נזקי גוף כוללים כל נזק אשר נגרם לגופו של אדם, לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי ומוות. תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף הם תחום משפטי רחב ביותר, הכולל בין היתר נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, מתאונות עבודה או כתוצאה מרשלנות רפואית. תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף הן תביעות מורכבות, ומטרתן להשיג "הטבת נזקי גוף", כלומר - פיצויים כספיים או אחרים, המיועדים להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו באופן חלקי או מלא או להקל על סבלו. במאמר זה בחרנו להתמקד בשתי עילות נפוצות לתביעות פיצויים בגין נזקי גוף - רשלנות רפואית ותאונות דרכים.
נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (התשל"ה-1975) מטיל אחריות מוחלטת על חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה לפיצוי הנפגעים. אחריות זו נוגעת לנהג, לנוסעים ולנפגעים נוספים (כגון הולכי רגל), ללא קשר לסוגיית האשמה בתאונה. למרות שאחריות חברת הביטוח היא מוחלטת לכאורה, החברה פטורה מאחריות במקרים של גרימת תאונה במתכוון, נסיעה ללא רישיון נהיגה מתאים או נסיעה ללא ביטוח חובה.
נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא מעשה או מחדל שבוצעו על-ידי הצוות הרפואי, וחרגו מהמיומנות או ממידת הזהירות שעל צוות רפואי סביר לנקוט, ושבעקבותיהם נגרמו לתובע נזקי גוף. במקרים כאלו ניתן להגיש תביעת פיצויים על-פי פקודת הנזיקין כנגד הצוות הרפואי (הרופא, האחות וכדומה) האחראי לנזק, וכן כנגד מעסיקם הישיר (בית החולים או קופת החולים), אם יש ביניהם יחסי עובד-מעביד. על התובע לצרף לתביעה חוות-דעת רפואית של מומחה או מספר מומחים משדה ההתמחות הרלוונטי, הדורש מקצועיות והתמחות מיוחדת בטיפול בתביעות בתחום זה .
גובה הפיצוי בגין נזקי גוף נגזר ממספר מרכיבים הכוללים גם ובהם - ההוצאות הרפואיות, אובדן כושר ההשתכרות בהווה ובעתיד, עזרת צד שלישי , הוצאות משפט ופיצויים בגין כאב וסבל. הפיצויים בגין כאב וסבל עקב נזקי גוף מביאים בחשבון את שיעור הנכות הרפואית לצמיתות שנגרמה בעקבות הארוע, את מספר ימי האשפוז וכן את גילו של הנפגע. במקרים של תאונות דרכים ימנה לרוב בית-המשפט מומחה רפואי מטעמו, במטרה לקבוע את שיעור הנכות הרפואית הקבועה שנגרמה לנפגע בעקבות הארוע .
המידע במאמר זה הוא כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי וכיוצ"ב ו/או כתחליף ליעוץ משפטי וכיוצ"ב לכל מקרה ונסיבותיו הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת .
נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (התשל"ה-1975) מטיל אחריות מוחלטת על חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה לפיצוי הנפגעים. אחריות זו נוגעת לנהג, לנוסעים ולנפגעים נוספים (כגון הולכי רגל), ללא קשר לסוגיית האשמה בתאונה. למרות שאחריות חברת הביטוח היא מוחלטת לכאורה, החברה פטורה מאחריות במקרים של גרימת תאונה במתכוון, נסיעה ללא רישיון נהיגה מתאים או נסיעה ללא ביטוח חובה.
נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא מעשה או מחדל שבוצעו על-ידי הצוות הרפואי, וחרגו מהמיומנות או ממידת הזהירות שעל צוות רפואי סביר לנקוט, ושבעקבותיהם נגרמו לתובע נזקי גוף. במקרים כאלו ניתן להגיש תביעת פיצויים על-פי פקודת הנזיקין כנגד הצוות הרפואי (הרופא, האחות וכדומה) האחראי לנזק, וכן כנגד מעסיקם הישיר (בית החולים או קופת החולים), אם יש ביניהם יחסי עובד-מעביד. על התובע לצרף לתביעה חוות-דעת רפואית של מומחה או מספר מומחים משדה ההתמחות הרלוונטי, הדורש מקצועיות והתמחות מיוחדת בטיפול בתביעות בתחום זה .
גובה הפיצוי בגין נזקי גוף נגזר ממספר מרכיבים הכוללים גם ובהם - ההוצאות הרפואיות, אובדן כושר ההשתכרות בהווה ובעתיד, עזרת צד שלישי , הוצאות משפט ופיצויים בגין כאב וסבל. הפיצויים בגין כאב וסבל עקב נזקי גוף מביאים בחשבון את שיעור הנכות הרפואית לצמיתות שנגרמה בעקבות הארוע, את מספר ימי האשפוז וכן את גילו של הנפגע. במקרים של תאונות דרכים ימנה לרוב בית-המשפט מומחה רפואי מטעמו, במטרה לקבוע את שיעור הנכות הרפואית הקבועה שנגרמה לנפגע בעקבות הארוע .
המידע במאמר זה הוא כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי וכיוצ"ב ו/או כתחליף ליעוץ משפטי וכיוצ"ב לכל מקרה ונסיבותיו הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת .
