קבלה למלמדי קבלה ותורה - פרשת פיקודי. 

קבלה למלמדי קבלה ותורה
הוכח תוכיח את עמיתך - כך ציוותה אותנו התורה. כדי לקיים את מה שהוא אמר שנאמר: "הוא היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה?... לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטים והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו שנאמר: והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב".

מקובלים, רבנים וחכמי דור שמלמדים מכוח ספר הזוהר ושלא נלחמים את מלחמת יהוה ולא עוזרים לנבראים של הבורא וקושרים קשר עם הסטרא אחרא, מפנה אתכם לספר הזוהר פרשת פקודי בהיכל רצון התפארת...גמר תיקון מוחלט... פסוקים תרמ"ז - תשנ"א: "ומראה לכם את מקומכם והיכן היה יכול להיות מקומכם".

תרס"ז - "וכשהגיע למקום הזה שנקרא היכל אהבה, נתדבק בו ברצון הלב. אמר היכל זה צריכים להדביקו בהיכל שלמעלה, באהבה רבה, (בחסד דאצילות). אז השתלם בסוד האמונה, ועלה והשלים אהבה הקטנה, (שהיא מלכות). באהבה הגדולה, (שהיא חסד). כראוי. ועל כך מת באהבה, ויצאה נשמתו במקרא הזה. ואהבת, אשרי חלקו".

ואתם מה עושים?

עומדים כול הזמן ומספרים ספורים לנבראים ואומרים להם לקיים את המשפט ואהבת... כאשר אתם לא אוהבים את בורא עולם ואת הקדוש ברוך הוא ואת הנבראים...אתם כותבים רק ספרים וספרים ואתם לא יודעים, "שכדי לאהוב צריך לאהוב את האהבה"... ואז אתם מקבלים: ואהבת... שזה: "הוא בת"... שזה עולם הבא ועולם הזה בעולם הזה, וכאשר עושים מצווה ולא מקיימים אותה נכון שנאמר: "כל השומר שבת כדת מחללו" מקבלים עונש שנאמר: "אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש".

תרסח - "כל אלו האחרים, ירדו למטה כל אחד ואחד, ונענשו באותו יסוד שירד למטה. אלישע ירד למטה. בצד שמאל, שהוא (יסוד) האש (דהיינו גבורה). וירד בו ולא עלה, ופגש בסטרא אחרא ההוא הנקרא אל אחר. ונמנע ממנו תשובה, ונגרש משום שנדבק בו. ועל כך נקרא אל אחר".

ואתם מה עושים?

כול אחד מפרסם את התארים שלו ד"ר, פילוסוף, תואר ראשון, בוגר מכללה וכו' שנאמר: "ולא תעשה לך אלהים אחרים מעל פניי". ואתם מתעצמים בטומאה ומלמדים את הקדושה ולאחר מכן אתם תומכים בטומאה ולא מחיים את הקדושה... ולכן אתם לא יכולים לקבל את הקדושה ומונעים מן הנבראים גם לקבל את הקדושה וגורמים הרס לתורה. כך שאם אתם הייתם מקיימים את המשפט ואהבת...

תשנא - "אשרי חלקו מי שיודע ליחד את היחוד ולסדר סדר האמונה ללכת בדרך הישר. אשרי הוא בעולם הזה ובעולם הבא. ועל זה כתוב, חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. ואז אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה".

והנה גם רבי יהודה אשלג אומר: "האמת שהוא תפארת דבוק במלכות שנקראת ארץ, וכן מלכות שנקראת צדק, דבוקה בתפארת שנקראת שמים, ואז, גם ה', שהוא תפארת יתן הטוב, וארצנו, שהיא המלכות, תתן יבולה.

ואתם המקובלים תעזבו את אנשי הברייתות מהם לא תבוא הישועה אלו הם עורכי ישראל אלו הם החריבו את בית המקדש שנקראים: "כת השטן" בגללם קמה מציאות המדע שאם לא: "כל אדם שהיה קם על פני היקום ומראה את תורת הבורא - היו הורגים אותו". תנפצו את כול הפסלים של האלהים האחרים, משה רבנו לא היה פרופסור, רשב"י לא היה דוקטור והארי לא קיבל פרס נובל ובואו להיכנס להיכל השביעי להיכל קדש הקודשים.

תשנ"ב - "היכל זה (קדש הקודשים). הוא היכל פנימי מכול ההיכלות. היכל זה הוא סתום, שאין בו צורה ממש, ואין כאן גוף כלל. (שהוא בחינת ראש בלבד). כאן סתומה של סוד הסודות, זה הוא סוד, שהוא מקום לכנוס שם בתוך הצינורות של מעלה, (של האצילות. כאן.) רוח הכולל כול הרוחות, כל ההיכלות (שבכול ההיכלות). רצון הכולל כול הרצונות, להתחבר כל ההיכלות כאחד. רוח החיים (מבינה). בהיכל זה, שיהיה הכול תיקון אחד".

מקובלים ומלמדי הקבלה תעזבו את התלמידים, אנחנו לא צריכים תלמידים, אלו הם פצועי המלחמה של השטן! ואני אומר לכם את זה מכוח השטן שאני יצאתי מתוך השטן (נחש - משיח) שנאמר: "רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנאמר רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים שראו עינך. וכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסרים מלבו". ואני מראה לכם בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" איך הפכתי את יהוה מהטומאה שהוא:

יו"ד = בלעם.
ה"א = בלק.
וא"ו = פרעה.
ה"א = לבן.
ליהוה מהקדושה שהוא:
יו"ד = נשמה של הנשמה.
ה"א = נשמה.
וא"ו = הקדוש ברוך הוא.
ה"א = נשמה.

אל תשכחו מה הם עשו לרבי יהודה אשלג - ואל תשכחו שהם דחו את המקובלים שהתריעו על השואה - ואל תשכחו מה עושים לכם שאתם רוצים להראות להם טיפה של אור. ואני אומר לכם שאני: "האבא האמא הבן והבת". והם בעיני כקליפת שום כשם שאני בעיניהם כקליפת שום, ואל תשכחו מה אמר יהושע בן נון וכלב בן יפונה שזה: תפארת ומלכות של הרוח (לוי ויהודה), קל מאוד לנצח אותם למרות שהם ענקים שנקראים עמלק-ים.

מקובלים וחכמי דור אתם יודעים מה זה נשמות ואתם יודעים את הייסורים של גלגולי הנשמות ואתם לא יודעים מה קורא לנשמתכם שנאמר:

תשנ"ז - "ותתעכבנה בהיכל ז' (קדש הקודשים), עד שיבוא מלך המשיח, ותקבלנה ספוקן כל אלו הנשמות (ותבאנה לאצילות למקומן). וישמח העולם כמלפנים, (כי מטרם מיעוט הירח, וחטא של עץ הדעת) כמש"א, ישמח ה' במעשיו".

מה אומר לכם רבי יהודה אשלג: "כי הנשמות, לאחר פטירתם מעולם הזה, אינם יכולות לעלות למעלה מהיכל ז', כי שם הפרסא המבדלת בין אצילות לבי"ע. ועל כך הן מתעכבות בהיכל הז', עד גמר התיקון, שאז יתבטל גבול הפרסא, ואז תוכלנה לעלות לאצילות לשורשן, שהוא בינה דאצילות, כי אור הבינה נקרא נשמה. ועל כך נאמר אז, ישמח ה' במעשיו".

ועל כן מה אני אומר לכם: "כל העוזר לצדיק צדיק הוא", דהיינו, כאשר אתם עוזרים לי אתם עוזרים לעצמכם (ערך מוסף), ואתם לא נמצאים בדרגה של רבי יהודה אשלג... כך שרבי יהודה אשלג עוד ממתין בהיכל ז'... שהרי אומר לכם רבי יהודה אשלג: "גמר תיקון זה אדם שמגיע לדרגת תפארת (אמת) - אין עוד מלבדו". ואפשר לעשות את זה כאשר אנחנו נמצאים בתוך הגוף שזה נקרא - "תחיית המתים". ואני מראה לכם בתוך ספרי: "מלחמת הרוח בחומר" שאני נמצא לפני מציאות שבה נאמר: "לא יראני אדם וחי"...שהמשמעות של המשפט הוא: "אדם יראני וחי - אל"...

מקובלים וחכמי דור האזינו:

גבול הפרסא זו נקודה שיש בה ואין בה טוב ורע ולמעלה ולמטה וחייבים לעבור אותה שנאמר: בריאה של יש מאין... כשיש גוף ואין גוף...אין שחור, לבן, אדום וירוק...ובנקודה הזו יעקב אבינו לקח את אברהם ושרה, יצחק ורבקה ואת שתי נשותיו רחל ולאה ועשה אותם אחד שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד", ואז, "כי אור הבינה נקרא נשמה. ועל כך נאמר אז, ישמח ה' במעשיו". שהיום ההו"א זה ראשי תיבות של מציאות: "את השמים ואת הארץ", ואז עוברים להיכל "רב - בר" שזה: "יהוה הוא האלהים". וכאשר אתם המקובלים וחכמי הדור לוקחים את הידע הזה ומפיצים את זה לעולם כולו: "אתם עוזרים לקב"ה ובכך אתם הקב"ה ומתקיים בכם הכתובים שנאמר":

תש"ס - "אשרי חלקו מי שיודע לערוך סדרים, ולתקן תיקוני השלמות כראוי, הוא אהובו של הקב"ה בעולם הזה ובעולם הבא. ואז כול הדינים, וכול גזרות רעות, מתבטלות מן העולם".
הכתוב מלמד אותנו שלא נטעה ונטעה, ובכך ירד מאיתנו הסבל בעולם הזה ובעולם הבא, ונעבור מהעולם הזה דרך קוצו של יו"ד לאור שנאמר על פי רבי שמעון לפני שעזב את גופו: "עליתי לראות אם מקום מושבי ראוי לדרגה שלי וכאשר ראיתי אני עוזב". שנאמר: "הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת".

ואתם המקובלים וחכמי הדור, אחד מכם אומר: "מה רבו נפלאותיך יהוה" (למה - לאה), ואחד אומר: "הכול בחכמה עשית" (מדוע - רחל). ואני אומר לכם: "למה ומדוע אתם לא רואים שהכתובים אומרים לכם שמי ואתם רוצים להרוג את האני "האגו" במקום להעצים את האני, הרי נאמר: "אני יהוה אלוהיכם"...ולא אמר: "הוא יהוה אלוהיכם" ונתן את הכתוב של: "אני יהוה אלוהיכם"... ספר הזוהר מלמד שגם רבי שמעון טעה בראיה הזו ומשה רבנו לימד אותו שהכול נמצא - "במלכות שמים". שהוא הגוף - שהוא העולם הזה, ועל כן אמר רשב"י: "כול אחד יכול להיות אלהים, בתנאי שיישאר שפוי".

חכמי הדור, מקובלים, רבנים, מדענים, מתקשרים ומחלקי הברכות דעו:

"האבא של "למה" (לאה) הוא האבא של "מדוע" (רחל) והוא לבן הארמי. שהנפעל של לבן הוא הארמי שהם אותיות: "י"ה אמר". מה אמר לבן הארמי: הנוכל, הרמאי, הגזלן, הגנב, העושק והמתעתע כאשר רצה לפגוע ביעקב והוזהר על ידי השם הקדוש?: "למה ומדוע עזבת אותי והלכת, הייתה מודיע לי והייתי מעצים אותך? יעקב עבד את לבן הארמי, שיעקב הוא לבן הארמי 21 שנה כנגד מציאות "אהיה" (21 ) והשאיר את זה למשה רבנו שהוא יעקב שישתמש בזה בזמן הגאולה שנאמר למשה על ידי השם הקדוש: "אהיה שלחני"...ואני כותב את ספרי "מלחמת הרוח בחומר" בכוח "אהיה", דהיינו, כול מה שכתוב בספר אני אומר את זה ולא הוא אומר כך שמכוח הכתוב של: "רבי חנינא בן דוסא" - חוכמתי תתקיים. מכיוון שאני אוהב את הבריות ואתם גם בריות, כך שאם אתם דוחים את התורה ללא בדיקה אתם גוזרים על עצמכם את מכת הבכורות, כשם שפרעה גזר על עצמו את מכת הבכורות. כך שאתם יכולים להתנהג כמו עשו שאמר ליעקב: "קח את בכורתי כנגד האדום האדום הזה מכיוון שבכורתי לא יכולה להחיות אותי", ואז אתם מקבלים עליכם עול תורה והכתוב מתקיים בכם שנאמר: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ". ותורה נקראת יעקב היכל "רצון תפארת", שהוא היכל שהקדוש ברוך הוא יושב שם, שהקב"ה נקרא תורה. וזאת התורה שאני מראה בספרי "מלחמת הרוח בחומר" כאשר יצאתי ממלכת "השטן" שהיא ממלכת "למה ומדוע". וממלכת השטן הזו צלבו את ישוע, שלחו את רבי שמעון למערה, פגעו בכול המדענים. לממלכת השטן הזו הצטרפו היהודים והמוסלמים שנקראים "ישמעאלים" שיש על בשרם את ברית הקודש, ונגדם שאין עליהם את ברית הקודש. שהיום אני בה ואומר לכם בואו לגאולה שנאמר: "אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד".

כך התחילה פרשת השבוע "ויקרא אל - משה", דהיינו, מקובלים וחכמי דור שאתם פרעה ומונעים מן העם את הגאולה אל תגידו שלא הוזהרתם, כך שאם אתם רוצים לאמור משהו בקשר למצוות שאתם עושים, כבר נאמר הדבר לפניכם בספר הזוהר פרשת ויקרא:

רכו - אמר רבי אליעזר, הרי למדנו, הגר, כשנימול וניכנס תחת כנפי השכינה, נקרא גר צדק, ולא יותר, גר צדק ודאי משום שזכה להיכנס בספירה זו שנקראת צדק, שהיא מלכות. ואתה תאמר יומם ולילה, שהנימול זוכה לשניהם, דהיינו, גם לזעיר אנפין תורה.

רכז - אמר לו רבי שמעון, אלעזר בני, אינו דומה, מי שבה משורש קדוש ומגזע אמת, למי שבה מגזע רע, ומן שורש גועל הרע הקשה. בישראל, כתוב בהם ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. באומות עכו"ם כתוב, אשר בשר חמורים בשרם וזרימת סוסים זרמתם.

רכח - "ומשום זה, ישראל הם קדושים זרע אמת, גזע שנתבשם על הר סיני ונפסק מהם כול זוהמא, וע"כ כולם מתבשמים וכולם באים באות הקודש של יומם ולילה, להיות שלמים בכל, כמו שאמרנו. אבל באומות עכו"ם, קשה להעביר מהם הזוהמא, ואפילו עד שלושה דורות, ומשום זה נקרא גר צדק ודאי. (משום שניכנס רק בספירת המלכות. הנקראת צדק, ולא בזעיר אנפין)". ישראל משמעות: "לי ראש".

ואני לא בה להקשות לכם את החיים - ואני לא בה לקחת את תלמידיכם ואת כספכם - ואני בה לתת לכם את החיים ולקחת מכם את המוות שנאמר:

רלא - אלא כך למדנו, כשצדיקים מרובים בעולם, הקב"ה שמח ומשתבח בהם. שלמדנו כששורה צדיק בעולם, ונמצא בו. כביכול. הוא מטיל שלום בעולם, (שהוא המלכות). וכול העולם מתברך בשבילו, ומטיל שלום בחברותא של מעלה. מאין לנו הוא, כי כתוב, או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. שני שלומים למה כתוב כאן. אלא, יעשה שלום לי, היינו שמשרה זכר ונקבה, (שהם זעיר אנפין ומלכות). שלום יעשה לי, היינו שמתברכים האבות, (שהם חסד, גבורה ותפארת דז"א).

מקובלים, ראשי העם, רבנים וחכמי הדור, את הדבר הזה אני מעביר לכם, על זה אמר דוד המלך: "ותורתך שווה מאלפי פנני זהב וכסף" ואת כול זה אתם תראו בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" שזאת המילה: "כביכול", שהמשמעות, רק "כ'ב יכול". שבנפעל "יכול" נמצאים "את" (אשרי לכם אם תראו את המחזה הזה). שזאת מציאות: "את" (אל"ף עד ת"ף) מול "כב" (22 האותיות) ששניהם יחד נותנים "אדם" - "יהוה אחד ושמו אחד".

"ספר הזוהר הוא לא מפחיד - ספר הזוהר דובר אמת".

"אפשר להבין שילד קטן פוחד מחושך - טרגדיה שבוגר פוחד מהאור" (אפלטון).
"לאדם אין לו פחד מהפחד - לאדם יש פחד שהפחד יפסיק".

"בדרך שאתם הולכים לא תגיעו ליעד" (אינשטין).

"אם תרצו - אין זו אגדה" (הרצל).

"כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (פרקי אבות).

"אם אין מי שיהללך פיך יהללך".

"האדם רץ אחרי מה שלא שלו ומפסיד את שלו ואת מה שלא שלו" (רשבי).

"דבר רע ראיתי מתחת לשמש שהכסף בעורכו של האדם" (שלמה המלך).