למרות שמיתוג הוא תופעה די חדשה, כבר בימים עברו היו יצרנים מתחומי מסחר שונים, שתמיד היו יותר ידועים (מפורסמים) מכל האחרים. היו אלה בעיקר אמנים ואומנים, שיצרו מוצרים יקרים, שכמובן נועדו לשכבה היותר עשירה של האוכלוסייה.
האצילים העשירים של פעם שילמו ממון רב בעבור רהיט של נגר מסוים, או בעד חרב מיוחדת של נפח אחר.
יש להבין, שלאורך רוב ההיסטוריה האנושית, עד סיום התקופה הפיאודלית באירופה, השיטה הכלכלית שהייתה נקוטה הייתה האוטרקית, דהיינו שמשקי הבית היו יוצרים את המוצרים באופן עצמאי. הם ייצרו לעצמם את המזון שאכלו ותפרו את הבגדים אותם לבשו.
הסחורות, נמכרו בשווקים בתפזורת, כך שאף אחד, לא היה מכיר את האומן הראשון, שייצר אותם. הוא היה לא ידוע ונשאר אלמוני.
שינוי בתהליך זה חל במאה ה - 19, עם תחילתו של תהליך התיעוש. דבר זה הפחית את הייצור הביתי והחלו להופיע מוצרים ארוזים, שיוצרו בייצור המוני. דהיינו שהאריזה סימנה את הולדתו של תהליך השיווק והמיתוג.
היצרנים החלו לעשות שימוש בכיתוב ועיטור על האריזות, כדי לפתות את הצרכנים לקנות את המוצרים הספצפיים שלהם. זו היתה תחילתו של הפרסום, כפי שאנו מכירים אותו בעידן המודרני ועימו לאט, לאט הופיעו סימני היכר מיוחדים על האריזות, מה שאנחנו מכנים בימנו - לוגו של חברה. כעת אפשר היה לעשות הבחנה בין ייצור במפעל או יוצר זה או אחר.
כך למד הצרכן לזהות את היוצר הייחודי של מוצר מסוים והיה יכול להחליט לאיזה מהם הוא נותן את אמונו וכספו. אם צרכן אהב את המוצר, הוא היה מספר לשכניו והם היו יכולים לגשת ולזהות את המוצר הספציפי על פי הסימן המוטבע עליו.
מכאן ברור העניין, שחברות גדולות וקטנות, עם הזמן, הבינו את החשיבות הכלכלית של המותג והוא החל להתפשט לכל הענפים כולם. לקראת סוף המאה ה - 20 החלו להשתמש במושגים שיווקיים, כמו מיתוג, גם במגזר הפוליטי ואף במגזר השלישי (מושג כולל לכל האירגונים הוולנטריים וללא מטרות רווח).
החשיבות העיקרית של המותג נחוצה בתהליך של מיצוב חברה ייצרנית או שירותית וכן על מנת להשיג בידול. מיצוב הינו המיקום (רצוי הגבוהה) בדעת הקהל, ובידול זו הייחודיות והשונות ממוצרים דומים, הקיימים בשוק.
שוק, שלא מופעל בו המיתוג, לצרכנים יש קושי להבדיל בין המוצרים המתחרים. שוק כזה מפעיל תחרותיות בהורדת מחירים בלבד, מה שפוגע ברווחיות שלהם. המיתוג מאפשר ליצרנים וספקי שירותים להתחרות ביניהם על מאפיינים אחרים של המוצר, שאינם המחיר.
אם צרכן תופס את המותג כבעל ערך עבורו, הוא יהיה מוכן לשלם יותר, מאשר עבור מתחריו. זאת אומרת, שהמיתוג גורם להעלאת ערך המוצר והוא יכול להקפיץ את הערך הכספי של מוצר בעשרות אחוזים. תופעה זו מכונה 'פריימת המותג'.
לא רק היצרן נהנה מהמיתוג אלא גם לצרכן יש רווח ממנו. מכיוון שהאינטרס של היצרן הינו לא לפגוע בעמדות הצרכנים כלפי המותג הוא יעשה הכל כדי שהמותג יעמוד בציפיות הצרכנים, כך שישובו לרכוש אותו וזה נותן, מהצד השני לצרכנים, ביטחון גבוהה יותר במוצר.
האצילים העשירים של פעם שילמו ממון רב בעבור רהיט של נגר מסוים, או בעד חרב מיוחדת של נפח אחר.
יש להבין, שלאורך רוב ההיסטוריה האנושית, עד סיום התקופה הפיאודלית באירופה, השיטה הכלכלית שהייתה נקוטה הייתה האוטרקית, דהיינו שמשקי הבית היו יוצרים את המוצרים באופן עצמאי. הם ייצרו לעצמם את המזון שאכלו ותפרו את הבגדים אותם לבשו.
הסחורות, נמכרו בשווקים בתפזורת, כך שאף אחד, לא היה מכיר את האומן הראשון, שייצר אותם. הוא היה לא ידוע ונשאר אלמוני.
שינוי בתהליך זה חל במאה ה - 19, עם תחילתו של תהליך התיעוש. דבר זה הפחית את הייצור הביתי והחלו להופיע מוצרים ארוזים, שיוצרו בייצור המוני. דהיינו שהאריזה סימנה את הולדתו של תהליך השיווק והמיתוג.
היצרנים החלו לעשות שימוש בכיתוב ועיטור על האריזות, כדי לפתות את הצרכנים לקנות את המוצרים הספצפיים שלהם. זו היתה תחילתו של הפרסום, כפי שאנו מכירים אותו בעידן המודרני ועימו לאט, לאט הופיעו סימני היכר מיוחדים על האריזות, מה שאנחנו מכנים בימנו - לוגו של חברה. כעת אפשר היה לעשות הבחנה בין ייצור במפעל או יוצר זה או אחר.
כך למד הצרכן לזהות את היוצר הייחודי של מוצר מסוים והיה יכול להחליט לאיזה מהם הוא נותן את אמונו וכספו. אם צרכן אהב את המוצר, הוא היה מספר לשכניו והם היו יכולים לגשת ולזהות את המוצר הספציפי על פי הסימן המוטבע עליו.
מכאן ברור העניין, שחברות גדולות וקטנות, עם הזמן, הבינו את החשיבות הכלכלית של המותג והוא החל להתפשט לכל הענפים כולם. לקראת סוף המאה ה - 20 החלו להשתמש במושגים שיווקיים, כמו מיתוג, גם במגזר הפוליטי ואף במגזר השלישי (מושג כולל לכל האירגונים הוולנטריים וללא מטרות רווח).
החשיבות העיקרית של המותג נחוצה בתהליך של מיצוב חברה ייצרנית או שירותית וכן על מנת להשיג בידול. מיצוב הינו המיקום (רצוי הגבוהה) בדעת הקהל, ובידול זו הייחודיות והשונות ממוצרים דומים, הקיימים בשוק.
שוק, שלא מופעל בו המיתוג, לצרכנים יש קושי להבדיל בין המוצרים המתחרים. שוק כזה מפעיל תחרותיות בהורדת מחירים בלבד, מה שפוגע ברווחיות שלהם. המיתוג מאפשר ליצרנים וספקי שירותים להתחרות ביניהם על מאפיינים אחרים של המוצר, שאינם המחיר.
אם צרכן תופס את המותג כבעל ערך עבורו, הוא יהיה מוכן לשלם יותר, מאשר עבור מתחריו. זאת אומרת, שהמיתוג גורם להעלאת ערך המוצר והוא יכול להקפיץ את הערך הכספי של מוצר בעשרות אחוזים. תופעה זו מכונה 'פריימת המותג'.
לא רק היצרן נהנה מהמיתוג אלא גם לצרכן יש רווח ממנו. מכיוון שהאינטרס של היצרן הינו לא לפגוע בעמדות הצרכנים כלפי המותג הוא יעשה הכל כדי שהמותג יעמוד בציפיות הצרכנים, כך שישובו לרכוש אותו וזה נותן, מהצד השני לצרכנים, ביטחון גבוהה יותר במוצר.
מיכל קלעי היל
מאמנת לתקשורת/מיתוג ושיווק עצמי
תשע - במאות תקשורת - הרצאות/סדנאות/קורסים -
לרדת למגרש המשחקים, לעלות על במת החיים!
http://www.tesha-bamautikshoret.com/
http://www.bamautikshoret.com/
054-4630891
מאמנת לתקשורת/מיתוג ושיווק עצמי
תשע - במאות תקשורת - הרצאות/סדנאות/קורסים -
לרדת למגרש המשחקים, לעלות על במת החיים!
http://www.tesha-bamautikshoret.com/
http://www.bamautikshoret.com/
054-4630891