כשמתבוננים בהורות לא מסתכלים על כל התנהגות בנפרד, אלא מתייחסים באופן כללי לדפוס ההורי כדי לנבא את בריאותו הנפשית של הילד ואת יכולותיו. קיים מכנה משותף לדרך שבה אנחנו מנסים לשלוט בילדינו ולהעביר להם את כללי התרבות.
מחלקים את ההורות לארבעה סגנונות הוריים שונים שמייצרים תוצאות שונות בילדים. המרכיבים העיקריים המבחינים בין הסגנונות השונים הם:
א. ההיענות של ההורים, החום והתמיכה שהם מפגינים.
ב. הדרישה או מידת הפעלת סמכות והשלטת המשמעת שלהם.
כל אחד מארבעת הסגנונות ההוריים משקף התנהגויות וערכים שונים ואת האיזון העדין ברצף שבין ההיענות לתובענות (דרישה):
? הורה ותרן או מתירני הוא יותר נענה מאשר דורש. הוא רחמן, אינו דוחף לאחריות ונמנע מעימותים.
? הורה רודן הוא הורה שמאד דורש ומכוון, אבל אינו נענה. הוא מצפה שיצייתו לתביעות שלו בלי הסברים. הוא מספק סביבה מובנית עם תפקידים ברורים.
? הורה סמכותי גם דורש מילדו וגם נענה לו. הוא מעביר בצורה ברורה את הציפיות שלו מהתנהגות הילד ומשגיח שימולאו. הוא אסרטיבי בגישה שלו למשמעת ומעוניין שילדיו יהיו אסרטיביים, בעלי אחריות, משתפי-פעולה ובעלי יכולת לויסות עצמי.
? הורה לא-מעורב כמעט ואינו נענה ואינו דורש. בצד הקיצוני של הסגנון הוא אף עלול להזניח ולדחות את הילד.
בנוסף לשוני בהיענות ובתובענות, שלפיהם מיינו את ארבעת סוגי ההורות, הסגנון ההורי שלנו מתאפיין גם במימד של השליטה הפסיכולוגית או הרגשית שלנו בילד על-ידי כך שמביישים אותו, גורמים לו רגשות אשם או על-ידי מניעת אהבה. סוג זה של שליטה פוגע בהתפתחות הרגשית של הילד.
אחד הדברים המבחינים בין ההורה הרודן להורה הסמכותי הוא המימד של השליטה הרגשית. בשני סגנונות ההורות האלה להורים דרישות גבוהות וציפייה שילדיהם יצייתו לכללים.ההורה הרודן מצפה מילדיו לקבל את השיפוט, הערכים והמטרות שלו ללא עוררין, בעוד ההורה הסמכותי פתוח יותר לקבלה ולנתינה מילדיו, ועושה שימוש רב יותר בהסברים. כלומר, שלמרות שלהורים משני הסגנונות (סמכותי ורודן) יש מידה שווה של שליטה בהתנהגות ילדיהם, ההורה הסמכותי ממעט לעשות שימוש בשליטה פסיכולוגית או רגשית, בעוד ההורה הרודן עושה בה שימוש נרחב.
ההבנה והזיהוי של הסגנון ההורי שלנו מאפשרת לנו לנבא את בריאותו הנפשית של הילד כמו-גם אם היכולת החברתית שלו, את הביצועים האקדמיים, ההתפתחות הפסיכולוגית ואת ההתנהגויות הבעייתיות שלו:
? לילדים להורה ותרן יהיו יותר בעיות התנהגות והם יתפקדו פחות טוב בבית הספר, אבל יהיו בעלי דימוי עצמי גבוה, מיומנויות חברתיות טובות ובעלי רמות יותר נמוכות של דיכאון.
? הביצועים של ילדים להורה רודן יהיו די טובים בבית הספר וכמעט ולא יהיו להם בעיות התנהגות, אבל הם יהיו פחות טובים במיומנויות חברתיות, יהיו בעלי דימוי עצמי נמוך ויסבלו מרמות גבוהות יותר של דיכאון.
? ילדים להורה סמכותי יותר חברותיים ומתפקדים טוב יותר מילדים להורים בעלי סגנון שונה.
? ילדים להורה לא-מעורב מתפקדים ברמה נמוכה ביותר בכל התחומים.
לסיכום, ניתן לאמר שהיענות הורים יכול לנבא את היכולת חברתית ואת התפקוד הפסיכולוגי, בזמן שתובענות קשורה לתפקוד ולשליטה בהתנהגות. בנוסף לכך, גם דרישה של הורים וגם היענות שלהם הן מרכיבים חשובים בהורות טובה. להורות הסמכותית היתרונות הרבים ביותר, בכך שיש בה איזון ברור בין דרישות מהילד והיענות רגשית אליו לבין ההכרה בעצמאות שלו, ובאופן די מובהק ניתן לנבא, בסופו של דבר, את היכולות הטובות של הילד.
