פחמן דו חמצני - זה טוב או רע?
הפחמן דו-חמצני (CO2)הינו חומר נפוץ מאוד בטבע שנמצא במים, באטמוספרה וכמעט בכל מערכת חיים. הצמחים, ואורגניזמים נוספים מקבעים את הפחמן הדו חמצני מהסביבה והופכים אותו לסוכרים (שהם שרשראות פחמניות), בתהליך הפוטוסינטזה. תהליך בו בין היתר משתחרר חמצן. למעשה, הצמחים והאורגניזמים השונים המבצעים פוטוסינטזה (כמו אצות ירוקות וחיידקים מסויימים) עומדים בבסיס שרשרת המזון. הם היצרנים. בלעדיהם לא נוכל להתקיים. הפחמן הדו חמצני הוא חומרי הגלם. יחד, הם המספקים לתושבי הכוכב הכחול מזון וחמצן. ליתר דיוק, מרבית האורגניזמים המבצעים פוטוסינטזה, עושים זאת לאור יום. בלילה, כמונו, הם נושמים.
בתהליך הנשימה נצרך חמצן ומשתחרר פחמן דו חמצני. מחזור הפחמן הינו חלק מן המערכת האקולוגית. פליטה של פחמן דו חמצני עד שיעור מסוים היא תהליך טבעי וחיוני להמשך קיום מחזור החיים והחומרים בטבע. תהליך הפוטוסינטזה מהווה גורם מאזן - צורכים את עודפי הפחמן הדו חמצני. כושר הספיגה הינו מוגבל. הבעיה מתחילה כאשר נפלטת כמות גדולה מדי. כיצד זה קורה?
מאז המהפכה התעשייתית הולך ועולה שיעור הצריכה של דלקים מאובנים, כגון נפט ופחם. הבעירה של דלקים אלו, ממש כמו בתהליך הנשימה, מלווה בפליטת פחמן דו חמצני. התוצאה היא שכמות הפחמן הדו חמצני וריכוזו באטמוספרה הולכים ועולים ככל שעוברות השנים. קצת מספרים על מנת להתרשם מעוצמת התערבותנו-אחריותנו לנעשה: בעוד שכלל בעלי החיים הם המקור לכ-18%, רק המכוניות לבדן הן המקור לכ 13.5% מתוך סך כל הפחמן הדו חמצני הנפלט לאטמוספרה.
קיימת התאמה מדאיגה בין העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לבין ההתחממות הגלובלית (העלייה בטמפרטורה הממוצעת באטמוספרה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים). מרבית החוקרים היום סבורים כי פעילות האדם היא המשפיעה של ההתחממות הגלובלית וכי פליטת פחמן דו חמצני הוא אחד הגורמים העיקריים לבעיה.
במהלך מאה השנים האחרונות נרשמה עלייה של 0.74 מעלות צלזיוס. עד שנת 2100 צפויה עליה של 1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס נוספות. התחממות בסדר גודל כזה תגרום לשינויי אקלים קיצוניים כגון שטפונות, בצורות, סופות, לפגוע בתנובה החקלאית, להשפיע על זמינות מי שתייה ולהעלות את מפלס הימים. אפילו עליה קטנה במפלס הים תשפיע באופן משמעותי על יישובי חוף ותיצור בעיית פליטים נוראית. פגיעה בתנובה החקלאית תביא לרעב ולמלחמות. התסריט ידוע ואינו ורוד.
אין קונצנזוס מוחלט בנושא השפעת האדם על ההתחממות הגלובלית. מכיוון שבכל זאת מרבית החוקרים סוברים כי פעילות האדם היא הגורם המזיק וכי סביר להניח ששינוי המאזן הטבעי בצורה כל כך בוטה בטח לא יביא תועלת, עלינו להשתדל להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני. ראוי לציין כי הפחמן הדו חמצני הינו שחקן מפתח בהתחממות הגלובלית, אך אינו שחקן יחידי. על האחרים אכתוב בהזדמנות.
בעידן המודעות הגוברת נעשים מאמצים להפחתת פליטת פחמן דו חמצני ע"י ארגונים שונים: ממלכתיים ופרטיים, מקומיים ובינלאומיים. שיעור פליטת פחמן דו חמצני מהווה אפילו מדד איכות לכלי רכב (פחות זה יותר טוב...). איך עושים את זה? מפחיתים את צריכת הדלקים המאובנים ועוברים למקורות אנרגיה חלופיים כמו גז, אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. תהליכים כאלו צריכים לקרות ברמה של ממשלות. אצלנו הם מתנהלים בעצלתיים, אך בקצב גובר. לראיה - רק לאחרונה אושרה הקמת 4 חוות טורבינות לצורך הפקת אנרגיה; החל משנה הבאה יוצא לדרך פרויקט של חברת Betterplace בו ימכרו כמה עשרות אלפי רכבים חשמליים לחלוטין, שטעינת הסוללות שלהם תתבצע ממקורות אנרגיה חלופיים בלבד.
מה אנחנו יכולים לעשות, ברמה האישית? למחזר. מחזור נייר יביא להפחתה בכריתת היערות - המספקים לנו חמצן ומזון ומווסתים את כמות הפחמן הדו חמצני. מחזור פלסטיק יביא להקטנה בצריכת תוצרי הנפט (מהם חלק מסוגי הפלסטיק מורכבים) פרט ליתרונות הגלומים בשימוש חוזר, הדבר ימנע את עידוד התעשייה המזהמת הזו. המחמירים יכולים להשתדל לא לצרוך מוצרים אשר מכילים תוצרי נפט, מה שנפוץ במיוחד בחומרי ניקוי ובתכשירי קוסמטיקה (ומזיקים גם לגופנו, ולא רק לסביבה). ישנן אלטרנטיבות טבעיות, בריאות יותר ומזהמות פחות, ראו מאמר "הנפט ותוצריו". להשיג בחנויות מתמחות.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
הפחמן דו-חמצני (CO2)הינו חומר נפוץ מאוד בטבע שנמצא במים, באטמוספרה וכמעט בכל מערכת חיים. הצמחים, ואורגניזמים נוספים מקבעים את הפחמן הדו חמצני מהסביבה והופכים אותו לסוכרים (שהם שרשראות פחמניות), בתהליך הפוטוסינטזה. תהליך בו בין היתר משתחרר חמצן. למעשה, הצמחים והאורגניזמים השונים המבצעים פוטוסינטזה (כמו אצות ירוקות וחיידקים מסויימים) עומדים בבסיס שרשרת המזון. הם היצרנים. בלעדיהם לא נוכל להתקיים. הפחמן הדו חמצני הוא חומרי הגלם. יחד, הם המספקים לתושבי הכוכב הכחול מזון וחמצן. ליתר דיוק, מרבית האורגניזמים המבצעים פוטוסינטזה, עושים זאת לאור יום. בלילה, כמונו, הם נושמים.
בתהליך הנשימה נצרך חמצן ומשתחרר פחמן דו חמצני. מחזור הפחמן הינו חלק מן המערכת האקולוגית. פליטה של פחמן דו חמצני עד שיעור מסוים היא תהליך טבעי וחיוני להמשך קיום מחזור החיים והחומרים בטבע. תהליך הפוטוסינטזה מהווה גורם מאזן - צורכים את עודפי הפחמן הדו חמצני. כושר הספיגה הינו מוגבל. הבעיה מתחילה כאשר נפלטת כמות גדולה מדי. כיצד זה קורה?
מאז המהפכה התעשייתית הולך ועולה שיעור הצריכה של דלקים מאובנים, כגון נפט ופחם. הבעירה של דלקים אלו, ממש כמו בתהליך הנשימה, מלווה בפליטת פחמן דו חמצני. התוצאה היא שכמות הפחמן הדו חמצני וריכוזו באטמוספרה הולכים ועולים ככל שעוברות השנים. קצת מספרים על מנת להתרשם מעוצמת התערבותנו-אחריותנו לנעשה: בעוד שכלל בעלי החיים הם המקור לכ-18%, רק המכוניות לבדן הן המקור לכ 13.5% מתוך סך כל הפחמן הדו חמצני הנפלט לאטמוספרה.
קיימת התאמה מדאיגה בין העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לבין ההתחממות הגלובלית (העלייה בטמפרטורה הממוצעת באטמוספרה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים). מרבית החוקרים היום סבורים כי פעילות האדם היא המשפיעה של ההתחממות הגלובלית וכי פליטת פחמן דו חמצני הוא אחד הגורמים העיקריים לבעיה.
במהלך מאה השנים האחרונות נרשמה עלייה של 0.74 מעלות צלזיוס. עד שנת 2100 צפויה עליה של 1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס נוספות. התחממות בסדר גודל כזה תגרום לשינויי אקלים קיצוניים כגון שטפונות, בצורות, סופות, לפגוע בתנובה החקלאית, להשפיע על זמינות מי שתייה ולהעלות את מפלס הימים. אפילו עליה קטנה במפלס הים תשפיע באופן משמעותי על יישובי חוף ותיצור בעיית פליטים נוראית. פגיעה בתנובה החקלאית תביא לרעב ולמלחמות. התסריט ידוע ואינו ורוד.
אין קונצנזוס מוחלט בנושא השפעת האדם על ההתחממות הגלובלית. מכיוון שבכל זאת מרבית החוקרים סוברים כי פעילות האדם היא הגורם המזיק וכי סביר להניח ששינוי המאזן הטבעי בצורה כל כך בוטה בטח לא יביא תועלת, עלינו להשתדל להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני. ראוי לציין כי הפחמן הדו חמצני הינו שחקן מפתח בהתחממות הגלובלית, אך אינו שחקן יחידי. על האחרים אכתוב בהזדמנות.
בעידן המודעות הגוברת נעשים מאמצים להפחתת פליטת פחמן דו חמצני ע"י ארגונים שונים: ממלכתיים ופרטיים, מקומיים ובינלאומיים. שיעור פליטת פחמן דו חמצני מהווה אפילו מדד איכות לכלי רכב (פחות זה יותר טוב...). איך עושים את זה? מפחיתים את צריכת הדלקים המאובנים ועוברים למקורות אנרגיה חלופיים כמו גז, אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. תהליכים כאלו צריכים לקרות ברמה של ממשלות. אצלנו הם מתנהלים בעצלתיים, אך בקצב גובר. לראיה - רק לאחרונה אושרה הקמת 4 חוות טורבינות לצורך הפקת אנרגיה; החל משנה הבאה יוצא לדרך פרויקט של חברת Betterplace בו ימכרו כמה עשרות אלפי רכבים חשמליים לחלוטין, שטעינת הסוללות שלהם תתבצע ממקורות אנרגיה חלופיים בלבד.
מה אנחנו יכולים לעשות, ברמה האישית? למחזר. מחזור נייר יביא להפחתה בכריתת היערות - המספקים לנו חמצן ומזון ומווסתים את כמות הפחמן הדו חמצני. מחזור פלסטיק יביא להקטנה בצריכת תוצרי הנפט (מהם חלק מסוגי הפלסטיק מורכבים) פרט ליתרונות הגלומים בשימוש חוזר, הדבר ימנע את עידוד התעשייה המזהמת הזו. המחמירים יכולים להשתדל לא לצרוך מוצרים אשר מכילים תוצרי נפט, מה שנפוץ במיוחד בחומרי ניקוי ובתכשירי קוסמטיקה (ומזיקים גם לגופנו, ולא רק לסביבה). ישנן אלטרנטיבות טבעיות, בריאות יותר ומזהמות פחות, ראו מאמר "הנפט ותוצריו". להשיג בחנויות מתמחות.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
