מעבר לייצור טכנולוגיה בסין - חיסכון של מאות אלפי דולרים בפיתוח וייצור מוצרי חומרה
מעצמת ההייטק הישראלית מביאה מאות מוצרים חדשים מידי שנה לשוק הטכנולוגיה. מרבית המוצרים מיועדים לשוק הבינלאומי ולא לשוק מקומי. למרות המשבר הנוכחי פועלות בארץ מעל ל-2000 חברות סטארט-אפ פעילות, נתון שמצביע מעל לכל על אופיו היזמי של איש ההייטק הישראלי בהשוואה לעמיתיו במחוזות טכנולוגים אחרים בעולם. בנוסף ליזמי הסטארט-אפ ישנם מספר רב אף יותר של יזמי פנים המועסקים אמנם כשכירים אולם אחראים על רעיונות, פטנטים ופיתוחים טכנולוגים רבים כחלק מעבודתם בארגון גדול יותר.
כמה פעמים עלה בראשכם רעיון גדול למוצר חדש אולם פסלתם אותו בגלל העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בפיתוחו ובעיקר בייצורו? או לחלופין, העלתם רעיון למוצר חדש לחברה המעסיקה אותכם אך מנהל התפעול דאג לעדכן את יתר הנוכחים בפגישה כי עלויות הייצור ומלאי הרכיבים למוצר החדש (או אפילו לשיפור מוצר קיים) הוא הרבה מעבר למה שתקציב החברה מאפשר.
ובכן, ניהול נכון של פרוייקטים מעבר לים יכול לעשות את ההבדל בהרבה מקרים ולאפשר פיתוח של יותר מוצרים, שיפורים, ובכלל לעזור בהקטנת עלויות משמעותית בייצור מוצרי חומרה ובשורה התחתונה שיפור הרווחיות של החברה. משיחותי עם אנשי פיתוח ומנהלי תפעול של חברות הייטק רבות נוכחתי לדעת כי פרוייקטים כאלו אף הועלו לא פעם לדיון בחברות רבות אולם הקושי שבמציאת הפרטנר הנכון, חוסר הידע, והסיכונים הכרוכים בהעברת ידע טכנולוגי למזרח היוו את המחסום (barrier ) לביצוע של הפרוייקט בפועל.
בתחום התוכנה להבדיל, שם הסיכונים והמחסומים הם לרוב קטנים יותר, ניתן לשמוע סיפורי הצלחה רבים על חברות ששוכרות מתכנתים מעבר לים וחוסכות אלפי דולרים בחודש.
גם חברות חומרה גדולות, שמייצרות עשרות אלפי יחידות לחודש מכירות את המתמטיקה שבהעברת הייצור למדינות במזרח ועושות את זה בעזרת חברות outsourcing בינלאומיות, שמחזיקות מפעלים בסין וטיוואן. אולם את חוק המספרים הגדולים כולם מכירים וחברות outsourcing גדולות לייצור מוצרי חומרה הן בהחלט פתרון טוב לחברות ענק שיכולות להרשות לעצמן overhead גדול, אך לא מתאימות לחברות בינוניות ובטח שלא לחברות סטארט אפ שתקציבן דל עוד יותר.
מהם היתרונות העיקריים?
לחברה בינונית או קטנה הנלחמת על קיומה או על רווחיותה וחיה בשוק תחרותי, שיתוף פעולה עם חברה במזרח יכול לעשות את ההבדל. היתרון התחרותי לחברה הוא לא רק בהורדת עלויות משמעותית של ייצור המוצר, אלא אף בהקטנה משמעותית של מלאי הרכיבים אותו מחזיקה החברה ( ואשר מעיק על דוחותיה הכספיים ), מחיר הרכיבים שיכול להיות זול משמעותית במזרח, חסכון בעלויות הפיתוח וקיצור משמעותי של זמן הפיתוח וזמן החדירה לשוק (TTM).
קצת מספרים... ייצור של אב טיפוס למוצר קטן ולא מורכב יחסית, דוגמאת נגן וידאו בסיסי, יכול להסתכם באלפי דולרים בודדים עד עשרות אלפים בודדים בלבד (זהו סכום אותו לא תצטרכו לגייס מקרן הון סיכון כיזמים או שתוכלו להסתפק בשאריות מתקציב הפיתוח שלכם כמנהלי מוצר או פיתוח בחברה). כך שאם יש לכם רעיון למוצר חדש או שיפור למוצר קיים ונותרו בכיסכם כמה עשרות אלפי שקלים תוכלו להגיע לתערוכה בארה"ב או לפגישה עם המשקיעים בעוד מספר חודשים בודדים עם מוצר דוגמא או אפילו מוצר אמיתי עובד.
אם יש לכם מוצר קיים, חסכון בייצור של PCB ב-2 עד 8 שכבות יכול להגיע עד לכ- 70% בעלות ל- placement, הקטנת מלאי רכיבים בעשרות אחוזים (ניתן לסגור הסכמים לייצור בהתחייבות לכמות מינימלית ללא צורך ברכישת מלאי רכיבים תוך שמירה על זמן ייצור מהיר מאשר בארץ), וכמובן חיסכון בכל הקשור לעבודת ייצור ידנית. בישיבת סיכום הרבעון הבאה תוכלו להציג התייעלות, חיסכון והקטנת מלאים.
אז איך עושים את זה?
עלי לציין כי במאמר זה אני מתמקד במעבר של ייצור לסין אולם קיימות גם מדינות נוספות הן במזרח אירופה והן באסיה שנותנות שירותים דומים. כאן בחרתי להתרכז בסין ראשית, מאחר שהיא ללא ספק המעצמה הגרולה והמתפתחת מכולן, ושנית, מהסיבה הפשוטה שההיכרות שלי עם סין והונג קונג רבה מהידע שלי על מחוזות אחרים. עם זאת, איני פוסל ואף ממליץ לבדוק אופציות נוספות במדינות כגון אוסטריה, טיוואן, סינגפור, קוריאה ועוד.
מחקר ובדיקת עלויות -
בין אם אתם יזמים פרטיים, אנשי עסקים, אנשי פיתוח, שיווק, או מנהלי פיתוח בארגון, העלו על דף נייר את כל האינפורמציה הבסיסית שיש לכם על המוצר אותו אתם רוצים לפתח או לייצר ואת כל השאלות שעולות בראשכם לגבי מעבר של הייצור לסין. אם מדובר במוצר קיים, כדאי להצטייד בתיק ייצור או לכל הפחות ב-BOM (Bill Of Material) ושרטוטים/תמונות של המוצר.
זה הזמן לחפש את היועץ או הפארטנר המתאים לפגישת היכרות ראשונית. בפגישה כזו רצוי שישתתפו מנהלים טכנולוגים, שיווק מוצר, ותפעול כאחד. כך שכל אחד יביא איתו פן אחר של הפרוייקט.
חשוב לבחור טוב את הפארטנר או היועץ, לבדוק אם יש ממליצים או נסיון מוכח לפני שמזמנים פגישה כזו. קיימות חברות רבות בשוק שעשו ייבוא של מוצרים מהמזרח ועכשיו מנהלות קשרים עם מספר מפעלים מסין, בידקו היטב כי הן אכן מסוגלות לנהל פרוייקט ייצור טכנולוגי. יש הבדל עצום בין ניהול פרוייקט משותף עם חברה סינית לבין ייבוא של מוצרי מדף טכנולוגיים מסין.
בסיכומו של שלב זה עליכם להבין לקראת מה אתם עומדים, מהן העלויות הכלליות הכרוכות בכך, לא לשכוח להוסיף עלויות תקורה כגון: טיסות, משלוחים בינלאומיים, סאמפלים, בדיקות איכות וכדומה.
סקירת סיכונים ובדיקת כדאיות -
מהם הסיכונים בהעברת הייצור לסין?
אקדים ואומר כי חברות רבות רואות בשוק הסיני פוטנציאל לחיקוי ולהעתקה של הטכנולוגיה שלהן. שיקול זה לכשעצמו נראה כה מאיים עד כי די בו בלבד בכדי לפסול את כל הרעיון ולוותר עליו. אולם, לרוב השגיאה נובעת מחוסר הבנה בסיסי כיצד פועל הראש הסיני או מבחירה בשותפים לא נכונים.
אם בידיכם טכנולוגיה איך לייצר iPhone בחמישה דולר אז אל תלכו עם זה לסינים כי הם יעתיקו אותכם בודאות, אבל אם יש לכם כרטיס רשת לשוק הטלקום או מוצר USB לשוק אבטחת הבנקים, אין לכם מה לחשוש בתנאי שמצאתם שותף אמין.
הסינים מחפשים לחקות מוצרים שיש להם שוק המוני (mass market) , לא שווקי נישה. הם לא ישקיעו בפיתוח או שיווק של מוצרים ששוק היעד שלהם הוא באירופה או ארה"ב ושיש להשקיע מאמצי שיווק מיוחדים כדי להחדיר אותם. הסיני יעדיף למצוא מוצר שכבר נמכר במיליוני יחידות לשנה, הטכנולוגיה שלו פשוטה יחסית להעתקה והביקוש לו (ולחיקוי שלו) הוא גדול. דוגמא טובה למוצר כזה הוא iPod Shuffle של חברת Apple. מוצר פשוט יחסית עם עיצוב חדשני ומדליק. לכל מפעל סיני בינוני יש את היכולת להעתיק מוצר כזה ואין להם צורך לקבל את תיק הייצור שלו, כל מה שהם צריכים זה דוגמא אחת של המוצר המקורי.
כמובן, לא להיות שאננים אף פעם, בייחוד אם החלטתם לפנות ישירות למפעלים סיניים ללא גורם מתווך אל תסמכו על מסמך סודיות ואל תשלחו כל מידע טכנולוגי רגיש ובטח שלא כל מידע שיווקי.
סיכון אחר שקשור ל-IP של החברה הוא לא הפחד מהעתקה אלא פשוט פחד מחשיפה של טכנולוגיות ליבה (core technology) של החברה. סיכון זה הוא אמיתי ולא דומה לסיכון הקודם, העברת קבצים ופרוטוטייפים אל יעדים שמחוץ לחברה הן סיכון בפני עצמו מחשש שיעברו למתחרים או ליזמים אחרים. אמנם ניתן לחתום על NDA (מסמך סודיות) עם חברה סינית אך אני לא מכיר חברות שבאמת הצליחו לתבוע חברה סינית ולזכות במשפט כזה. החוק הסיני הוא שונה מהחוק הנהוג בארץ והיכולת לאכוף מסמכים כאלו בסין הוא נמוך בהרבה בייחוד לחברות קטנות ובינוניות שלא מחזיקות בתקציבים למחלקה משפטית.
אחד הפתרונים הפרקטים לעניין זה הוא עבודה מול חברה הונג קונגית ולא חברה סינית שתהיה אחראית לפרוייקט. החוק בהונג קונג בדומה לישראל מבוסס על השיטה הבריטית ועל מה שקרוי בעולם המשפט common law ולכן עלויות המשפט והיכולת לתבוע חברה בהונג קונג הן נמוכות ופשוטות יותר. מעבר לכך, חברה בהונג קונג תהיה מן הסתם רגישה הרבה יותר לקשרים עם חברות מערביות הן מעצם היותה חלק מהקהילה הבי"ל וכן מעצם השליחות שמרגישים אזרחי הונג קונג בתור אלו שמגשרים בין העולם המערבי למעצמה הסינית. בנוסף, היכולת של חברה הונג קונגית להפעיל לחץ על יצרן סיני הוא גדול משמעותית משלכם מעצם היותם שותפים אסטרטגים של הסינים, היכרותם עם המנטליות, השפה, החוק הסיני, והיכולת שלהם לפגוע במוניטין של הספק הסיני.
אפשרות נוספת הינה ביזור תהליך הייצור על מספר מפעלים כך שאף אחד לא יחזיק בידע השלם על המוצר. כמובן, שאפשרות זו תידרוש מכם יותר hands on ושליטה בניהול הפרוייקט וכמו כן תעלה את הסיכון והמאמץ הנדרש בשלב האינטגרציה והבדיקות של המוצר.
לסיכום, אין מנוס לחברה ישראלית המייצרת מוצרי חומרה להישאר מאחור ולא להשקיע לכל הפחות בביצוע מחקר ראשוני ובדיקת כדאיות להעברת חלק מהייצור לסין. אין כל צורך בשינוי דרמטי או בלקיחת סיכונים גבוהים לפני שהספקתם לעשות טבילה ראשונית, אך תמיד יהיה אפשר למצוא את הפרוייקט או המוצר שיתאים להוות את הפיילוט הראשוני.
מעבר ליתרונות הכלכליים גרידא, ישנן סיבות אחרות שיכולות להוות את הטריגר למעבר לסין. לדוגמא: חברות אמריקאיות רבות מחייבות כיום את ספקיהן במפעל ייצור חלופי למקרה אסון. לרוב התקנה מחייבת ייצור של כ-20% מהמוצרים במתקן החלופי גם בתקופות שיגרה.
טיפ קטן לסיום, בסין בניגוד למערב יש הרבה פחות שחור ולבן, האזור האפור הוא יותר רחב ממה שאנו רגילים לו. זהו עניין מנטלי תרבותי ולאו דווקא עסקי אך כמובן שתצטרכו להיות מוכנים לכך בכל התקשרות מסחרית. כך לדוגמא, דאגו לאשר בעצמכם כל סאמפל, אפילו על שינוי קטן, מה שתראה העין שלכם יכול להיות שונה מאד ממה שיראו העיניים הסיניות. כך גם לגבי עמידה בזמנים, אם יש לכם לוח זמנים קשיח, דאגו לעגן זאת בחוזה, כולל קנסות כספיים על איחורים.
מעבר לכל, זכרו כי צפוייה לכם חוויה מעניינת, מהנה ולרוב גם משתלמת, שיהיה בהצלחה!
מעצמת ההייטק הישראלית מביאה מאות מוצרים חדשים מידי שנה לשוק הטכנולוגיה. מרבית המוצרים מיועדים לשוק הבינלאומי ולא לשוק מקומי. למרות המשבר הנוכחי פועלות בארץ מעל ל-2000 חברות סטארט-אפ פעילות, נתון שמצביע מעל לכל על אופיו היזמי של איש ההייטק הישראלי בהשוואה לעמיתיו במחוזות טכנולוגים אחרים בעולם. בנוסף ליזמי הסטארט-אפ ישנם מספר רב אף יותר של יזמי פנים המועסקים אמנם כשכירים אולם אחראים על רעיונות, פטנטים ופיתוחים טכנולוגים רבים כחלק מעבודתם בארגון גדול יותר.
כמה פעמים עלה בראשכם רעיון גדול למוצר חדש אולם פסלתם אותו בגלל העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בפיתוחו ובעיקר בייצורו? או לחלופין, העלתם רעיון למוצר חדש לחברה המעסיקה אותכם אך מנהל התפעול דאג לעדכן את יתר הנוכחים בפגישה כי עלויות הייצור ומלאי הרכיבים למוצר החדש (או אפילו לשיפור מוצר קיים) הוא הרבה מעבר למה שתקציב החברה מאפשר.
ובכן, ניהול נכון של פרוייקטים מעבר לים יכול לעשות את ההבדל בהרבה מקרים ולאפשר פיתוח של יותר מוצרים, שיפורים, ובכלל לעזור בהקטנת עלויות משמעותית בייצור מוצרי חומרה ובשורה התחתונה שיפור הרווחיות של החברה. משיחותי עם אנשי פיתוח ומנהלי תפעול של חברות הייטק רבות נוכחתי לדעת כי פרוייקטים כאלו אף הועלו לא פעם לדיון בחברות רבות אולם הקושי שבמציאת הפרטנר הנכון, חוסר הידע, והסיכונים הכרוכים בהעברת ידע טכנולוגי למזרח היוו את המחסום (barrier ) לביצוע של הפרוייקט בפועל.
בתחום התוכנה להבדיל, שם הסיכונים והמחסומים הם לרוב קטנים יותר, ניתן לשמוע סיפורי הצלחה רבים על חברות ששוכרות מתכנתים מעבר לים וחוסכות אלפי דולרים בחודש.
גם חברות חומרה גדולות, שמייצרות עשרות אלפי יחידות לחודש מכירות את המתמטיקה שבהעברת הייצור למדינות במזרח ועושות את זה בעזרת חברות outsourcing בינלאומיות, שמחזיקות מפעלים בסין וטיוואן. אולם את חוק המספרים הגדולים כולם מכירים וחברות outsourcing גדולות לייצור מוצרי חומרה הן בהחלט פתרון טוב לחברות ענק שיכולות להרשות לעצמן overhead גדול, אך לא מתאימות לחברות בינוניות ובטח שלא לחברות סטארט אפ שתקציבן דל עוד יותר.
מהם היתרונות העיקריים?
לחברה בינונית או קטנה הנלחמת על קיומה או על רווחיותה וחיה בשוק תחרותי, שיתוף פעולה עם חברה במזרח יכול לעשות את ההבדל. היתרון התחרותי לחברה הוא לא רק בהורדת עלויות משמעותית של ייצור המוצר, אלא אף בהקטנה משמעותית של מלאי הרכיבים אותו מחזיקה החברה ( ואשר מעיק על דוחותיה הכספיים ), מחיר הרכיבים שיכול להיות זול משמעותית במזרח, חסכון בעלויות הפיתוח וקיצור משמעותי של זמן הפיתוח וזמן החדירה לשוק (TTM).
קצת מספרים... ייצור של אב טיפוס למוצר קטן ולא מורכב יחסית, דוגמאת נגן וידאו בסיסי, יכול להסתכם באלפי דולרים בודדים עד עשרות אלפים בודדים בלבד (זהו סכום אותו לא תצטרכו לגייס מקרן הון סיכון כיזמים או שתוכלו להסתפק בשאריות מתקציב הפיתוח שלכם כמנהלי מוצר או פיתוח בחברה). כך שאם יש לכם רעיון למוצר חדש או שיפור למוצר קיים ונותרו בכיסכם כמה עשרות אלפי שקלים תוכלו להגיע לתערוכה בארה"ב או לפגישה עם המשקיעים בעוד מספר חודשים בודדים עם מוצר דוגמא או אפילו מוצר אמיתי עובד.
אם יש לכם מוצר קיים, חסכון בייצור של PCB ב-2 עד 8 שכבות יכול להגיע עד לכ- 70% בעלות ל- placement, הקטנת מלאי רכיבים בעשרות אחוזים (ניתן לסגור הסכמים לייצור בהתחייבות לכמות מינימלית ללא צורך ברכישת מלאי רכיבים תוך שמירה על זמן ייצור מהיר מאשר בארץ), וכמובן חיסכון בכל הקשור לעבודת ייצור ידנית. בישיבת סיכום הרבעון הבאה תוכלו להציג התייעלות, חיסכון והקטנת מלאים.
אז איך עושים את זה?
עלי לציין כי במאמר זה אני מתמקד במעבר של ייצור לסין אולם קיימות גם מדינות נוספות הן במזרח אירופה והן באסיה שנותנות שירותים דומים. כאן בחרתי להתרכז בסין ראשית, מאחר שהיא ללא ספק המעצמה הגרולה והמתפתחת מכולן, ושנית, מהסיבה הפשוטה שההיכרות שלי עם סין והונג קונג רבה מהידע שלי על מחוזות אחרים. עם זאת, איני פוסל ואף ממליץ לבדוק אופציות נוספות במדינות כגון אוסטריה, טיוואן, סינגפור, קוריאה ועוד.
מחקר ובדיקת עלויות -
בין אם אתם יזמים פרטיים, אנשי עסקים, אנשי פיתוח, שיווק, או מנהלי פיתוח בארגון, העלו על דף נייר את כל האינפורמציה הבסיסית שיש לכם על המוצר אותו אתם רוצים לפתח או לייצר ואת כל השאלות שעולות בראשכם לגבי מעבר של הייצור לסין. אם מדובר במוצר קיים, כדאי להצטייד בתיק ייצור או לכל הפחות ב-BOM (Bill Of Material) ושרטוטים/תמונות של המוצר.
זה הזמן לחפש את היועץ או הפארטנר המתאים לפגישת היכרות ראשונית. בפגישה כזו רצוי שישתתפו מנהלים טכנולוגים, שיווק מוצר, ותפעול כאחד. כך שכל אחד יביא איתו פן אחר של הפרוייקט.
חשוב לבחור טוב את הפארטנר או היועץ, לבדוק אם יש ממליצים או נסיון מוכח לפני שמזמנים פגישה כזו. קיימות חברות רבות בשוק שעשו ייבוא של מוצרים מהמזרח ועכשיו מנהלות קשרים עם מספר מפעלים מסין, בידקו היטב כי הן אכן מסוגלות לנהל פרוייקט ייצור טכנולוגי. יש הבדל עצום בין ניהול פרוייקט משותף עם חברה סינית לבין ייבוא של מוצרי מדף טכנולוגיים מסין.
בסיכומו של שלב זה עליכם להבין לקראת מה אתם עומדים, מהן העלויות הכלליות הכרוכות בכך, לא לשכוח להוסיף עלויות תקורה כגון: טיסות, משלוחים בינלאומיים, סאמפלים, בדיקות איכות וכדומה.
סקירת סיכונים ובדיקת כדאיות -
מהם הסיכונים בהעברת הייצור לסין?
אקדים ואומר כי חברות רבות רואות בשוק הסיני פוטנציאל לחיקוי ולהעתקה של הטכנולוגיה שלהן. שיקול זה לכשעצמו נראה כה מאיים עד כי די בו בלבד בכדי לפסול את כל הרעיון ולוותר עליו. אולם, לרוב השגיאה נובעת מחוסר הבנה בסיסי כיצד פועל הראש הסיני או מבחירה בשותפים לא נכונים.
אם בידיכם טכנולוגיה איך לייצר iPhone בחמישה דולר אז אל תלכו עם זה לסינים כי הם יעתיקו אותכם בודאות, אבל אם יש לכם כרטיס רשת לשוק הטלקום או מוצר USB לשוק אבטחת הבנקים, אין לכם מה לחשוש בתנאי שמצאתם שותף אמין.
הסינים מחפשים לחקות מוצרים שיש להם שוק המוני (mass market) , לא שווקי נישה. הם לא ישקיעו בפיתוח או שיווק של מוצרים ששוק היעד שלהם הוא באירופה או ארה"ב ושיש להשקיע מאמצי שיווק מיוחדים כדי להחדיר אותם. הסיני יעדיף למצוא מוצר שכבר נמכר במיליוני יחידות לשנה, הטכנולוגיה שלו פשוטה יחסית להעתקה והביקוש לו (ולחיקוי שלו) הוא גדול. דוגמא טובה למוצר כזה הוא iPod Shuffle של חברת Apple. מוצר פשוט יחסית עם עיצוב חדשני ומדליק. לכל מפעל סיני בינוני יש את היכולת להעתיק מוצר כזה ואין להם צורך לקבל את תיק הייצור שלו, כל מה שהם צריכים זה דוגמא אחת של המוצר המקורי.
כמובן, לא להיות שאננים אף פעם, בייחוד אם החלטתם לפנות ישירות למפעלים סיניים ללא גורם מתווך אל תסמכו על מסמך סודיות ואל תשלחו כל מידע טכנולוגי רגיש ובטח שלא כל מידע שיווקי.
סיכון אחר שקשור ל-IP של החברה הוא לא הפחד מהעתקה אלא פשוט פחד מחשיפה של טכנולוגיות ליבה (core technology) של החברה. סיכון זה הוא אמיתי ולא דומה לסיכון הקודם, העברת קבצים ופרוטוטייפים אל יעדים שמחוץ לחברה הן סיכון בפני עצמו מחשש שיעברו למתחרים או ליזמים אחרים. אמנם ניתן לחתום על NDA (מסמך סודיות) עם חברה סינית אך אני לא מכיר חברות שבאמת הצליחו לתבוע חברה סינית ולזכות במשפט כזה. החוק הסיני הוא שונה מהחוק הנהוג בארץ והיכולת לאכוף מסמכים כאלו בסין הוא נמוך בהרבה בייחוד לחברות קטנות ובינוניות שלא מחזיקות בתקציבים למחלקה משפטית.
אחד הפתרונים הפרקטים לעניין זה הוא עבודה מול חברה הונג קונגית ולא חברה סינית שתהיה אחראית לפרוייקט. החוק בהונג קונג בדומה לישראל מבוסס על השיטה הבריטית ועל מה שקרוי בעולם המשפט common law ולכן עלויות המשפט והיכולת לתבוע חברה בהונג קונג הן נמוכות ופשוטות יותר. מעבר לכך, חברה בהונג קונג תהיה מן הסתם רגישה הרבה יותר לקשרים עם חברות מערביות הן מעצם היותה חלק מהקהילה הבי"ל וכן מעצם השליחות שמרגישים אזרחי הונג קונג בתור אלו שמגשרים בין העולם המערבי למעצמה הסינית. בנוסף, היכולת של חברה הונג קונגית להפעיל לחץ על יצרן סיני הוא גדול משמעותית משלכם מעצם היותם שותפים אסטרטגים של הסינים, היכרותם עם המנטליות, השפה, החוק הסיני, והיכולת שלהם לפגוע במוניטין של הספק הסיני.
אפשרות נוספת הינה ביזור תהליך הייצור על מספר מפעלים כך שאף אחד לא יחזיק בידע השלם על המוצר. כמובן, שאפשרות זו תידרוש מכם יותר hands on ושליטה בניהול הפרוייקט וכמו כן תעלה את הסיכון והמאמץ הנדרש בשלב האינטגרציה והבדיקות של המוצר.
לסיכום, אין מנוס לחברה ישראלית המייצרת מוצרי חומרה להישאר מאחור ולא להשקיע לכל הפחות בביצוע מחקר ראשוני ובדיקת כדאיות להעברת חלק מהייצור לסין. אין כל צורך בשינוי דרמטי או בלקיחת סיכונים גבוהים לפני שהספקתם לעשות טבילה ראשונית, אך תמיד יהיה אפשר למצוא את הפרוייקט או המוצר שיתאים להוות את הפיילוט הראשוני.
מעבר ליתרונות הכלכליים גרידא, ישנן סיבות אחרות שיכולות להוות את הטריגר למעבר לסין. לדוגמא: חברות אמריקאיות רבות מחייבות כיום את ספקיהן במפעל ייצור חלופי למקרה אסון. לרוב התקנה מחייבת ייצור של כ-20% מהמוצרים במתקן החלופי גם בתקופות שיגרה.
טיפ קטן לסיום, בסין בניגוד למערב יש הרבה פחות שחור ולבן, האזור האפור הוא יותר רחב ממה שאנו רגילים לו. זהו עניין מנטלי תרבותי ולאו דווקא עסקי אך כמובן שתצטרכו להיות מוכנים לכך בכל התקשרות מסחרית. כך לדוגמא, דאגו לאשר בעצמכם כל סאמפל, אפילו על שינוי קטן, מה שתראה העין שלכם יכול להיות שונה מאד ממה שיראו העיניים הסיניות. כך גם לגבי עמידה בזמנים, אם יש לכם לוח זמנים קשיח, דאגו לעגן זאת בחוזה, כולל קנסות כספיים על איחורים.
מעבר לכל, זכרו כי צפוייה לכם חוויה מעניינת, מהנה ולרוב גם משתלמת, שיהיה בהצלחה!
