ת"פ 8043/07, מדינת ישראל נ' ד"ר יעקב (ג'קי) סרוב
כב' השופטת: ד' רייך??שפירא
08.03.2009
העובדות:
ד"ר יעקב--ג'קי סרוב, יליד 1954 הורשע לאחר ניהול הוכחות, שבמהלך ביצוע תפקידו כמנהל מחלקת מיון פנימי בבית חולים איכילוב, ובהיותו עובד ציבור, קיבל שוחד. על פי הכרעת הדין הנאשם קיבל כ-3000ש"ח עבור קידום וטיפול ביוסף (אסי) אבוטבול בביה"ח בתאריכים 21.09.05, 30.10.05 ו - 7.11.06.
ענייננו בגזר הדין.
החלטה:
1. עבירת השוחד היא תופעה שלילית עתיקת יומין, שהוקעה במקורותינו עוד בימים הראשונים להתהוותנו כאומה. בשיטת המשפט הישראלי, עבירת שוחד היא עבירה מסוג פשע. המחוקק החמיר עם מקבל שוחד וקבע עונש מקסימאלי של שבע שנות מאסר.
2. בית המשפט העליון נדרש לאחרונה בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, בהרכב תשעה שופטים לפרשנות עבירת השוחד ולמונח "עובד ציבור". כב' הנשיאה, השופטת ד' בייניש, מצאה לחזור ולהדגיש שהגנה על טוהר מידותיהם של פקידי הציבור, פעילותו התקינה של המינהל ואימון הציבור במערכת השלטונית הם שלושת הערכים העיקריים שבבסיס האיסור לקבל ולקחת שוחד וכדי להשיג הגנה יעילה, פירשה את המונח "עובד ציבור" פרשנות תכליתית ורחבה.
3. במציאות הישראלית, מתן שוחד לרופא בשירות הציבורי, וקידום הטיפול בחולה - נותן השוחד - גורע מזכויותיו של חולה אחר, כפי שטען התובע. בהעדר סיבה רפואית רצינית המצדיקה זאת, חולה הממתין לתורו נפגע כאשר הטיפול בו נדחה בשל מתת שניתן לרופא בעבירה, ובגינו עליו להמשיך ולהמתין, עד שישולב ויטופל במסגרת הרפואית הציבורית העמוסה לעייפה.
4. כנגזרת מהחשיבות היתרה שבשמירה על שוויוניות וטוהר המידות בשירות הציבורי, בהעדר נסיבות מיוחדות וחריגות, נותנים בתי המשפט משקל בכורה לאינטרס הציבורי. כב' השופט ג'ובראן בדנ"פ 10987/07 הנ"ל קובע, שבשל הסיכונים החברתיים הגלומים בעבירות שוחד, מתחייבת מלחמת חורמה בכל ביטוי של שחיתות ציבורית במיוחד בדרגות בהן ניתן שרות לרובד רחב של הציבור.
5. יחד עם זאת, החוק והפסיקה לא קובעים, שמאסר בפועל בגין קבלת שוחד הוא בגדר עונש חובה. בית השוקל עונשו של מקבל שוחד, מאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי לנסיבותיו האישיות של העומד לדין ומתחשב בפגיעות שנפגע הנאשם עקב ההליך המשפטי, ביניהן פגיעות עקיפות כגון: אובדן מעמדו והשפלתו ברבים. בכל מקרה נבדקות הנסיבות, ורק החריגות ביותר, מצדיקות סטייה מהכלל ומאפשרות ענישה על פי חומרת הדין.
6. אין ספק, שהנאשם ראוי להערכה בגין מעשיו הטובים עד כה, כשם שאין ספק, שהחקירה המשטרתית והפרסום השלילי שליווה את המשפט פגעו בו מאוד. ברור שהכתמת שמו הטוב גרמה לנאשם עוגמת נפש קשה. כל אלו בנוסף לעברו הנקי, בריאותם הרופפת של אשתו והוריו ומצבן הרגיש של בנותיו הצעירות, יילקחו במכלול השיקולים ויפעלו פעולתם לקולא. חרף אלו, משכשל, הפר חובותיו לתפקידו ופגע באימון שניתן בו, הוא מחויב בענישה, שאינה קשורה לפגיעות העקיפות שסבל וסובל. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שמתוקף החינוך, ההשכלה, הרקע המשפחתי והמעמד הציבורי, הנאשם הוא מבכירי הבנים ומהארזים שבחבורה. כגודל האמון שניתן בו, כשהוסמך כרופא והתקבל לעבודה בשירות הציבורי, ומכוח קל וחומר כשמונה לעמוד ראש מחלקה חיונית באחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, גודל האכזבה ממעידתו. לפיכך - כישלונו לא יכול להיות בגדר אירוע שחלף ואיננו, ואין לסיימו ללא תוצאה עונשית.
7. הנאשם ועדיו תארו עד כמה כבד לחץ העבודה בחדר המיון. העובדה שהנאשם עבר את העבירה מספר פעמים, תמורת כסף ששולם, וחרף ריבוי חולים ומטלות, עזב את משמרתו כדי לקדם ולזרז את הטיפול באבוטבול ולדאוג, שטובי הרופאים בביה"ח יטפלו באופן אישי בבעיות הרפואיות שהטרידו את אבוטבול, ואשר לא היו יותר מבעיות שגרתיות, מעצימה את כישלונו של הנאשם.
8. הנאשם קיבל כ- 3000ש"ח. הסכום איננו גבוה לאדם במעמדו של הנאשם. ברם עצם הסכום איננו חזות הכל. אין בגובה התמורה לבסס מסקנה שניתן למקם את העבירות ברף הנמוך של החומרה, כפי שטען הסנגור. את התמורה יש להעריך הערכה מהותית -ערכה נגזר מחומרת פגיעתה באינטרס הציבורי ללא קשר לסכום. עצם קבלת כסף, שהיה בבסיס היחס המועדף, שהוענק לאבוטבול, תוך הפרת שיגרת הטיפול השוויוני בחולים אחרים, פגעה במוניטין של חדר המיון כרשות מנהל ציבורית, המתפקדת ללא משוא פנים. זאת ועוד - את גובה התמורה יש להעריך גם בהשוואה להשקעה שהשקיע הנאשם כשעזר לאבוטבול וזרז עבורו את ההליכים בביה"ח. במאזן זה התמורה שקיבל הנאשם גבוהה מאוד.
9. ביהמ"ש ער לסבל הרב שהנאשם סבל וסובל יחד עם בני משפחתו מאז נתגלו מעשיו. כמו כן, ער ביהמ"ש לפגיעה החמורה במוניטין החיובי שבנה לעצמו, ולפגיעה בהכנסותיו ובהערכתו העצמית כרופא וכאדם מאז הושעה מעבודתו בביה"ח. הנסיבות שבהן קיבל הנאשם את השוחד, כפי שפורטו בהכרעת הדין ובגזר דין זה, הן נסיבות חמורות. הנאשם הסמכות העליונה בחדר המיון, הופקד כשומר הסף אמון על שמירת מכלול האינטרסים הלגיטימיים של חדר המיון וכלל המטופלים. הוא פשע בתפקידו ושלוש פעמים מעל באימון שניתן בו. משכך ובהתאם להלכה, מתחייבת המסקנה, שדבק קלון במעשיו של הנאשם. המשך שירותו כרופא במערכת הציבורית ורישיונו כרופא פרטי יוכרעו על ידי הגופים המוסמכים ובהתאם להוראות החוקיות דלעיל.
10. עם כל הצער שחש אדם פרטי לנוכח מפלתו של הנאשם אחרי קריירה ארוכה ומפוארת, הגלימה השיפוטית מחייבת מתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי. ביהמ"ש גוזר על הנאשם כדלקמן: 30 חודשי מאסר מתוכם 15 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור את העבירה נשוא הרשעתו. קנס בסך 15,000 ש"ח.
כב' השופטת: ד' רייך??שפירא
08.03.2009
העובדות:
ד"ר יעקב--ג'קי סרוב, יליד 1954 הורשע לאחר ניהול הוכחות, שבמהלך ביצוע תפקידו כמנהל מחלקת מיון פנימי בבית חולים איכילוב, ובהיותו עובד ציבור, קיבל שוחד. על פי הכרעת הדין הנאשם קיבל כ-3000ש"ח עבור קידום וטיפול ביוסף (אסי) אבוטבול בביה"ח בתאריכים 21.09.05, 30.10.05 ו - 7.11.06.
ענייננו בגזר הדין.
החלטה:
1. עבירת השוחד היא תופעה שלילית עתיקת יומין, שהוקעה במקורותינו עוד בימים הראשונים להתהוותנו כאומה. בשיטת המשפט הישראלי, עבירת שוחד היא עבירה מסוג פשע. המחוקק החמיר עם מקבל שוחד וקבע עונש מקסימאלי של שבע שנות מאסר.
2. בית המשפט העליון נדרש לאחרונה בדנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן, בהרכב תשעה שופטים לפרשנות עבירת השוחד ולמונח "עובד ציבור". כב' הנשיאה, השופטת ד' בייניש, מצאה לחזור ולהדגיש שהגנה על טוהר מידותיהם של פקידי הציבור, פעילותו התקינה של המינהל ואימון הציבור במערכת השלטונית הם שלושת הערכים העיקריים שבבסיס האיסור לקבל ולקחת שוחד וכדי להשיג הגנה יעילה, פירשה את המונח "עובד ציבור" פרשנות תכליתית ורחבה.
3. במציאות הישראלית, מתן שוחד לרופא בשירות הציבורי, וקידום הטיפול בחולה - נותן השוחד - גורע מזכויותיו של חולה אחר, כפי שטען התובע. בהעדר סיבה רפואית רצינית המצדיקה זאת, חולה הממתין לתורו נפגע כאשר הטיפול בו נדחה בשל מתת שניתן לרופא בעבירה, ובגינו עליו להמשיך ולהמתין, עד שישולב ויטופל במסגרת הרפואית הציבורית העמוסה לעייפה.
4. כנגזרת מהחשיבות היתרה שבשמירה על שוויוניות וטוהר המידות בשירות הציבורי, בהעדר נסיבות מיוחדות וחריגות, נותנים בתי המשפט משקל בכורה לאינטרס הציבורי. כב' השופט ג'ובראן בדנ"פ 10987/07 הנ"ל קובע, שבשל הסיכונים החברתיים הגלומים בעבירות שוחד, מתחייבת מלחמת חורמה בכל ביטוי של שחיתות ציבורית במיוחד בדרגות בהן ניתן שרות לרובד רחב של הציבור.
5. יחד עם זאת, החוק והפסיקה לא קובעים, שמאסר בפועל בגין קבלת שוחד הוא בגדר עונש חובה. בית השוקל עונשו של מקבל שוחד, מאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי לנסיבותיו האישיות של העומד לדין ומתחשב בפגיעות שנפגע הנאשם עקב ההליך המשפטי, ביניהן פגיעות עקיפות כגון: אובדן מעמדו והשפלתו ברבים. בכל מקרה נבדקות הנסיבות, ורק החריגות ביותר, מצדיקות סטייה מהכלל ומאפשרות ענישה על פי חומרת הדין.
6. אין ספק, שהנאשם ראוי להערכה בגין מעשיו הטובים עד כה, כשם שאין ספק, שהחקירה המשטרתית והפרסום השלילי שליווה את המשפט פגעו בו מאוד. ברור שהכתמת שמו הטוב גרמה לנאשם עוגמת נפש קשה. כל אלו בנוסף לעברו הנקי, בריאותם הרופפת של אשתו והוריו ומצבן הרגיש של בנותיו הצעירות, יילקחו במכלול השיקולים ויפעלו פעולתם לקולא. חרף אלו, משכשל, הפר חובותיו לתפקידו ופגע באימון שניתן בו, הוא מחויב בענישה, שאינה קשורה לפגיעות העקיפות שסבל וסובל. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שמתוקף החינוך, ההשכלה, הרקע המשפחתי והמעמד הציבורי, הנאשם הוא מבכירי הבנים ומהארזים שבחבורה. כגודל האמון שניתן בו, כשהוסמך כרופא והתקבל לעבודה בשירות הציבורי, ומכוח קל וחומר כשמונה לעמוד ראש מחלקה חיונית באחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, גודל האכזבה ממעידתו. לפיכך - כישלונו לא יכול להיות בגדר אירוע שחלף ואיננו, ואין לסיימו ללא תוצאה עונשית.
7. הנאשם ועדיו תארו עד כמה כבד לחץ העבודה בחדר המיון. העובדה שהנאשם עבר את העבירה מספר פעמים, תמורת כסף ששולם, וחרף ריבוי חולים ומטלות, עזב את משמרתו כדי לקדם ולזרז את הטיפול באבוטבול ולדאוג, שטובי הרופאים בביה"ח יטפלו באופן אישי בבעיות הרפואיות שהטרידו את אבוטבול, ואשר לא היו יותר מבעיות שגרתיות, מעצימה את כישלונו של הנאשם.
8. הנאשם קיבל כ- 3000ש"ח. הסכום איננו גבוה לאדם במעמדו של הנאשם. ברם עצם הסכום איננו חזות הכל. אין בגובה התמורה לבסס מסקנה שניתן למקם את העבירות ברף הנמוך של החומרה, כפי שטען הסנגור. את התמורה יש להעריך הערכה מהותית -ערכה נגזר מחומרת פגיעתה באינטרס הציבורי ללא קשר לסכום. עצם קבלת כסף, שהיה בבסיס היחס המועדף, שהוענק לאבוטבול, תוך הפרת שיגרת הטיפול השוויוני בחולים אחרים, פגעה במוניטין של חדר המיון כרשות מנהל ציבורית, המתפקדת ללא משוא פנים. זאת ועוד - את גובה התמורה יש להעריך גם בהשוואה להשקעה שהשקיע הנאשם כשעזר לאבוטבול וזרז עבורו את ההליכים בביה"ח. במאזן זה התמורה שקיבל הנאשם גבוהה מאוד.
9. ביהמ"ש ער לסבל הרב שהנאשם סבל וסובל יחד עם בני משפחתו מאז נתגלו מעשיו. כמו כן, ער ביהמ"ש לפגיעה החמורה במוניטין החיובי שבנה לעצמו, ולפגיעה בהכנסותיו ובהערכתו העצמית כרופא וכאדם מאז הושעה מעבודתו בביה"ח. הנסיבות שבהן קיבל הנאשם את השוחד, כפי שפורטו בהכרעת הדין ובגזר דין זה, הן נסיבות חמורות. הנאשם הסמכות העליונה בחדר המיון, הופקד כשומר הסף אמון על שמירת מכלול האינטרסים הלגיטימיים של חדר המיון וכלל המטופלים. הוא פשע בתפקידו ושלוש פעמים מעל באימון שניתן בו. משכך ובהתאם להלכה, מתחייבת המסקנה, שדבק קלון במעשיו של הנאשם. המשך שירותו כרופא במערכת הציבורית ורישיונו כרופא פרטי יוכרעו על ידי הגופים המוסמכים ובהתאם להוראות החוקיות דלעיל.
10. עם כל הצער שחש אדם פרטי לנוכח מפלתו של הנאשם אחרי קריירה ארוכה ומפוארת, הגלימה השיפוטית מחייבת מתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי. ביהמ"ש גוזר על הנאשם כדלקמן: 30 חודשי מאסר מתוכם 15 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור את העבירה נשוא הרשעתו. קנס בסך 15,000 ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
