עתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד מינויים של שופטים לתפקיד סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב 

עתירה נגד שיטת קידום השופטים בבתי המשפט לתפקידי סגן נשיא בתי המשפט

מינהלי,אחר

בג"ץ 8691/06, התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים ואח'

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופטת מ' נאור, כבוד השופט א' רובינשטיין


18.06.2009

העובדות:
1. על פי העתירה, ביום 16.7.06 פורסמה בתקשורת כתבה לפיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב הודיע על כוונתו למנות שבעה שופטים נוספים לתפקיד סגן נשיא בבית המשפט, וזאת בנוסף לחמישה סגני נשיא שכבר כיהנו בתפקיד זה אותה עת. על פי אותה הודעה, יועדו לכהן בתפקיד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב 12 סגני נשיא מתוך מצבה של 36 שופטים, שכיהנו אותה עת בבית המשפט.
2. עיקר טענתה של העותרת בעתירתה הוא כי הסמכות למינוי סגני נשיא, הנתונה בסעיף 9 לחוק בתי המשפט לשר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, כפופה לנורמות החלות על מינויים בשירות הציבורי הן לענין עצם הצורך במינוי, והן לענין אופי הליך המינוי ותוצאתו.

החלטה:
1. בחקיקה פזורות הוראות שונות ביחס לסמכויותיהם של סגני נשיא בבית משפט. לסגני נשיא בבתי המשפט השונים יוחדו בחקיקה תפקידים שיפוטיים ומינהליים מסוימים שנועדו בעיקרם להקל על המעמסה המיוחדת המוטלת על נשיא בית המשפט מכוח מעמדו כראש המערכת השיפוטית. בצד התפקידים הסטטוטוריים, השיפוטיים והמינהליים, המוטלים על סגני הנשיא, הם נושאים בדרך כלל בתפקידים מינהליים שוטפים שעיקרם ניהול המחלקות השונות של בית המשפט על מדוריו השונים, ופיקוח על עבודת מזכירויות בית המשפט.
2. החוק במתכונתו הקיימת כיום שותק באשר למספר הראוי של סגני נשיא בכל בית משפט, אף כי הוא קובע מפורשות כי ניתן למנות סגן נשיא אחד או יותר, הן בבית משפט מחוזי והן בבית משפט שלום. כן שותק החוק ואינו מפרש מהן התכליות המובהקות להן נועד המינוי, מהו היקף המשרות הנדרש הנגזר מהן, ומהן הכשירויות הנדרשות מסגן נשיא.
3. בחינת מהותו של תפקיד סגן נשיא כפי שהוא משתמע מן החקיקה, מצביעה על כך שתכליתה העיקרית של הכהונה הזו היא פונקציונאלית, ונועדה להקל על עומס האחריות המוטלת על נשיא בית המשפט באמצעות הטלת תפקידים שונים על שופטים נוספים, כנדרש על פי צרכי הניהול השיפוטי של בית המשפט הנוגע בדבר.
4. עמימותו של החוק בענין מינוי סגני נשיא מצד אחד, והצרכים האנושיים בקידום שופטים ראויים מצד שני, הביאו למציאות של מינויים שחסרה בהם תשתית עקרונית ברורה וסדורה. מציאות זו טעונה תיקון.
5. המדינה הצהירה כי המינויים הבאים של סגני נשיאים ייעשו בעתיד על פי השיטה החדשה, שעיצובה הסופי מצוי בפתח.
6. התייתר הסעד העיקרי המבוקש בעתירה, משהתברר כי הרשות המוסמכת הניחה תשתית כללית לשיטת מינוי סגני נשיאים. פרטיה של התשתית האמורה יגובשו כמצופה בעתיד הקרוב, ויעמדו לבחינתו של המחוקק והציבור.
7. לאור עמימותו של ההסדר החקיקתי הקיים, אין לומר כי המינויים שבוצעו עד כה בטלים הם מחמת פגם או פסול מינהלי שנפל בהם. אולם אפילו היתה מתבקשת מסקנה כזו, יש להניח כי על המינויים הקיימים היתה חלה דוקטרינת הבטלות היחסית, המבחינה בין הפגם במעשה המינהלי לבין נפקותו ותוצאותיו.