תשוקה בארגונים
בלעדי התשוקה היו הדת, ההסטוריה, הרומנים והאמנות מחוסרי כל ערך.
- אונורה דה בלזאק
אנשים משתוקקים לדברים רבים. הם משתוקקים לאהבה, לקשר, לביטחון למימוש העצמי שלהם. הם משתוקקים להנצחה ולעשיה זו או אחרת. ישנן תשוקות שהן הפוכות שנוגעות להשתוקקות להפסקת דברים בחיים. השתוקקות להפסקת הפחד, הצורת חיים העכשוואית, השתוקקות לעשיית התנהגות זו או אחרת. ההשתוקקות באופיה היא מהפכנית ברגש ובהתנהגות. זמנה קצר יחסי אבל תוצאותיה והשלכותיה הן מרחיקות לכת.
התשוקה מניעה אותנו להתנהגויות יוצאות דופן. אנחנו רוצים אנחנו מתאווים לדבר שבגללו הפעולה מתבצעת. התשוקה יכולה לגרום לנו לעשות דברים יוצאים מגדר הרגיל. אנחנו יכולים לשנות את החיים שלנו, את הרכבם את הנוכחות שלנו את אופי האנשים שסביבנו. התשוקה גורמת לכוחות גדולים בתוכינו לבצע התנהגויות שלפעמים ובזמנים אחרים לא היו קורים.
כשאנשים נפגשים זה עם זה הם רבות מחפשים את התשוקה אחד אצל השני. התשוקה אצל האחר מראה אחד לשני את היכולת ואת המוטיבציה להישאר בסטואציה במשותף. ארגונים מחפשים את הלהט וקוראים להעדרו אובדן מוטיבציה. ארגונים מחפשים את התשוקה בכל תהליכי החיים המשותפים מתחילת הקשר עוד בזמן איתור המועמד המתאים מחפשים ארגונים את התשוקה לחבור אליהם, את התשוקה לעסוק בתחום המקצועי שאיתם הגיעו בצד היכלות המקצועיות, שנבחנות אף הן. כשמראיינים מתרשמים מהרושם החיצוני הרגעי שאדם מייצר בכניסה לראיונות הם למעשה מלבד נתונים חיצונייים מעין מריחים על האדם השני את המוטיבציה שלו את החיות שלו את התשוקה שלו לבוא ולחבור לארגון. יש יכולת לאנשים מנוסים לאתר תשוקה בזמן אפסי. היא נראת בדברים טכניים כמו האם האדם השקיע וייחס חשיבות לפרטי המפגש, האם האדם יודע חלם ובדק את סוג הארגון שאליו הוא מנסה להתקבל כלומר מעין פנטז ספציפית עליו בלילות, מהן תחושותיו בכניסה אדם שמשתוקק יתרגש כשיראה את מושא תשוקותיו. ההתרגשות תובע בסימנים פזיולוגיים דופק מהיר, סומק בלחיים, קצב דיבור, אולי קצת בלבול כמו התנהגויות שמאפיינות אנשים מאוהבים כשהם ניצבים בפני האדם האהוב.
התשוקה לוקחת אותנו רחוק . התשוקה מעוורת אותנו לנתונים כמו סיכויים וסיכונים. אנחנו מוכנים להתאבד על הרצונות שהתשוקה לוקחת אותנו. ארגונים מחפשים לא פעם אנשים שהמקור להגעה לעבודה והמשכיות התעסוקה בהם היא פנימית ולא תלויה בגורמים כמו משכורת, יחס זו או אחר בתוך מקום העבודה ועוד.
אנשים שנוטים לחוש תשוקה בוערת בהם חיות בלתי נדלת. הם עוסקים באהבה שלהם מטפחים אותה לומדים יותר ממנפים את הקשר ומשקיעים בו.
יש אתגר אמיתי להשאיר ולטפח את התשוקה הראשונית הזו. התשוקה לעבודה לעיתים מוחלפת בתשוקה למקובלות ולקשרים בינאישיים. ואז רואים אנשים מקטרים. מקטרים קיטורים של כל שאר חברי הארגון
כמו שירה בציבור כזו. הם מקטרים על משכורות, על היחס שהם מקבלים, על עומס בעבודה ודברים דומים. הם מקטרים באותן מילים באותה נימה באותן סיטואציות. התשוקה שמניעה אותם לדבר כמו איש אחד היא התשוקה למקובלות ולקשר. אדם שיפר את המנגינה יוכר כמביע תחושה שמפריעה להרמוניה הקבוצתית ויוקע ממנה. יש דרישה לסולידריות בקבוצה הדרישה היא לעיתים תוקפנית כלפי היחיד. כך נראת התשוקה המלאכותית שהאדם יכול לייצר גם ללא קשר עם תחושותיו האמיתיות. הפער בין המבע החיצוני להתרחשות הפנימית חייבת להיות מסודרת והיא אכן לעיתים קרובות מסודרת על ידי התארגנויות פנימיות שונות ומשתנות. ישנן סגנונות שונים להסדרת המציאות הפנימית עם החיצונית (ועל זה במאמר נפרד) בין הדרכים שהאדם יכול לבחור נימצאים הבנה וקבלה של השקר ואמירתו, כלומר האדם יודע שהוא משקר ולוקח את המציאות השקרית כחלק מההשתייכות לארגון.
התשוקה מקיפה אותנו ממלא אותנו אנחנו נפעמים מהתשוקה שלנו ושל אחרים אנחנו מגיבים אליה ובתוכה. התשוקה ללא ספק חלק מהשפה הבין אישית ביננו לבין האחר והתוך אישית כלומר בתוכינו. היכולת שלנו להבין את המניע הטבעי הזה ולתעל אותו יכול להסביר תופעות ארגוניות ואף לשפר את הקשר הארגוני לטובת השולט בסטואציה.
בלעדי התשוקה היו הדת, ההסטוריה, הרומנים והאמנות מחוסרי כל ערך.
- אונורה דה בלזאק
אנשים משתוקקים לדברים רבים. הם משתוקקים לאהבה, לקשר, לביטחון למימוש העצמי שלהם. הם משתוקקים להנצחה ולעשיה זו או אחרת. ישנן תשוקות שהן הפוכות שנוגעות להשתוקקות להפסקת דברים בחיים. השתוקקות להפסקת הפחד, הצורת חיים העכשוואית, השתוקקות לעשיית התנהגות זו או אחרת. ההשתוקקות באופיה היא מהפכנית ברגש ובהתנהגות. זמנה קצר יחסי אבל תוצאותיה והשלכותיה הן מרחיקות לכת.
התשוקה מניעה אותנו להתנהגויות יוצאות דופן. אנחנו רוצים אנחנו מתאווים לדבר שבגללו הפעולה מתבצעת. התשוקה יכולה לגרום לנו לעשות דברים יוצאים מגדר הרגיל. אנחנו יכולים לשנות את החיים שלנו, את הרכבם את הנוכחות שלנו את אופי האנשים שסביבנו. התשוקה גורמת לכוחות גדולים בתוכינו לבצע התנהגויות שלפעמים ובזמנים אחרים לא היו קורים.
כשאנשים נפגשים זה עם זה הם רבות מחפשים את התשוקה אחד אצל השני. התשוקה אצל האחר מראה אחד לשני את היכולת ואת המוטיבציה להישאר בסטואציה במשותף. ארגונים מחפשים את הלהט וקוראים להעדרו אובדן מוטיבציה. ארגונים מחפשים את התשוקה בכל תהליכי החיים המשותפים מתחילת הקשר עוד בזמן איתור המועמד המתאים מחפשים ארגונים את התשוקה לחבור אליהם, את התשוקה לעסוק בתחום המקצועי שאיתם הגיעו בצד היכלות המקצועיות, שנבחנות אף הן. כשמראיינים מתרשמים מהרושם החיצוני הרגעי שאדם מייצר בכניסה לראיונות הם למעשה מלבד נתונים חיצונייים מעין מריחים על האדם השני את המוטיבציה שלו את החיות שלו את התשוקה שלו לבוא ולחבור לארגון. יש יכולת לאנשים מנוסים לאתר תשוקה בזמן אפסי. היא נראת בדברים טכניים כמו האם האדם השקיע וייחס חשיבות לפרטי המפגש, האם האדם יודע חלם ובדק את סוג הארגון שאליו הוא מנסה להתקבל כלומר מעין פנטז ספציפית עליו בלילות, מהן תחושותיו בכניסה אדם שמשתוקק יתרגש כשיראה את מושא תשוקותיו. ההתרגשות תובע בסימנים פזיולוגיים דופק מהיר, סומק בלחיים, קצב דיבור, אולי קצת בלבול כמו התנהגויות שמאפיינות אנשים מאוהבים כשהם ניצבים בפני האדם האהוב.
התשוקה לוקחת אותנו רחוק . התשוקה מעוורת אותנו לנתונים כמו סיכויים וסיכונים. אנחנו מוכנים להתאבד על הרצונות שהתשוקה לוקחת אותנו. ארגונים מחפשים לא פעם אנשים שהמקור להגעה לעבודה והמשכיות התעסוקה בהם היא פנימית ולא תלויה בגורמים כמו משכורת, יחס זו או אחר בתוך מקום העבודה ועוד.
אנשים שנוטים לחוש תשוקה בוערת בהם חיות בלתי נדלת. הם עוסקים באהבה שלהם מטפחים אותה לומדים יותר ממנפים את הקשר ומשקיעים בו.
יש אתגר אמיתי להשאיר ולטפח את התשוקה הראשונית הזו. התשוקה לעבודה לעיתים מוחלפת בתשוקה למקובלות ולקשרים בינאישיים. ואז רואים אנשים מקטרים. מקטרים קיטורים של כל שאר חברי הארגון
כמו שירה בציבור כזו. הם מקטרים על משכורות, על היחס שהם מקבלים, על עומס בעבודה ודברים דומים. הם מקטרים באותן מילים באותה נימה באותן סיטואציות. התשוקה שמניעה אותם לדבר כמו איש אחד היא התשוקה למקובלות ולקשר. אדם שיפר את המנגינה יוכר כמביע תחושה שמפריעה להרמוניה הקבוצתית ויוקע ממנה. יש דרישה לסולידריות בקבוצה הדרישה היא לעיתים תוקפנית כלפי היחיד. כך נראת התשוקה המלאכותית שהאדם יכול לייצר גם ללא קשר עם תחושותיו האמיתיות. הפער בין המבע החיצוני להתרחשות הפנימית חייבת להיות מסודרת והיא אכן לעיתים קרובות מסודרת על ידי התארגנויות פנימיות שונות ומשתנות. ישנן סגנונות שונים להסדרת המציאות הפנימית עם החיצונית (ועל זה במאמר נפרד) בין הדרכים שהאדם יכול לבחור נימצאים הבנה וקבלה של השקר ואמירתו, כלומר האדם יודע שהוא משקר ולוקח את המציאות השקרית כחלק מההשתייכות לארגון.
התשוקה מקיפה אותנו ממלא אותנו אנחנו נפעמים מהתשוקה שלנו ושל אחרים אנחנו מגיבים אליה ובתוכה. התשוקה ללא ספק חלק מהשפה הבין אישית ביננו לבין האחר והתוך אישית כלומר בתוכינו. היכולת שלנו להבין את המניע הטבעי הזה ולתעל אותו יכול להסביר תופעות ארגוניות ואף לשפר את הקשר הארגוני לטובת השולט בסטואציה.
אביטל סגן כהן. מרצה באוניברסיטה הפתוחה, מנחה סדנאות לפיתוח אישי וקבוצתי. מלמדת את השיטה לחשיבה אחרת - "לחשוב כמו זברה".
