זהות אמיתית נובעת מחבור ל 'עצמי'.
מה זה אמיתי?
אמיתי זה משהוא שכולל כמה שיותר פנים של החיים, ובזה הוא חי את החיים יותר.
זהות אמיתית היא זהות המבטאת כלל חיי.
מה זה כלל חיי?
אני גם גוף וגם רגשות וגם מחשבות וגם יעד...זהותי האמיתית אם כן היא שם המבטא את המכלול הזה.
כל המכלול הזה של הופעתי נקרא 'עצמי', משום ש 'אני' אין. הרי לא יצרתי את 'עצמי'. אני האין המקבל את כל היש הזה הבא מעצמו, ומתקבל על ידי. בזה 'אני' מקבל את 'עצמי'.
זהותי נקבעת על ידי 'עצמי'.
הביטויים של 'עצמי' הם הגוף שלי, רגשותיי מחשבותיי רצונותיי והיעד שבי..כולם מכונסים בשם שלי. יש לי שם פרטי שגם הוא הגיע אליי בלא בחירתי, אלא קיבלתי אותו, מעצמי דרך הוריי שגם הם חלק של ה 'עצמי'. 'אני' מקבל את 'עצמי'.
כש 'אני' מקבל את 'עצמי' אני מקבל את הזהות. כל יש שהוא כולל המסורת, והמשיכה שיש בי, וכו'..הוא חלק מהעצמי השלם, ומרכיב את זהותי..
אם אני נמשך לקבוצת 'ביתר ירושלים', חלק מזהותי היא 'אוהד ביתר'. אם 'אני' דוחה את כשרוני לשירה, אני דוחה חלק נוסף בזהות שלי..
זהויות אינן סותרות, כיוון שכולן חלקים של ה'עצמי' הכללי, ועצמי זה אחד הוא ומכיל גם הפכים. הסתירה מתחילה כש 'אנו' מזדהים כאילו ש'אנו' השייכים אל האין, מזדהים כ'עצמינו' כאילו ש 'אנו' 'יש'. אז אנו לוקחים בעלות על הזהויות, וחוששים מזהויות שונות. הזהויות הן שם של איכויות של ה 'עצמי' הכללי, שאינו 'אנו'. אלא מגיע אלינו כדי להיות חיים עבורינו.
מה זה אמיתי?
אמיתי זה משהוא שכולל כמה שיותר פנים של החיים, ובזה הוא חי את החיים יותר.
זהות אמיתית היא זהות המבטאת כלל חיי.
מה זה כלל חיי?
אני גם גוף וגם רגשות וגם מחשבות וגם יעד...זהותי האמיתית אם כן היא שם המבטא את המכלול הזה.
כל המכלול הזה של הופעתי נקרא 'עצמי', משום ש 'אני' אין. הרי לא יצרתי את 'עצמי'. אני האין המקבל את כל היש הזה הבא מעצמו, ומתקבל על ידי. בזה 'אני' מקבל את 'עצמי'.
זהותי נקבעת על ידי 'עצמי'.
הביטויים של 'עצמי' הם הגוף שלי, רגשותיי מחשבותיי רצונותיי והיעד שבי..כולם מכונסים בשם שלי. יש לי שם פרטי שגם הוא הגיע אליי בלא בחירתי, אלא קיבלתי אותו, מעצמי דרך הוריי שגם הם חלק של ה 'עצמי'. 'אני' מקבל את 'עצמי'.
כש 'אני' מקבל את 'עצמי' אני מקבל את הזהות. כל יש שהוא כולל המסורת, והמשיכה שיש בי, וכו'..הוא חלק מהעצמי השלם, ומרכיב את זהותי..
אם אני נמשך לקבוצת 'ביתר ירושלים', חלק מזהותי היא 'אוהד ביתר'. אם 'אני' דוחה את כשרוני לשירה, אני דוחה חלק נוסף בזהות שלי..
זהויות אינן סותרות, כיוון שכולן חלקים של ה'עצמי' הכללי, ועצמי זה אחד הוא ומכיל גם הפכים. הסתירה מתחילה כש 'אנו' מזדהים כאילו ש'אנו' השייכים אל האין, מזדהים כ'עצמינו' כאילו ש 'אנו' 'יש'. אז אנו לוקחים בעלות על הזהויות, וחוששים מזהויות שונות. הזהויות הן שם של איכויות של ה 'עצמי' הכללי, שאינו 'אנו'. אלא מגיע אלינו כדי להיות חיים עבורינו.
זהה את עצמך
