בעלי המפתחות לעולמות אחרים

הפניה: *** בתחתית קטע זה יש קישור למאמר שפרסמתי זה עתה בכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד schizophrenia bulletin ***
אני רוצה לכתוב על ההערכה שיש לי לתיאוריה הפסיכואנליטית וגם על התועלת מרובה שעשויה לצמוח למסכנים שזקוקים לה - האם לדעתכם זה סותר את אשר כתבתי בעבר?
ובטעות כתבתי כאן שיש לי "הערכה" למקצוע ולשיטה. זו לשון המעטה. למעשה, יש בי "הערצה" עצומה גם כלפי התיאוריה הגאונית וגם כלפי אנשי המקצוע המבצעים אותה בשטח. ואיני יודע את מי אני מעריץ יותר את ההוגים הקוגניטיביים (שזיגמונד פרויד הגדול מכולם בראשם) או את "הפועלים השחורים" הנאנקים תחת משא הביצוע הנורא של התיאוריות בשדות הטיפול כפויי הטובה.
אני מאמין וגם יודע שיש לי כיום אפשרות להעריך עמוקות את האנשים האלה שנותנים ונותנים ונותנים ונותנים בלי סוף ותמיד בסתר!!! חיילים אלמונים בקרבות שלעולם יישארו טמונים עמוק בגולגולות המטופלים או במקרה הטוב יותר יזכו לאיזשהו אזכור בין הדפים העבשים בספרות המוצפנת ומקודדת היטב של מדעי ההתנהגות...
אבל לא זו בלבד שהמטפלים נותנים ונותנים, אלא הם גם ממשיכים לתת ולתת מחלבם ודמם בעוד קיתונות של שופכין (המעורבים לעתים רחוקות בביקורת מוצדקת ובונה) נשפכים עליהם השכם והערב מידם של ההדיוטות שאינם בסוד העניינים.
והטיפול הוא כמעשה ניסים. לוקחים אדם שנולד והיה נכה כל חייו והיה מתגלגל על כסא גלגלים ומבצעים בו ניתוח מדהים שמחזיר לו את יכולת ההליכה (אך במדעי ההתנהגות, איש לא רואה את "הנס" בהתהוותו כולל האדם עצמו!). שלא לדבר על הערבוב שלדעתי עושים רבים וטובים בין הגדרת ה"שיקום" לבין הגדרת ה"טיפול". פעם דיברתי על כך בכינוס כלשהו וסיפרתי את המשל הזה שעלה אז בדעתי:
איש קטן אחד, היה גר באחד החדרים הקטנים של ווילה ענקית. והיה מכיר רק את חדרו הקט הצפוף מאוד והמבולגן, ולא ידע כלל שישנם עוד חדרים רבים ועמוסים כל טוב באותה וילה. ועתה, נראה לי שברור לכל, שיש הבדל רב עד מאוד, בין מתן סיוע לאותו אדם בסידור וארגון חדרו הקטן, לבין פתיחת כל החדרים בפניו והעמדתם לרשותו הבלעדית ובנוסף גם מתן סיוע בארגון וסידור כל הקומפלקס.
הטיפול - עשוי פעמים רבות עד מאוד לפתוח צוהר לעולמות שהמטופל לא ידע אותם ולא יכול היה לתאר אותם לעצמו, בדיוק כפי ששום ילד לא יוכל לתאר לעצמו בילדותו את עולמו כבוגר.
ואין הדברים האלה הפוכים לטענות שכתבתי ביחס למטפלים בעבר הרחוק או הקרוב. כי כאן אני בוחן את פועלם בשדות הטיפול ואילו ביקורתי, שהייתה גם מושפעת מלחצי הטיפול המייסר שהעבירוני, נסובה תמיד על הפרת החוק והפרת זכויות האדם. ומסתבר שאפשר ואפשר בעת ובעונה להפר חוק ולהועיל לאחיי הנאנקים תחת מחלתם. וכלל לא תרתי דסתרי!

יליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * פרסמתי שתי אוטוביוגרפיות

עוד אודותיי: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE

מאמר פרי עטי פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי של אוניברסיטת אוקספורד

http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/content/full/sbp013?ijkey=v3zHGsBI5Ztc9qb&keytype=ref