התערבויות טיפוליות, הן פעולות שמטרתן טיפולית, אשר עקרונית יכולות להיות נעימות למטופל אך פעמים רבות גם מאוד מתסכלות, קשות ומכאיבות.
שאלה - כיצד אפשר ללחוץ על אדם מסוים באמצעות מספר התערבויות מצומצם, והמסכן ירגיש כאילו אכן פגעו בו המון התערבויות?
תשובה - אם גורמים לאדם פרנויה זמנית במהלך הפגיעות הראשונות, הוא ירגיש נרדף ואז יחווה אינספור מכות שלא הוכה על ידי איש, כמצטרפות ושייכות לפגיעות שחווה במציאות מידי מטפליו.
כך גם בטיפולים פסיכודינאמיים מסוימים - ההתערבויות כאילו הולכות ומתפצלות, הולכות ומתעצמות. אדם - המרגיש נרדף בגלל שהכניסו אותו למצב דמוי-פרנואידי - לכאורה מתחיל לראות גם באירועים אקראיים המתרחשים סביבו, מעשים המכוונים נגדו. במצב זה המטופל אינו חולה בפרנויה אלא הוא חווה תופעה טבעית של הגברה. לדעתי ומניסיוני, האחרונה הינה תגובה נורמלית לגירויים טיפוליים שמטרתם, למען הצלחת הטיפול, להביאו למצב דמויי פרנויה.
ייתכן שבאופן זה, אפשר להשיג לחץ טיפולי מאסיבי חרף העובדה שבמציאות הופעלו מספר מצומצם יחסית של התערבויות טיפוליות. ואולי ישנן גם סיבות טיפוליות אחרות למהלך "משונה" זה, שאני ועוד מטופלים רבים מספור נחשפנו אליהם במהלך הטיפולים הפסיכודינאמיים.
ביצירה המלבבת "שוליית הקוסם" שאף זכתה לגרסה מצוירת מצוינת באולפניו של וולט דיסני, אנו רואים איך מיקי מאוס מנסה לפלח את המטאטא, אך האחרון מתחיל לפעול באופן עצמאי ויוצא משליטתו. כן, שוד ושבר, המטאטא אכן מתפצל ומתפצל וכל חלק מבצע ביתר שאת מלאכות שאינן רצויות למיקי שוליית הקוסם הבלתי מנוסה.
כך אולי מרגיש גם אדם שאירועים לא סימפטיים אחדים הופכים למבול של אירועים המזוהים על ידיו כמכוונים נגדו ומהר מאוד יוצאים משליטתו.
באופן זה הלחץ הטיפולי רב מאוד. בהתאם גם השינויים הנוצרים באישיות, שהם הם מטרת הטיפול כולו ודורשים לחץ חזק עליה, עשויים לשאת פירות יפים בסופו של דבר.
עוד אודותיי: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE
מאמר פרי עטי פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי של אוניברסיטת אוקספורד
http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/content/full/sbp013?ijkey=v3zHGsBI5Ztc9qb&keytype=ref
