זיכויו של נועם פדרמן מ 24 אישומים שיוחסו לו והרשעתו בגין פרסום הסתה לגיזענות ולאלימות באישום אחד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

זיכויו של נועם פדרמן מ 24 אישומים שיוחסו לו והרשעתו בגין פרסום הסתה לגיזענות ולאלימות באישום אחד 

מילים במאמר: 749   [ נצפה 1055 פעמים ]

 
 
ת"פ 1831/06, מדינת ישראל נ' נועם פדרמן

כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן


23.04.2009

העובדות
1. כתב האישום ייחס לנאשם עבירות הנוגעות בעיקרן להסתה לאלימות או לטרור, לפרסומי הסתה לגזענות ולפרסומי המרדה.
2. 23 אישומים מיוחסים לנאשם בגין תוכנית רדיו ששודרה באמצעות האינטרנט ובמסגרתה פרסם דברי שבח והסתה למעשי אלימות וטרור וכן דברי המרדה והסתה לגזענות.
אישום נוסף יוחס לו בגין התכנית "ארץ המתנחלים" ששודרה בערוץ 2 אשר עסקה, בין היתר, בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
במהלך הפקת התכנית רואיין הנאשם בביתו על ידי העיתונאי חיים יבין. נטען כי יבין הסביר לנאשם את עיקרי הסדרה, והנאשם, בידעו כי דבריו מיועדים לפרסום בעתיד בסדרה, פרסם דברי הסתה לגזענות.
אישום נוסף יוחס לו בגין שידור דבריו בערוץ 10, במסגרת התוכנית "לימוזינה", בה אמר הנאשם בין היתר את הדברים הבאים:
"יש כאלה הזויים שאומרים שאפשר לחיות עם הערבים בדו קיום. יש כאלה הזויים שאומרים שאני והסרטן יכולים לחיות ביחד. אבל... אף אחד לא יכול לחיות עם הסרטן שלו ביחד... מה זה ערבי טוב? ערבי שעוד לא רצח יהודים? קשה למצוא כאלה היום. כי תראה, גם מי שלא רוצח בפועל, הוא רוצה לרצוח, או שהוא תומך ברצח. ולכן הערבים האלה, שיהיו בריאים, רוצים להיות ערבים טובים? יש את מצרים, הרשות הפלסטינאצית...זה מצחיק אותי המושג הזה 'ערביי ישראל'. הערבים שחיים זמנית במה שנקרא מדינת ישראל הריבונית... הרבה יותר מסוכנים מהערבים שבשכם ובחברון... מאחר והערבים האלה כרגע יושבים בשקט, אבל הם מתכננים לעשות פה בתוך המדינה שלנו, להפיץ את המדינה שלנו למדינה ערבית..."
3. תשובת הנאשם בנוגע לאישומים הראשונים הייתה כי לא ידע על התוכנית כלל והוא אינו הדובר בה. בנוגע לאישום בגין התוכנית של יבין כי הדברים נאמרו בתוך ביתו ליבין והוא כלל לא ידע שדבריו מיועדים לפרסום. בנוגע לתוכנית לימוזינה טען הנאשם כי אמנם שוחח עם העיתונאי גיל ריבה אך לא הבין שהדברים ישודרו.

הכרעה
1. בנוגע לעשרים ושלושה האישומים הראשונים לא הוכח כי הנאשם הוא אכן הדובר בתוכניות האינטרנט ולפיכך הוא מזוכה מהעבירות המיוחסות לו.
2. בנוגע לתוכניתו של חיים יבין - לא נראה שדבריו של הנאשם הוצאו מההקשר בו נאמרו, כמו כן מצפייה בהקלטות התוכנית נאה בבירור כי הנאשם מודע היטב למטרת השיחה. בדבריו הוא פורש את משנתו. לא מתקבל על הדעת שהנאשם, הרגיל לתקשורת, חשב שיבין הגיע לביתו עם מצלמה כדי לנהל שיחת רעים ותו לא.
קריאת דבריו של הנאשם מעלה אמירות גזעניות לכל דבר ועניין. מדובר באמירות שיש בהן גילוי איבה, עוינות ורדיפה, כלפי ערבים באשר הם ערבים. גם אם דברים דומים נאמרו על ידי אחרים, אין בכך כדי לשלול את העובדה כי מדובר באמירות גזעניות. מששיתף הנאשם פעולה ואמר דבריו מתוך ידיעה בדבר פרסום עתידי של הדברים בטלויזיה, הרי דבריו הינם בגדר פרסום.
יחד עם זאת כיון שהנאשם במקרה זה "הוזמן" להציג עמדותיו, כחלק מתכנית בה הוצגו עמדות שונות, ולא מתוך מטרה להסית. על אף שהתבטאויות גזעניות ופסולות, עמדתה של המאשימה היא מרחיקת לכת יתר על המידה. היא פוגעת בחופש הביטוי יתר על הנדרש ולמעשה מרוקנת מתוכן את דרישת ה"מטרה" שבחוק.
דבריו של הנאשם נאמרו במסגרת תכנית דוקומנטרית לשידור בטלויזיה אשר ניסתה להציג השקפות ועמדות בנושאים קשים ומעוררי מחלוקת.
יש להבדיל, לענין זה, בין פרסום שיוזם המפרסם לבין פרסום היזום על ידי אחרים. כאשר יוזם המפרסם את הפרסום, ניתן ללמוד מכך על רצונו להשפיע ולהסית. כאשר הפרסום יזום על ידי אחרים, יתכן שהמפרסם מבקש רק להציג את עמדותיו ללא מטרה להסית.
מטעמים אלו וכן מטעמים שבמדיניות מזוכה הנאשם גם מאישום זה.
3. בנוגע לראיון עם גיל ריבה - גם במקרה זה ניכר כי הנאשם מודע היטב למטרת השיחה, משיב לשאלותיו של ריבה, מישיר מבט למצלמה מידי פעם, בורר את מילותיו, מרחיב ומנמק.
בחינת תוכן הדברים מעלה ללא ספק כי מדובר בדברים המהווים דברי גזענות. בעוד שבתכנית ארץ המתנחלים, דבריו של הנאשם הינם הבעת דיעה אחת מיני רבות, והדבר בא לידי ביטוי גם באופן בו נאמרים הדברים על ידו, הרי התכנית לימוזינה נותנת לנאשם במה נרחבת להבעת דעותיו ונראה שהנאשם מנצל במה זו. לפיכך יש להרשיעו בניסיון ובפירסום הסתה לגזענות.
בנוגע לטענה כי ישנם דברים שנאמרו על ידי הנאשם אך הם חומר הגלם אשר בסופו של דבר לא פורסם, יש משום ניסיון לפרסם פרסום המרדה קבע בית המשפט כי כבר בעבר נקבע כי יש צורך להוכיח כי נגרמה פגיעה חמורה בערך המוגן. מקריאת דברי הנאשם במלואם לא נראה כי יש בהם כדי "להסית או לגרות" אנשים להשיג באמצעים אסורים שינוי של דבר שיסודו בדין, ובוודאי שאין בדברים שאמר עוצמה כזו שיהיה בה כדי לערער באופן ממשי את יציבות השלטון. לפיכך נקבע כי דבריו אינם בגדר פרסום המרדה ועל כן יש לזכותו מעבירה זו.
4. בתייחסו לטענת הגנה מן הצדק שהעלה הנאשם קבע בית המשפט כי את טענת הנאשם אודות אכיפה בררנית יש לדחות וממילא נדחית טענתו במה שנוגע להגנה מן הצדק.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב