מי יציל את הטבע שלי? 

מי יציל את הטבע שלי?

למה ואיך לשמור על אתרי הטבע

בשנים האחרונות חלק ניכר מהפיתוח המהיר של השכונות והכבישים החדשים, נעשה ומתוכנן להיעשות על השטחים הטבעיים המעטים שנותרו בארץ. ההגנה על אתרי טבע אלה הופכת, אם כן, להיות חיונית ודחופה.

למה בכלל לשמור על הטבע?

הצורך שלנו בטבע הוא בסיסי: הצמחים הם המייצרים את החמצן בעולם, ואת כל המזון שבו. הצמחים לא יתקיימו ללא בעלי החיים. באופן הפשוט ביותר, אנו זקוקים לטבע לצורך קיומנו.

אך מעבר לכך, מסתבר שאנו גם זקוקים לטבע בקרבתנו, זקוקים למגע עם הטבע, לצורך בריאותנו הגופנית והנפשית. מחקרים מוכיחים ששהות בטבע משפרת את בריאותנו, וכי ילדים הנמצאים הרבה בטבע יגדלו להיות מבוגרים בריאים יותר. טבע ועצים סביב הבתים מפחיתים את רמות האלימות באזור, ומעלים את ערכם הכלכלי של בתים ושכונות.

החיים בעיר צפופה, לעומת זאת, מזיקים מאד לבריאותנו. צפיפות עירונית גורמת להפרעות פסיכולוגיות, בעיות התנהגות, אלימות ופשיעה, ואף מעלה את שכיחות מחלות הנפש.

יציאה לטבע מרגיעה ומפחיתה מתחים, משפרת את היכולות השכליות והלימודיות, את הריכוז ואת הזיכרון. בילוי שעתיים בשבוע בטבע מפחית באופן משמעותי סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז ושל היפראקטיביות אצל ילדים. שהות בטבע משפרת גם את הסבלנות, את היכולת לנהל לחצים, את היכולת להגיע להחלטות בתנאי אי-וודאות, את היצירתיות ואת הדמיון.

טבע תורם גם להתפתחות החברתית, לגיבוש הקהילתי, ולתחושות הביטחון והשלמות של האדם. אנשים הנמצאים יותר בטבע הם אנשים שמחים יותר.

הפסיכולוג סטפן קפלן, העוסק במחקר של השפעות הטבע על האדם, כותב: "אנשים אומרים הרבה פעמים שהם אוהבים טבע, אך לרוב הם לא מבינים שהם צריכים אותו. טבע הוא לא רק 'נחמד'. הוא לא רק משהו שמשפר את מצב-הרוח. הוא מרכיב חיוני לתפקוד הבריא של האדם".

אז מה הבעיה?

בעולם מבינים יותר ויותר את חשיבותו הקיומית של הטבע, את הצורך לשמור עליו, ואת הצורך לתת לכל אדם, בכל מקום, גישה לאזור של טבע. ראש עיריית לונדון, למשל, התחייב לאפשר לכל אדם בעיר להגיע לאתר טבע במרחק הליכה מביתו, ואכן קיימות היום בלונדון כ100 שמורות טבע, ומושקע מאמץ לפתח עוד. ב1992 בועידת כדור הארץ, חתמו מדינות רבות, כולל ישראל, על התחייבות לשמירה על המגוון הביולוגי המאפשר את קיומן של המערכות האקולוגיות הטבעיות.

אלא שמודעות זו אינה קיימת עדיין, לרוב, אצל האנשים האמונים על התכנון העירוני והאזורי בישראל. ראשי רשויות מקומיות אינם מכירים בדרך כלל את החשיבות שבשימור הטבע, ואף לא את הערך הכלכלי שבכך. גם מתכננים אזוריים לא תמיד מבינים את המשמעויות של השמדת מערכות אקולוגיות על ידי בניה וכבישים, וכן אין הם יודעים לעיתים על קיומן וחשיבותן של מערכות אלה באזור מסוים. כתוצאה מכך, האחריות לסביבה ויצירת שינוי סביבתי מקומי נובעת הרבה פעמים מאנשים מקומיים שאכפת להם. הפעילות לשיקום מחצבת בנימינה למשל, שהיא המחצבה הגדולה בארץ, והפיכתה לפארק צפרות, הובלה על ידי פעילים שהביאו לתמיכת עמותת "עיטם", המועצה המקומית, הגופים הירוקים, קרן "פורד" ועוד. בעקבות פעילותם כבר מקננים בזים על המצוקים שיצרה המחצבה, וברווזים מגיעים לאגם הקטן שבה. אפילו אכיפה של חוקי הגנת הסביבה כבר נעשית בארץ על ידי מתנדבים מקומיים.

מה צריך לעשות כדי לשמור על אתרי הטבע שלנו?

דרך פשוטה ויעילה להגן על אתרי הטבע ולטפחם יכולה להתבסס על השלבים הבאים:

יצירת קבוצת פעילים- בשלב הראשון כדאי ליצור קבוצה קטנה של אנשים המוכנים לפעול למען שמירת הטבע באזור. בקבוצה יימצאו אנשים בעלי כישורים והעדפות שונים, והיא נותנת את התמיכה הנדרשת לאורך התהליך. כשקמה הקבוצה, כדאי לשבת ולראות איזה אתרי טבע נמצאים במקום: חורשה, נחל, שטח פריחה ייחודי, בעל חיים לשימור, וכדומה.

שיתוף הקהילה- בשלב השני כדאי ליצור קשר עם גורם קהילתי שירצה להיות מעורב, למשל בית-ספר או חוג טיולים. קבוצה כזו של מבוגרים וילדים, הלוקחת על עצמה אחריות לפרוייקט, יכולה להיות הכוח המניע מבחינה פוליטית (כמו בית-ספר "אביחיל", שפעילותו מנעה את הזזת מחלף פולג אל שטח פריחת האירוסים), והיא גם זו שיכולה לעשות את הפעילות הנדרשת של מחקר וטיפוח אתרים.

מציאת מדריך- בשלב זה כדאי ליצור קשר עם מומחה שיכול להדריך את הפרוייקט: איש טבע מקומי, או אדם המתמחה באזור או בנושא, מ"רשות שמורות הטבע והגנים" או "החברה להגנת הטבע". אדם זה ידריך את הקבוצה באופן הביצוע של השלבים הבאים.

יצירת מסד נתונים- חברי הקהילה ישותפו בביצוע סקר ראשוני של האתרים המקומיים: הצמחים שבאתר, החיות, הפעילות הציבורית אותה הוא משמש כיום, המעמד החוקי של המקום, האיומים המסכנים אותו, והערכיות הניתנת לו על פי חשיבותו ודחיפות הצלתו. סקר כזה על האתרים השונים כדאי לעשות בחודשי הפריחה, מינואר לאפריל בערך. צמחים וחיות ניתן לזהות על ידי צילומם במצלמה דיגיטלית והעלאת התמונות לפורומי "שמירת טבע" או "ציפורים", למשל, כך שהמומחים יוכלו לזהותם. מסד נתונים ראשוני כזה מאפשר לקבוע סדרי עדיפויות ולהחליט על איזה מקומות כדאי, חשוב ודחוף להיאבק.

פעילות בשטח- משנבחרו האתרים, אפשר לראות כיצד ניתן לשמור עליהם ולטפח אותם בעזרת הקהילה.  ייתכן שתרצו לעשות בשטח הנבחר, בפיקוח המומחה, פעולות שימור ותחזוק כגון ניקיון, עקירת צמחים פולשים, שתילת צמחים מקומיים, יצירת וסימון שבילים, יצירת נקודות תצפית, ופעילות חינוכית וקהילתית באתר כמו הדרכה ואף יצירת מרכז מבקרים.

נוסף לכך ייתכן שיהיה צורך בגיוס הקהילה המעורבת ליצירת לחץ פוליטי שיוביל לשמירת האתר.

יצירת שיתופי פעולה- פניה אל גופים ציבוריים מקומיים או ארציים, גופים ירוקים, עמותות וקרנות, לקבלת תמיכה פוליטית וכספית לפעילות באתר.

פעילות מנהלית- על סמך מסד הנתונים אפשר, בעזרת מתכנן סביבתי, ליצור מסמך לצורך הכנת תוכנית מתאר הכוללת בתוכה את השטחים המיועדים לשמירה. יוזמה מוקדמת לגבי שטחי טבע עדיפה על התנגדות לתוכנית קיימת העומדת לפגוע בשטחים אלה. יוזמה הלוקחת בחשבון, בצד הצרכים האקולוגיים, גם את הצרכים הקהילתיים, החינוכיים והכלכליים במקום, עשויה להצליח ביתר קלות.

אתר טבע המקבל תוקף חוקי בתוכנית המתאר המקומית, והופך להיות מוקד לפעילות חינוכית (כמו חוגי טבע, הדרכות וביצוע מחקרים), קהילתית (כמו אירועים בטבע), ואולי גם כלכלית (כמו הדרכות או מרכז מבקרים), ישגשג לאורך זמן, ויגרום הנאה גדולה לילדים ולמבוגרים המעורבים בהפעלתו.

יתרונות נוספים שלו הם:

• "הטמעת ערכים סביבתיים מקומיים מגיל צעיר.
• יצירת זהות סביבתית מקומית.
• פיתוח דור צעיר של חובבי טבע וידיעת הארץ.
• העשרת מערכת החינוך ע"י שילוב תכני סביבה מקומיים בתוכניות הלימודים.
• עידוד התושבים למעורבות בתהליכי תכנון, והשפעה על חזות העיר וסביבתה.
• פיתוח דפוסי פעילות פנאי סביבתית.
• יצירת מסגרת לפעילות משותפת בין מגזרים וקבוצות קוטביות בחברה סביב מכנה משותף רחב.
• תוספת של מוקדי פעילות פנאי איכותיים בעיר שאינם כרוכים בתשלום.
• טיפול וטיפוח שטחים ציבוריים פתוחים במרחב העירוני."

כך שמפעילות למען אתרי טבע מקומיים, כולם יוצאים נשכרים.

 הכתבה מתבססת על הרצאתו של עמיר בלבן מ"התחנה לחקר ציפורי ישראל", ועל התזה שלי לA.M. בנושא "הצורך בטבע: השפעות גופניות ונפשיות של השהות בטבע".