אני אלוהים ועכשיו אני בשירותים | ירון פאר
בלבלו את אותיות הארה וקיבלתם ראה-ה'. אז למה מתכוונים כשאומרים שאדם קיבל או חווה הארה? החדשות הטובות הן שלא מתים מזה. אפשר להמשיך לנהל חיים נהדרים גם תוך כדי הארה. אפשר להגיע לזה גם בשירותים (משכן ההמצאות הגדולות). הארה היא היזכרות פנימית במהות הראשונית שלנו.
היום בבוקר עמדתי מול המראה באמבטיה ואמרתי לעצמי "איך תרגיש כשתגשים את משאלות לבך? מה תעשה? איך תראה?". במקום לחכות לתשובה פשוט עשיתי לעצמי פרצוף מצחיק ואחרי עוד שניים כאלה התפקעתי מצחוק. אני לא בקטע של לשבת בצוקארה כל היום בתנוחות מוזרות ולזמזם לי כל מיני מנטרות על איך צריך לחיות. אני משתדל לחיות כמיטב יכולתי לפי בחירות לבי. כמה שיותר שמח - כך יותר טוב. הארה היא בסך הכל מצב תודעתי של איזון העוצמה הפנימית, על ידי כך שאנו חיים בתשוקה שלנו. נכון שיש טכניקות וטקסים רבים שמכוונים להגיע למצב תודעתי זה, עם זאת האנרגיה החדשה מדברת על "כמה שיותר פשוט וקל - מבורך". אם אדם רוצה לעשות מזה סיפור גדול הוא יכול לשבת על איזה הר, לא לאכול ולא לשתות במשך שבוע בערך. במקרה זה הוא אולי יגיע להארה, אבל אני לא בטוח שהוא יוכל לספר על זה.
התהלך כאילו כבר יש לך הכל". הכל, זה גם הארה, זה לא נמצא על איזה הר או בארץ אחרת. זה כאן ועכשיו מבפנים. אם מבקשים משהו שמסמל בשבילנו שמחה, אהבה ויצירתיות, כדאי להתנהל כאילו הכל כבר כאן. זו הסיבה שעשיתי לעצמי פרצופים במראה. כדי לצחוק, להניע את האנרגיות, לבא מהרגשה "מוארת". כך אפשר לזרז את הביטוי החוויתי של משאלות לבנו. שולחים אור - מקבלים אור. פשוט, נכון?
זו אשליה של חוסר שיוצרת חוסר, עם זאת אפשר להשתמש באשליה כדי ליצור "יש". כשאדם בוגר יוצר איזון פנימי בין כל החלקים שבו, חווה הוא את האור בהתגלמותו. דבר אינו נסתר, הכל פתוח וקל, קורים לך דברים יפים. הדברים היפים הם בכלל לא דברים. הכל חוויתי במהותו, העיניים הפיזיות אינן רואות באמת, רושמות רשמים חיצוניים. זהו הלב המקודש, שרואה ויודע את מהותו האמיתית של הקיום המאוזן והמדוייק.
מעטים האנשים החיים לפי בחירת ליבם. יש אלף סיבות למה לא, אבל זה משעמם. למה כן? יש סיבה אחת והיא מאד מעניינת, מאד שמחה, מאד יצירתית, מאד שלווה. אני בטוח שיצא לכל אחד לפחות פעם אחת ללכת לאיזשהו מקום ולהחליף מבטים עם אדם כזה. זוכרים את ההרגשה? זה יכול להיות אדם שלא פגשתם מעולם, ואותו אדם ישקף לכם באותם רגעים כיצד אתם נראים באיזונכם. הדבר היחידי שאנו מתבקשים לעשות זה להסכים לקבל שכל הטוב שבעולם זמין ונמצא גם בעבורנו. זה הכל, וכמה שזה מורכב לרובנו ליישם.
השכל יכול להוות מחסום גדול אל האור, כשהוא נרתם לפני המרכבה. כשהלב פתוח חושבים יותר טוב והכל הולך חלק יותר, משהו מחוייך. לא מגניב?!
בהכרת תודה, ירון פאר.
בלבלו את אותיות הארה וקיבלתם ראה-ה'. אז למה מתכוונים כשאומרים שאדם קיבל או חווה הארה? החדשות הטובות הן שלא מתים מזה. אפשר להמשיך לנהל חיים נהדרים גם תוך כדי הארה. אפשר להגיע לזה גם בשירותים (משכן ההמצאות הגדולות). הארה היא היזכרות פנימית במהות הראשונית שלנו.
היום בבוקר עמדתי מול המראה באמבטיה ואמרתי לעצמי "איך תרגיש כשתגשים את משאלות לבך? מה תעשה? איך תראה?". במקום לחכות לתשובה פשוט עשיתי לעצמי פרצוף מצחיק ואחרי עוד שניים כאלה התפקעתי מצחוק. אני לא בקטע של לשבת בצוקארה כל היום בתנוחות מוזרות ולזמזם לי כל מיני מנטרות על איך צריך לחיות. אני משתדל לחיות כמיטב יכולתי לפי בחירות לבי. כמה שיותר שמח - כך יותר טוב. הארה היא בסך הכל מצב תודעתי של איזון העוצמה הפנימית, על ידי כך שאנו חיים בתשוקה שלנו. נכון שיש טכניקות וטקסים רבים שמכוונים להגיע למצב תודעתי זה, עם זאת האנרגיה החדשה מדברת על "כמה שיותר פשוט וקל - מבורך". אם אדם רוצה לעשות מזה סיפור גדול הוא יכול לשבת על איזה הר, לא לאכול ולא לשתות במשך שבוע בערך. במקרה זה הוא אולי יגיע להארה, אבל אני לא בטוח שהוא יוכל לספר על זה.
התהלך כאילו כבר יש לך הכל". הכל, זה גם הארה, זה לא נמצא על איזה הר או בארץ אחרת. זה כאן ועכשיו מבפנים. אם מבקשים משהו שמסמל בשבילנו שמחה, אהבה ויצירתיות, כדאי להתנהל כאילו הכל כבר כאן. זו הסיבה שעשיתי לעצמי פרצופים במראה. כדי לצחוק, להניע את האנרגיות, לבא מהרגשה "מוארת". כך אפשר לזרז את הביטוי החוויתי של משאלות לבנו. שולחים אור - מקבלים אור. פשוט, נכון?
זו אשליה של חוסר שיוצרת חוסר, עם זאת אפשר להשתמש באשליה כדי ליצור "יש". כשאדם בוגר יוצר איזון פנימי בין כל החלקים שבו, חווה הוא את האור בהתגלמותו. דבר אינו נסתר, הכל פתוח וקל, קורים לך דברים יפים. הדברים היפים הם בכלל לא דברים. הכל חוויתי במהותו, העיניים הפיזיות אינן רואות באמת, רושמות רשמים חיצוניים. זהו הלב המקודש, שרואה ויודע את מהותו האמיתית של הקיום המאוזן והמדוייק.
מעטים האנשים החיים לפי בחירת ליבם. יש אלף סיבות למה לא, אבל זה משעמם. למה כן? יש סיבה אחת והיא מאד מעניינת, מאד שמחה, מאד יצירתית, מאד שלווה. אני בטוח שיצא לכל אחד לפחות פעם אחת ללכת לאיזשהו מקום ולהחליף מבטים עם אדם כזה. זוכרים את ההרגשה? זה יכול להיות אדם שלא פגשתם מעולם, ואותו אדם ישקף לכם באותם רגעים כיצד אתם נראים באיזונכם. הדבר היחידי שאנו מתבקשים לעשות זה להסכים לקבל שכל הטוב שבעולם זמין ונמצא גם בעבורנו. זה הכל, וכמה שזה מורכב לרובנו ליישם.
השכל יכול להוות מחסום גדול אל האור, כשהוא נרתם לפני המרכבה. כשהלב פתוח חושבים יותר טוב והכל הולך חלק יותר, משהו מחוייך. לא מגניב?!
בהכרת תודה, ירון פאר.
ירון פאר אמן ומתקשר ציורים אנרגטיים מנחה סדנאות להתפתחות רוחנית באמצעות ציור וכתיבה אינטואיטיביים.מיפגשים אישיים לתקשור,ייעוץ רוחני ואימון להגשמה והעצמה.050-7202067
