים שתמיד חשבתי שהם מושלמים.לא הפלגתי לכיוון המדיה או אנשי הצבור- זה אינו מעניין.חשבתי על חברים קרובים, בני משפחה ואנשים שאנו מכירים.חשבתי על מה שאנו עוברים, עתה , יחדיו. הליכים משפטיים לא פשוטים בצד שלה ובצד שלי.ודאגה לילדים שלנו וביחד יש לנו הרבה מהסוג הזה. תכנון משותף הגורם הנאה לקראת חופשה בתאילנד עוד בשנה זו.תכנון משותף של משמרות העבודה שלה מול תכנון העבודה שלי כדי שנוכל להיות ביחד כמה שיותר.חשבתי על האושר שיש לנו לאכול ארוחת ערב משותפת הנעשית מתוך אהבה ובהתחשבות מרבית במה שאנו אוהבים.חשבתי על הערבים המשותפים שחבל שהם כה קצרים.חשבתי על השהיה יחדיו בלילה, על ההשכמה בבוקר שתמיד מלווה בחיוך, נגיעה,דיבור רך.חשבתי על כמה היא נהנית "להציק" לי כאשר אני מתגלח וכתגובה לכך אני "מציק" בעת שהיא רוחצת פניה.חשבתי על האמון המוחלט שלי בה ועל האמון המושלם שלה בי.חשבתי על השיחות בינינו בין אם הן טלפוניות ובין אם הן כאשר אנו ביחד. חשבתי על החופשות האחרונות שלנו בטורקיה,תל אביב ואילת ועל כך שהיינו צמד ולא רצינו אף אחד נוסף בחברתנו.חשבתי עד כמה אני מאושר איתה ובחברתה.
חשבתי שוב ושוב על מכלול הדברים הללו.
יודע שיש חילוקי דעות,יודע שיש רגעים קשים יותר,יודע שאין זה מושלם וטוב שכך
חשבתי והסכמתי.
היא צודקת.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
