פסח הנו חג החירות. בתורה ובהגדה מעלים חירות זו על נס ומתארים את הקשיים הרבים שעברו על בני ישראל במדבר.
לא לקח זמן רב עד שהבין משה שמוותיקי מצריים לא תצמח הישועה וצריך לגדל דור חדש, דור שלא הכיר את מצריים, דור שגדל במדבר, עם אמונות יסוד שונות, תפיסת עולם אחרת, דור שאין "סיר בשר" אליו ניתן להתגעגע. ארבעים שנה ארך תהליך המעבר מעבדים לבני חורין.
כיום, תנאי חיינו נוחים, ללא ספק בהשוואה לאלו של בני ישראל במדבר.
אנו גרים תחת קורת גג יציבה אותה איננו נושאים על גבינו. די בדקות ספורות כדי להשביע את קיבתנו. אנו פטורים מהיבלות, השפשפות והשמש הקופחת, מנת חלקם של החיים והצועדים בדרכי הטרשים במדבר. בשעות נסיעה אחדות אנו גומאים מרחק שהיה אורך בעבר שבועות רבים...
ועדיין, האם אנו בני חורין? באיזו מידה?
בעולם האימון נהוג לבחון את נושא החירות בהקשר לחיי היומיום בהיבטים רבים, בטור זה אתן מספר דוגמאות לשעבוד בחיינו..
לעיתים אנו משועבדים לאמונות יסוד, לאמיתות אותן אספנו במהלך חיינו, במהלך התנסותנו, ממסרים שהועברו מהסביבה במודע, או באופן לא מודע.
מהי אמונת יסוד?
והרי דוגמה - כיצד מאלפים פיל בקרקס? ובכן, על פי השמועה, את הפיל בעודו פילפילון רך בימים, קושרים בסרט בצבע מסוים, למשל ירוק. פילפילון איננו יכול להתמודד עם הסרט הירוק. הוא מנסה לקרוע ולא מצליח, מנסה, ולבסוף מבין שהסרט חזק ממנו. בשלב זה הפילפילון מוותר. במוחו נוצרת אמונת יסוד שהסרט הירוק חזק ממנו. עם השנים גדל פילפילון והופך לפיל רב עוצמה. בכל פעם שהוא משתולל, קושרים אותו ליתד עם הסרט הירוק ובאותו רגע הוא נרגע, עקב אמונת היסוד שנוצרה בצעירותו. ברגע שמשנים את צבע הסרט, הפיל קורע אותו בקלות רבה. לפיל אמונת יסוד שנוצרה בצעירותו והוא דבק בה לאורך כל חייו, זמן רב לאחר שאמונה זו אינה נכונה.
ואנו, מאחורינו חוויות רבות ומגוונות והן המעצבות את תפיסתנו את המציאות שסביבנו ויוצרות אמונות יסוד המעכבות אותנו. האם בחנו את האמיתות ומונות היסוד בחיינו? האם ייתכן שישנן כבר "אמיתות" ואמונות יסוד שהיו רלוונטיות בעבר וכיום כבר לא?
אנו עלולים להיות משועבדים לאורח חיינו והרגלינו, בעיקר לאלו שאינם תורמים לנו יותר ואף מזיקים לנו כיום. לדוגמה, עישון, אכילה בכמות שמעבר לצורך, לחוסר בפעילות ספורטיבית, לטלוויזיה והמחשב, שתית אלכוהול...
שעבוד יכול להיות גם לרמת חיים, למעמד, רמת וסוג הוצאות אשר נחשבת כ"מקובלת" עבור אנשים "כמונו", דבר העולה לנו במאמץ ומשאבים רבים, בעבודה קשה בכדי לפרנס את רמת הוצאות אלו.
דבר נוסף המנהל את חיינו הוא השעבוד ל"מה יגידו"- עד כמה אנו עושים את מה שאנו באמת רוצים, או פועלים לפי מה שלדעתנו הסביבה מצפה מאיתנו. בכך לא מגשימים את חלומותינו.
חג החירות הקרב ובא מזמין את כולנו לבחון את גורמי השעבוד בחיינו, ולצעוד במסע לחירות האישית.
חג חירות שמח.
