ככה זה שיש שניים 

ככה זה שיש שניים

יגאל אדר, מורה ותיק ליוגה, מדבר בשבח הזוגיות בתרגול היוגה. תרגול בשניים תורם לגמישות ולפתיחות הגופנית, השכלית, הנפשית והרגשית. קל יותר לבצע בזוג תנוחות קשות ומעוררות סבל. את תרגול ההקשבה וההכלה לוקחים הביתה אחרי השיעור


מאת: יגאל אדר,

משמעות המילה יוגה בשפה הסנסקריט היא אחדות, אך משום מה במערב רבים תופסים ומתרגלים את היוגה ברמה האינדיבידואלית בלבד, תוך התמקדות במודעות לעצמי והתחברות לגוף הפיזי, האתרי והאסטרלי שלי. למעשה, בנוסף לאחדות הפנימית, עוסקת היוגה גם באחדות של האינדיבידואל עם הקוסמוס, האנשים שסביבו, משפחתו הגרעינית והמורחבת, חבריו, עמו והעולם. היוגה בזוגות מבטאת בדיוק אינטראקציה בין האני לאחר.
שיטה זו עובדת על פי עיקרון הפידבק. הכוח הנגדי שמפעיל בן הזוג שלי לתרגול מאפשר למתרגל זווית ראייה חדשה והתבוננות בתחושות שלא היה ער להן בלעדיו. האינטראקציה הנוצרת בתנוחות המשותפות, מביאה את המתרגל מהרמה הביו מכאנית של היכולת הפיזית הנדרשת לביצוע התרגיל, לתחושות ואף לתובנות לגבי עצמו. מאז תחילת דרכי כמורה ליוגה בשנת 1985, עסקתי בפיתוח היוגה בזוגות. אין הרבה מורים שעוסקים ביוגה בזוגות. אחרים עושים שימוש, כמו בשיטת איינגר, למשל, בעזרים כמו חבלים וקוביות, אך לא במגע פיזי ישיר. כמורה אני פתוח לרעיון שניתן ליצור אינסוף תנוחות זוגיות שיתמכו בסגנון הקלאסי שהומצא לפני "אלפיים שנות בלבד", ולהפחית בכך מהסבל. העבודה בזוגות מאמצת תנוחות יוגה בסיסיות ותורמת גם לשיפור התנוחה וגם לגמישות המחשבתית. מעבר לחשיבה כיצד לשפר את התנוחה, מתבטאת היצירתיות באינטראקציה: איך ליצור אינטראקציה נעימה, נוחה, שאינה אינטימית מדי, אחד הגורמים המרתיעים מורים מלהשתמש ביוגה בזוגות.

הופכים את הסבל למשותף
העבודה בזוגות אינה מחליפה את העבודה האישית, אך היא מעשירה, שוברת תבניות ישנות ומחברת לאמונה מחודשת בגוף. אני שומע פעמים רבות ממתרגלים שיש תנוחות שאינם אוהבים לעשות מתוך קושי, כאב או תסכול. בדרך כלל, כשהתנוחה הבעייתית עוברת לעבודה בזוגות, מתברר להם שניתן לבצע אותה. אחד ההדגשים ביוגה הוא הימנעות מהשוואה, תכונה אנושית לחלוטין. גם כאן היוגה בזוגות מהווה כלי טוב להתמודדות. אם המתרגל מסתכל כיצד אחרים מבצעים את התנוחה ותופס עצמו כלא מוצלח, העבודה בזוגות מוכיחה לו שהוא מסוגל, דבר שמעצים את הביטחון ואת התקווה שגם לבד יגיע לרמה כזו. החשיבה של המתרגל על עצמו ועל הסביבה משתנה, והיכולת שלו להכיל כישלונות והצלחות משתפרת. הדרך הזו שעובר אדם עם עצמו בתהליך מסוג זה, מספקת גוון חדש להסתכלות על קשיים. כאשר אנו מתקשים בתרגול תנוחה מסוימת, אנו נוטים ברוב המקרים להתרכז בקושי עצמו. כשמתרגלים את אותה תנוחה עם בן זוג, הכוח הנגדי שלו מנטרל הרבה מהמאמץ השרירי וקשיי הגמישות ומסייע להגיע לתנוחה. כתוצאה מכך יכול מוקד הריכוז לעבור מהקושי לבצע את התנוחה אל חיבור המודעות למקום שממנו צריכה התנועה להגיע ואיזה כוח בגוף מניע אותה. דיאלוג מסוג זה, המחבר את המודעות לתחושות הפיזיות בכל תנוחה, מסיט את המיקוד מהסבל, אך לא מעלימו כליל. חשוב לסבול במידה מסוימת, הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית, כדי להבטיח עשייה, התפתחות ותנועה. התנהלות נעימה ונטולת קשיים לא תספק מוטיבציה להגיע לשלב הבא. הקושי הנפשי הגדול בהתמודדות עם הסבל הוא החוויה הפנימית של הלבד. כשאתה מתמודד לבד עם סבלך, חוסר האונים מעמיק והאופטימיות קטנה. היוגה בזוגות יוצקת לסבל משמעות שונה. בזמן שהמתרגל עוזר לבן הזוג, עובר גם הגוף שלו תהליך. כל התנוחות בנויות כך שהתנועה ההרמונית של שני בני הזוג תהיה אקטיבית ותדרוש משניהם עבודה. ייתכן, למשל, שאחד מבני הזוג "מרוויח" עבודה על השרירים הקדמיים של הרגל בתנוחה מסוימת היוצרת עבודה דווקא על שריריו האחוריים של בן הזוג., אך כבני זוג לתנוחות בתרגול היוגה, אנו הופכים שותפים לסבל, חשים ומכילים אחד את סבלו של האחר. ההתמודדות המשותפת מסייעת לכל אחד בנפרד ליצור את השינוי ולהתקדם.

טראומות הנאגרות בכל תא
אם נותנים לכך את הדעת, מבינים כי תנוחות היוגה מוזרות וזרות להתנהלות חיי היומיום. איננו מוצאים עצמנו ביומיום באופן טבעי בתנוחת עקרב, קוברה וכו'. הרעיון היפה העומד בבסיס תנוחות היוגה ה"משונות", הוא פיתוח גמישות ויכולת לאמץ תבניות חדשות גופניות, ודרך השינוי הגופני - לאפשר גמישות תובנות רגשיות וחשיבתיות. אדם התופס עצמו גמיש, צריך לשאול עצמו האם גמישותו תקועה ברמה הגופנית בלבד. במערב טועים לעתים לחשוב שהיוגה היא עוד פעילות גופנית. היוגה עמוקה הרבה יותר ומחברת באמצעות התנוחות בין האינטליגנציה הגופנית לאינטליגנציות הרגשית הבין והתוך אישית. פעמים רבות מדווחים המתרגלים כי במקביל לתרגול היוגה הם חווים שינויים בתחומים רבים בחייהם, וזהו בעיניי אחד הדברים היפים ביותר ביוגה.
חלק מהדברים שמתגלים בעבודת היוגה הם טראומות שזוכר הגוף. על פי תפיסה זו, כל תא בגוף הוא תא זיכרון המכיל אירועים שעברנו בגלגול זה ובגלגולים קודמים. הגוף הוא תוצר תבניתי של סך כל החוויות שעברנו בגלגולים ואיתם אנו ממשיכים את התהליך. הרבה פעמים קיבעונות פיזיים הם הד חזק לקיבעונות נפשיים, רוחניים ורגשיים. הגוף אוגר זיכרונות וחוויות והיוגה מתחילות מהזיכרון הראשוני ביותר. אגן נעול, למשל, עלול להעיד על אונס בגלגול זה או קודם, שהקפיא את כל התנועה של הגוף במרכז. במצב כזה תרגול יוגה לבד אינו מספק ברוב המקרים. התנוחה בזוגות יכולה לפתוח את האגן והביטוי "עזר כנגדו" מבטא היטב את משמעות תפקידו של בן הזוג במצב כזה. בן הזוג משמש "עזר כנגדו" בקשיים, בקיבעונות, בהתנגדות ובפחד.



התאהבות ואהבה ביוגה
כל תנוחה ביוגה תורמת לפתיחת אחד ממרכזי האנרגיה (צ'אקרות) שלנו. צ'אקרת הלב, למשל, ברמה הפיזית, נוגעת ללב, למעטפת הלב ולאזור החזה. ברמה הרגשית והנפשית מבטא מצב צ'אקרה זו את הקשר הרגשי עם הסביבה. דרך צ'אקרת הגרון אנו מקיימים את התקשורת ברמה האינטלקטואלית הוורבלית. הצוואר מהווה חיבור בין החשיבה, האינטלקט באזור הראש, לבין הרגש הממוקם באזור החזה. ככל שצ'אקרת הגרון הרמונית ופתוחה, יש יכולת גבוהה לבטא במילים את הרגש ואת האינטלקט. תנוחת הקוברה, למשל, פותחת ומאריכה את אזור גשר הצוואר. אם המתרגל מתקשה בתנוחה בגלל כיווץ בקבוצות שרירים אחרות, דוגמת כתפיים, זרועות וחזה, ביצוע התנוחה בזוגות מאפשר לפתוח את בית החזה והנשימה ואף לפתוח את הצ'אקרה עצמה. לכאורה נראית התנועה פיזית מאוד, אך היא עובדת ברמה האתרית, אנרגטית, ועשויה להשפיע ברמת התקשורת והחשיבה. זו הדרך שבה מאפשרת היוגה לחזות באפשרות השינוי ולהשתחרר מקיבעון בתפיסת העצמי.
כשאדם חש נוקשות וחוסר גמישות באזור מסוים בגוף המקשה עליו לבצע תנוחות מסוימות, תרגול בזוג וחלוקת הנטל עם השני יתרום להבנת הפוטנציאל והיכולת להצליח בביצוע התנוחה. הדבר דומה להתאהבות ואהבה. ההתאהבות היא חסד ולא עבודה - יש בה קבלה, הכלה ללא שיפוטיות ואחדות. החסד של ההתאהבות מדגים את פוטנציאל האהבה הקיים, הדורש השקעה כאשר ההתאהבות חולפת. היוגה בזוגות, כמו בהתאהבות, מדגימה את הפוטנציאל ומאפשרת לאדם לגלות את היכולת הטמונה בגופו. אם היה נדרש להעריך את יכולתו בעצמו, היה מפחית מערכה. העבודה בזוגות מלמדת שאפשר הרבה יותר. זו חשיבה המלמדת את הגוף תבנית חדשה, לפיה הוא מסוגל לבצע תנוחה שקודם חשב שאין לו את הכישורים לבצע. לאחר שיתרגל את התנוחה לבד, למרות הקשיים שיתעוררו, תישאר בגוף תמונה של היכולת לבצע אותה. כך נוצרת תובנה חדשה בכל הרמות: הפיזית, החשיבתית והרגשית.

יוגה כטיפול זוגי
האינטימיות והתקשורת הלא מילולית שבאה לידי ביטוי ביוגה בזוגות, עשויה לתרום רבות גם לזוגיות. הרבה זוגות חשים בטעות שתקשורת ביניהם צריכה להיות בעיקר מילולית, אך המגע הוא מזון וכלי לתקשר. בתרגול יוגה משותף מרגיש כל אחד מבני הזוג את ההקשבה וההכלה ואת הקושי של בן הזוג בביצוע התנוחה המשותפת. במגע פיזי, אתרי ואסטרלי שנוצר בתרגול המשותף, נוצרת אפשרות לחוש ולהקשיב אחד לשני ללא מילים. העבודה בזוגות ממחישה את המעגליות שיוצרת קבלה ונתינה: בזמן שאני נותן, אני גם מקבל. זוג (לאו דווקא זוג בחיים) שמתרגל תנוחה מסוימת יחד, מקשיב אחד לצורך, להתנגדות וליכולת של השני, ויכול לקחת את היכולות האלה לזוגיות שלו ולמעגל החברים והמשפחה. כשאני מתרגל לבד ועוצם עיניים, הכל מופנה פנימה. בתרגול בזוג החושים מתחדדים ומופנים פנימה והחוצה בו זמנית. אני מצליח לגלות צרכים, קשיים ויכולות שלי ושל האחר דרך הכוח הנגדי. אני יכול לגלות קושי שחשבתי שהוא פיזי, אך בתהליך העבודה בזוגות גיליתי שהוא לא רק פיזי, אלא גם נשימתי או רגשי או נפשי, כמו למשל קושי לחלוק את עצמי עם הסביבה.
תמיד מדהים אותי לשמוע מסטודנטים ליוגה על שינויים שחוו כתוצאה מהתרגול ומה עשו עם הגילוי הזה. אחת הסטודנטיות, למשל, סבלה מבעיות נשימה, ותנוחות היוגה הקלו עליה מאוד. בעיית נשימה מנעה ממנה פעמים רבות להגיע למקומות סגורים ולאירועים חברתיים. ההקלה בנשימה שחשה הודות לתרגול היוגה, אפשרה לה לפתח קשרים חברתיים שנמנעו כתוצאה מתפיסה מוטעית של חבריה את הימנעותה מאירועים, כחוסר עניין בקשר. בעיה בנשימה יוצרת תפיסת עולם של חנק בו כל פעולה נתפסת כקושי. החוסר בחמצן דורש מהגוף מאמץ יתר ומעייף אותו מהר יותר. העבודה המשותפת בזוגות אפשרה לה לבצע את התנוחות כשהנשימה לא מהווה מאבק, אלא גרמה לה אף הנאה מתוך קבלת עזרה מבן הזוג.
יוגה היא אחדות. להיות עם, ולא רק להיכנס פנימה. היא צריכה להשתקף גם החוצה. אם אינה משתקפת, כנראה שבפנים לא קורה מספיק. היוגה בזוגות מראה שההתבוננות פנימה יכולה להתעצם באמצעות עבודה עם מישהו אחר שמכיל את תחושותיך ומאפשר לך להתגבר וליצור שינוי ברמה החשיבתית והרגשית.

הכותב הוא יגאל אדר M.a. בחינוך ומנהל, מנחה קבוצות ומורה ליוגה קרוב ל-20 שנה. yigala62@walla.com "מקום חלומי בגליל" www.halomi.net