עע"ם 3189/09, החברה להגנת הטבע נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופטת א' חיות
02.07.2009
העובדות:
1. בשנת 1983 החליטה ממשלת ישראל על הקמת ארבעה יישובים חקלאיים בדרום הר חברון, וביניהם היישוב מרשם. במהלך השנים התקיימו הליכים שונים לקידום החלטה זו, בשלב כלשהו הוחלט על ייעוד היישוב מרשם עבור מגורי הקבע של מתיישבי חבל עזה לשעבר. במהלך הדיונים נידונו חלופות שונות למיקומו של היישוב, וביום 19.6.06 החליטה ועדת המשנה שליד הוועדה המחוזית לאשר את אחת החלופות בהסכמת נציגי המשרד לאיכות הסביבה. אחד התנאים לאישור החלופה היה כי בתוכנית שתוגש יינתן ביטוי כיצד היא עומדת בעקרונות והנחיות תוכנית המרחב הביוספרי. וועדת המשנה הגיעה למסקנה כי ההחלטה להקים את הישוב מרשם מאזנת בין ערכי השימור וצורכי הפיתוח בראיה כוללת של המרחב הביוספרי.
החלטה:
2. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על שיקוליה התכנוניים של רשות התכנון הפועלת על-פי דין. לפיכך התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתן של רשויות התכנון תיעשה בקיומן של עילות מובהקות כגון חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. בבחינת ההליך עצמו יש מקום להתערבות רחבה יותר של בית המשפט, אשר אינו נדרש בבחינה זו לשקול שיקולים מקצועיים גרידא או לשים שיקול דעתו במקומה של הרשות המנהלית.
3. ההחלטה על הקמת היישוב התקבלה שלא כלאחר יד, אלא לאחר שנים ארוכות של התדיינויות, בדיקות, התנגדויות ותיקונים. הסוגיה עברה כור היתוך בכל הרמות של מוסדות התכנון וכן גם בממשלה. הציבור, האגודות השונות והגופים הרלוונטיים היו מעורבים ודעתם נשמעה בהליכים השונים. לפיכך מבחינת ההליך שהתנהל אין מקום לביטול החלטת המועצה הארצית.
4. חשיבותה של ההגנה על איכות הסביבה הוכרה על-ידי בית משפט זה כשיקול רב ערך. היא מהאתגרים החשובים ביותר במישור הבינלאומי ובמישור הלאומי. לבית המשפט ישנו תפקיד בקידום המודעות ובשמירה בפועל על ערכי הסביבה באמצעות פרשנות שתכליתה לשמור על המשאבים המצומצמים של טבע ונוף בישראל. עם זאת, כמובן, האינטרס בהגנה על הסביבה אינו עומד בדרך כלל לבדו, והוא נדרש לאיזון אל מול שיקולים אחרים הנוגעים לעניין. הפיתוח הנדרש לטובת הציבור, הכולל בניית ישובים ופתרונות מגורים, כבישים, מקומות חנייה, אזורי תעשייה ותעסוקה, מילוי צרכים ביטחוניים ועוד, פוגע לעיתים בערכי הטבע והסביבה במידה כזו או אחרת.
5. מציאת פתרון התיישבותי למפוני גוש קטיף, אשר אין חולק כי החברה חבה להם ולשיקומם, הוא שיקול חשוב אשר אין מקום לזלזל בו, וזאת לצד יישוב הארץ באופן כללי.
6. לא ניתן לומר שהחלטת המועצה הארצית אינה מידתית או כי היא חורגת ממתחם הסבירות.
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופטת א' חיות
02.07.2009
העובדות:
1. בשנת 1983 החליטה ממשלת ישראל על הקמת ארבעה יישובים חקלאיים בדרום הר חברון, וביניהם היישוב מרשם. במהלך השנים התקיימו הליכים שונים לקידום החלטה זו, בשלב כלשהו הוחלט על ייעוד היישוב מרשם עבור מגורי הקבע של מתיישבי חבל עזה לשעבר. במהלך הדיונים נידונו חלופות שונות למיקומו של היישוב, וביום 19.6.06 החליטה ועדת המשנה שליד הוועדה המחוזית לאשר את אחת החלופות בהסכמת נציגי המשרד לאיכות הסביבה. אחד התנאים לאישור החלופה היה כי בתוכנית שתוגש יינתן ביטוי כיצד היא עומדת בעקרונות והנחיות תוכנית המרחב הביוספרי. וועדת המשנה הגיעה למסקנה כי ההחלטה להקים את הישוב מרשם מאזנת בין ערכי השימור וצורכי הפיתוח בראיה כוללת של המרחב הביוספרי.
החלטה:
2. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על שיקוליה התכנוניים של רשות התכנון הפועלת על-פי דין. לפיכך התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתן של רשויות התכנון תיעשה בקיומן של עילות מובהקות כגון חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. בבחינת ההליך עצמו יש מקום להתערבות רחבה יותר של בית המשפט, אשר אינו נדרש בבחינה זו לשקול שיקולים מקצועיים גרידא או לשים שיקול דעתו במקומה של הרשות המנהלית.
3. ההחלטה על הקמת היישוב התקבלה שלא כלאחר יד, אלא לאחר שנים ארוכות של התדיינויות, בדיקות, התנגדויות ותיקונים. הסוגיה עברה כור היתוך בכל הרמות של מוסדות התכנון וכן גם בממשלה. הציבור, האגודות השונות והגופים הרלוונטיים היו מעורבים ודעתם נשמעה בהליכים השונים. לפיכך מבחינת ההליך שהתנהל אין מקום לביטול החלטת המועצה הארצית.
4. חשיבותה של ההגנה על איכות הסביבה הוכרה על-ידי בית משפט זה כשיקול רב ערך. היא מהאתגרים החשובים ביותר במישור הבינלאומי ובמישור הלאומי. לבית המשפט ישנו תפקיד בקידום המודעות ובשמירה בפועל על ערכי הסביבה באמצעות פרשנות שתכליתה לשמור על המשאבים המצומצמים של טבע ונוף בישראל. עם זאת, כמובן, האינטרס בהגנה על הסביבה אינו עומד בדרך כלל לבדו, והוא נדרש לאיזון אל מול שיקולים אחרים הנוגעים לעניין. הפיתוח הנדרש לטובת הציבור, הכולל בניית ישובים ופתרונות מגורים, כבישים, מקומות חנייה, אזורי תעשייה ותעסוקה, מילוי צרכים ביטחוניים ועוד, פוגע לעיתים בערכי הטבע והסביבה במידה כזו או אחרת.
5. מציאת פתרון התיישבותי למפוני גוש קטיף, אשר אין חולק כי החברה חבה להם ולשיקומם, הוא שיקול חשוב אשר אין מקום לזלזל בו, וזאת לצד יישוב הארץ באופן כללי.
6. לא ניתן לומר שהחלטת המועצה הארצית אינה מידתית או כי היא חורגת ממתחם הסבירות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
