שהות זמנית 

כ"ו סיון תשס"ו
22.6.06



שהות זמנית


יום אחד נסעתי עם משפחתי מרמת הגולן לירושלים, דרך הבקעה. חשבתי על מה שעברנו בחודשים האחרונים... הגירוש, הכאב והגעגועים לחבל ארץ מדהים , שאין כמותו.

הקרע הנפשי העמוק, הכאיב לי שוב בעוצמה, כאשר הגעתי למסוף גבול חדש, כמה קילומטרים דרומה מבית-שאן. נדהמתי לגלות שמדובר במסוף גבול גדול, המכיל את כל המכשירים, הרמזורים, המעברים, דוקרנים ומחסומים חשמליים וכן, מסוף מטענים. עצרתי לראות, לא קשה להבין ! זה מעבר גבול ! אילו הכנות שקטות לביצוע גירוש נוסף ! שוב תוכנית השלבים עוברת לשלב הבא, שבסופו של תהליך, נגורש לים על-ידי יהודים שמנציחים את דרך האויב.

אינני מצליח להבין... כמה טעויות אפשר לעשות? כמה סבל אפשר להכיל? למי מותר לוותר על חלקים מארץ ישראל? זו לא אדמה פרטית של המנהיג הזה, הקודם או הבא. אנחנו לא נמצאים כאן בשהות זמנית, אלא ליישוב הארץ בכל חלקיה ושמירה על מה שיש - ואין הרבה. ארץ ישראל לעם ישראל.

איפה אתם תושבי הבקעה? הצליחו לרמוס ולהשתיק גם אתכם? מצחיק, עצוב, בלבול אמיתי.

עם ישראל זקוק לממלכה ולמנהיג אמיתי שיוביל את העם לייעודו , זוהי משאלת ליבי.

" שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" - מחכים ומצפים לגאולה.




מאת : איתן נוה

לתגובות: tutushu@walla.com