אחת הטעויות הנפוצות של נבחנים לפני מבחני מיון היא המחשבה שבמהלך המבחנים הם צריכים להתנהג בצורה ספונטנית 

אחת ההצעות השכיחות והמזיקות שאנשי מקצוע (לרוב פסיכולוגים ממכוני המיון), מציעים לנבחנים לפני מבחן מיון היא:

"במבחן מיון תהיה אתה, אל תנסה לרמות."

על פי ההצעה, אם תפעל ביום המבחנים על פי התנהגותך הטבעית, הסיכויים שתצליח במבחן עולים, ולכן אין טעם לשחק ולהעמיד פנים. כלומר, אם לדוגמא הנבחן הוא אדם אימפולסיבי, לפי דעת המציעים, כדאי שינהג באימפולסיביות גם במהלך המבחן. ה"מומחים" שנותנים הצעות מזיקות אלה, מדגישים גם את חשיבות ההתנהגות ה"אמיתית", בכך שהיא מאפשרת לנבחן לראות אם התפקיד מתאים לו. לפי גרסתם, אם ינהג בצורה לא "אמיתית", הוא עלול חלילה להתקבל לתפקיד שאינו הולם את כישוריו.

הניסיון שנצבר מראה שהצעות מסוג זה מזיקות ובלתי מקצועיות. תגובה ספונטנית אינה בהכרח התגובה היעילה. בכל מצב יש לשקול את תגובתנו על פי הקריטריון:

האם התגובה מקדמת את התוצאה הרצויה, ועוזרת להשיג את המטרה?

לדוגמא, אם הבוס שלך מתייחס אליך בגסות, ו"בא לך" להגיד לו בספונטניות את מה שאתה חושב עליו, זו עלולה להיות טעות שיכולה לעלות לך במשרתך. עדיף להמתין, לתת לתחושת הפגיעה להתפוגג, ולהגיב באופן שקול בשלב מאוחר יותר. כלומר, תגובה ספונטנית אינה בהכרח התגובה שתביא לתוצאה טובה. את הכלל הזה צריך להפנים גם לפני מבחן מיון.
בספר "אינטליגנציה רגשית בעבודה" כותב המחבר ד"ר הנרי וייסינגר: "הבה נאמר כי עליכם לערוך מצגת חשובה, והמודעות העצמית שלכם הצביעה בפניכם על העובדה כי אתם חשים חרדה רבה. האינטליגנציה הרגשית שלכם מובילה אתכם לנקוט מספר פעולות: להשתמש בהתרגעות על מנת להפחית את החרדה, להפסיק כל פעילויות שאינן מועילות לכם, כגון פסיעה הלוך וחזור בחדר. בכך אתם מפחיתים את החרדה שלכם במידה מספקת על מנת לערוך את המצגת ולהתמודד עם מצב הלחץ באורח בוטח."

כלומר, בעזרת האינטליגנציה הרגשית אנו מסוגלים לתקן את תגובתנו הספונטנית, ולבחור בהתנהגות שתסייע לנו להתגבר על מצב הלחץ כדי להצליח במצגת.

נבחנים לעיתים טועים לחשוב שלא ניתן להתכונן למבחנים פסיכולוגים, כי לדעתם:
? אם אדם תוקפן הוא יתנהג כך תמיד.
? אם הוא מופנם הוא יתנהג כך בכל מצב.
? אם הוא אדיב הוא יתנהג תמיד באדיבות.

מי שחושב כך, ודאי יטעה ויחשוב שייעוץ והדרכה אינם יכולים לשנות דבר.

הניסיון שנצבר מוכיח שהעובדות שונות:
? אדם תוקפן יכול להתנהג באדיבות, אם יהיה מודע להתנהגותו, ויעשה מאמץ להתנהג באופן שיביא לו יותר תועלת. אם יפנים את העובדה שבאדיבות ישיג תוצאות טובות יותר מאשר בתוקפנות.
? אדם ביישן יכול להתגבר על ביישנותו ולגלות אסרטיביות, אם יכיר בעובדה שביישנותו פוגמת ביכולתו להיות מעורב ומשפיע. אם יכיר בכך שביישנותו מסבה לו נזקים.
? אדם מופנם יכול להתנהג בפתיחות אם יכיר בעובדה שהסובבים אותו לא מאיימים עליו אישית, אם יתגבר על חששותיו מפני הכוח שהוא מייחס לאחרים. מועמד כזה יכול לשנות את התנהגותו במבחן הקבוצתי, ולהצליח במבחן.

ההתנהגות של כולנו משתנה ומושפעת מאוד מתחושות לחץ. אדם יכול להיות תוקפן במצב לחץ ואדיב במצב רגוע. נבחן יכול להיות מופנם כתוצאה ממצב הלחץ שהוא נתון בו בעת המבחן. לעומת זאת, אם ירגיש נינוח יותר, יוכל להתנהג בפתיחות, להרגיש בטוח ולהצליח במבחן.

אם תיזכרו באירועים מעברכם, לבטח תגלו מקרים בהם התנהגתם באופן ילדותי ואימפולסיבי, ולאחר מכן הצטערתם וחשבתם שניתן היה להגיב אחרת. בדרך כלל במקרים אלה פעלתם מתוך לחץ.

ההכנה למבחני מיון מיועדת לכוון את הנבחן להתנהג בצורה נכונה ומועילה במהלך המבחן.

מטרת ההכנה להדריך את הנבחן כיצד:
? להתנהג במתינות, גם במקרה של תוקפנות מצד המראיין או אחד הנבחנים.
? להשקיע במבחני האישיות, למרות הנטייה הטבעית לזלזל בהם.
? לפעול בשיקול דעת, גם אם במהלך המבחן יש מצב שמעורר כעס.
? לנסות לשכנע אנשים בקבוצה, גם במקרה שהם מתנהגים בעקשנות.
? להיות מעורב, גם ברגעים שנמאס, גם כשנראה לך שזה משעמם.
? לגלות אכפתיות, גם מול אנשים שמזלזלים ולא תורמים.
? להמשיך ולהתמודד גם נוכח קשיים.


קורס ההכנה ההתנהגותית למבחן המיון מסייע לנבחן להתנהג באופן מחושב, להגיע למבחן מודע, רגוע, ממוקד במטרה להצליח במבחן.

להלן שתי דוגמאות:
דוגמא א': בקורס הכנה למבחן מיון, במהלך התרגול של מבחן הקבוצה, נבחן לתפקיד ניהול בחברת היי-טק השתלט על הדיון בכוח, כפה את דעתו על המשתתפים האחרים בגסות, והכתיב את נושא הדיון בלי כל התחשבות באחרים. התנהגותו נבעה מהלחץ בו היה מצוי ומחשש שלא יצליח להוכיח כושר מנהיגות בקבוצה. התנהגות כזאת במבחן עלולה לגרום, לפסילת המועמד ולהפסד המשרה.

תרגול המבחן הקבוצתי וההדרכה על ידי הפסיכולוג מאפשרים לנבחן לזהות את טעויותיו ההתנהגותיות לפני המבחן, ולהתנהג באופן ענייני ונכון במהלך המבחן.

דוגמא ב': סטודנט צעיר לכלכלה בן 23, הגיע לקורס הכנה כדי להתקבל לתפקיד ניהולי בבנק. במהלך תרגול ריאיון מול פסיכולוג, הוא ניסה להרשים את הפסיכולוג על ידי תיאורים מנופחים ובלתי אמינים. הוא הציג בפני הפסיכולוג חזות של בעל ניסיון רב ובעל יכולת ניהולית, שאינם עולים בקנה אחד עם ניסיונו בפועל ועם גילו הצעיר. הסיבה להתנהגות זו היתה החשש שמא גילו הצעיר וניסיונו המועט יפגעו בסיכוייו לקבל תפקיד ניהולי. תיאורו הבלתי אמין עלול היה להתגלות על ידי הפסיכולוג בשעת המבחן, לעשות רושם של חוסר ביטחון והעדר אמינות ולגרום לכישלונו.

הפסיכולוג המדריך אבחן את התנהגותו השגויה, הסביר לנבחן מהי הגישה שיש להציג במבחן וייעץ לו כיצד להתנהג באופן ענייני ונכון במהלך הריאיון. ההכנה מאפשרת לנבחן לתרגל את המצב המדויק בו ייבחן, לבצע טעויות התנהגות שנובעות מלחץ וחשש מהפסיכולוג הממיין, ולתקן את התנהגותו במבחן.

כל אחד יכול להתנהג בתבונה אם יחליט וישקיע בכך מאמץ. הדבר נכון בחיי היום-יום וגם במהלך מבחן המיון. כל נבחן יכול לשפר את יכולת השכנוע שלו במבחן הקבוצתי אם יתכונן ויתרגל את עצמו. כל נבחן יכול להתנהג בענייניות במהלך המבחן למרות הלחץ שבו הוא נתון. הטענה, שהתנהגות היא "אמיתית" רק כאשר הנבחן פועל בלי מחשבה והכנה, אינה נכונה.

מחפשי עבודה רבים שעברו קורס הכנה למבחני מיון טוענים כי ההכנה עזרה להם להיות ממוקדים ומוכנים יותר, להימנע מהתנהגות אימפולסיבית ולסגל דרכי התנהגות שמסייעות להצליח במבחן.