אתמול ישבתי לאכול עם חבר והוא זרק משפט שכזה "אני בספק אם תהיה בועה נוספת בשנים הקרובות, העולם למד את הלקח" . כדי לבחון משפט שכזה צריך להבין מה גרם לבועת הנדל"ן / אשראי או בועת האינטרנט או בועת הנדל"ן הקודמת.
כל עוד היו אנשים שיחפשו "כסף קל" ותמיד יהיו כאלה, הבועות יתנפחו ויתפוצצו לנו בפנים לעוד שנים רבות.
האנלוגיה של הבועה היא משחק הפירמידה. המשחק בנוי על כספם של המתמודדים שמצטרפים אחרונים, הבעיה הגדולה של המשחק, כמו הבועה, שאין לאורך כל הדרך איזו שהיא יצירה ו/או עשייה, הרווח הוא תמיד על חשבון אחרים.
בראשיתה הבועה היא אטרקטיבית ביותר, היא מאוד רווחית, היא נוצצת להפליא וכל מי שמצטרף אליה מייד מצליח (שוק עולה). אף אחד לא מבחין שאין בסיס מוצק שהכספים המוזרמים לתוך הבועה לא יוצרים יותר כסף אלה מתבזבזים לשווא. הבועה גדלה וגדלה עד ליום הפירעון בו מוצאים כי המלך הוא עירום וכל הסיפורים והתוכניות הם תיאוריות בלבד שלממש אותם זה בלתי אפשרי.
ההצלחה הראשונית היא המנוע ליצירת הבועה, הם הצליחו אז גם אני אצליח, הם הצליחו כי הם היו לבד, כי הם היו ראשונים, חלוצים וחשוב מכל הם הצליחו כי הצטרפו עוד אחריהם כאלה שמימנו את ההצלחה שלהם. אם הם הצליחו משהוא צריך להפסיד כי הם לא יצרו כלום הם סחרו במוצר וניפחו את ערכו באלפי מונים.
למכירה קרקע כ 20 ק"מ מבוקרסט, רומניה. הישראלי הראשון כבר רכש אותה ב 10 יורו למטר הוא הכין תוכניות והכניס שותף ב 20 יורו למטר. לשותף יש מכרים רבים אז הוא הוציא מייל עם תוכנית עסקית שבא סיפר איך נמכרו קרקעות על יד ב 70 ו100 יורו למטר אבל היות וכולנו חברים אז הוא מכר ב 50 יורו למטר. מיותר לציין כי לקונה הסופי, חקלאי רומני שגר 20 ק"מ מבוקרסט, גם 10 יורו למטר זה מאוד יקר.
התוכניות הוכנו והוגשו כל האישורים הוחתמו ויש לנו קרקע לבניה. אבל אין ביכולתנו לבנות מה עושים? פונים לחברות הגדולות אלו שגייסו כספים בבורסה אלו, שעל הנייר, כבר בנו את כל מזרח אירופה. ואכן יש התעניינות מרובה החברה ממגדלי אזריאלי כבר רוצה לסגור ב 200 יורו למטר למה? כי שיש תוכניות ל 100,000 מ"ר אז מחיר הקרקע הוא זניח הוא לא נכנס לחישוב וכמובן שהכסף הוא לא שלה הוא של משקיעים והמניה עולה בכל יום אז למי אכפת.
ושוב אדריכלים, עורכי דין , טיסות הלוך חזור , בתי מלון ,סמנכ"ל כספים, ,מנהל מדינה, ,מהנדס פנימי ,מהנדס חיצוני ויש לנו תוכנית ופרזנטציה יפה להפליא ל 10 גורדי שחקים 20 ק"מ מבוקרסט במחיר מבצע של 1500 יורו למטר. כמה זמן ייקח לבנות? מי יבנה? מי יקנה? זה לא חשוב, כי בנק השקעות זה או אחר כבר הציע לקנות 20% מהפרויקט לפי שווי עתידי של חצי מיליארד יורו וכבר כתבו על זה בגלובס והמניה עלתה בעוד 20% והחברה כבר שווה פי 20 מהשווי ההתחלתי, למרות שבפועל לא בבנינו, לא מכרנו, לא עשינו כלום.
היום הקרקע 20 ק"מ מבוקרסט היא אותה קרקע של 10 יורו למטר שבוזבזו עליה כבר 1000 יורו למטר ואף אחד לא יבנה אותה כי אין למי למכור, לא בגלל המשבר, מפני שעולם לא היה למי למכור שם.
כולם אשמים, כולל אני עורך דין בגיל 36 שהיה חלק מכל המערכת הזאת. אני ועוד עשרות ילדים אחרים שלא פחדו לעשות עסקאות במיליונים, למרות שאנחנו לא שווים אלפית מזה. דור שחונך מספרים כמו אבא עשיר אבא עני, דור שהמרחק וטיסות לא הפחידו אותו, דור שלא פחד להשקיע במדינות חדשות ללא כל ניסיון וידע, דור שלא יצר ועשה וחיפש ומחפש כסף קל.
נתנו לנו הבנקים, המשקיעים, הציבור - אז לקחנו והיום אנחנו מחזירים.
כל עוד היו אנשים שיחפשו "כסף קל" ותמיד יהיו כאלה, הבועות יתנפחו ויתפוצצו לנו בפנים לעוד שנים רבות.
האנלוגיה של הבועה היא משחק הפירמידה. המשחק בנוי על כספם של המתמודדים שמצטרפים אחרונים, הבעיה הגדולה של המשחק, כמו הבועה, שאין לאורך כל הדרך איזו שהיא יצירה ו/או עשייה, הרווח הוא תמיד על חשבון אחרים.
בראשיתה הבועה היא אטרקטיבית ביותר, היא מאוד רווחית, היא נוצצת להפליא וכל מי שמצטרף אליה מייד מצליח (שוק עולה). אף אחד לא מבחין שאין בסיס מוצק שהכספים המוזרמים לתוך הבועה לא יוצרים יותר כסף אלה מתבזבזים לשווא. הבועה גדלה וגדלה עד ליום הפירעון בו מוצאים כי המלך הוא עירום וכל הסיפורים והתוכניות הם תיאוריות בלבד שלממש אותם זה בלתי אפשרי.
ההצלחה הראשונית היא המנוע ליצירת הבועה, הם הצליחו אז גם אני אצליח, הם הצליחו כי הם היו לבד, כי הם היו ראשונים, חלוצים וחשוב מכל הם הצליחו כי הצטרפו עוד אחריהם כאלה שמימנו את ההצלחה שלהם. אם הם הצליחו משהוא צריך להפסיד כי הם לא יצרו כלום הם סחרו במוצר וניפחו את ערכו באלפי מונים.
למכירה קרקע כ 20 ק"מ מבוקרסט, רומניה. הישראלי הראשון כבר רכש אותה ב 10 יורו למטר הוא הכין תוכניות והכניס שותף ב 20 יורו למטר. לשותף יש מכרים רבים אז הוא הוציא מייל עם תוכנית עסקית שבא סיפר איך נמכרו קרקעות על יד ב 70 ו100 יורו למטר אבל היות וכולנו חברים אז הוא מכר ב 50 יורו למטר. מיותר לציין כי לקונה הסופי, חקלאי רומני שגר 20 ק"מ מבוקרסט, גם 10 יורו למטר זה מאוד יקר.
התוכניות הוכנו והוגשו כל האישורים הוחתמו ויש לנו קרקע לבניה. אבל אין ביכולתנו לבנות מה עושים? פונים לחברות הגדולות אלו שגייסו כספים בבורסה אלו, שעל הנייר, כבר בנו את כל מזרח אירופה. ואכן יש התעניינות מרובה החברה ממגדלי אזריאלי כבר רוצה לסגור ב 200 יורו למטר למה? כי שיש תוכניות ל 100,000 מ"ר אז מחיר הקרקע הוא זניח הוא לא נכנס לחישוב וכמובן שהכסף הוא לא שלה הוא של משקיעים והמניה עולה בכל יום אז למי אכפת.
ושוב אדריכלים, עורכי דין , טיסות הלוך חזור , בתי מלון ,סמנכ"ל כספים, ,מנהל מדינה, ,מהנדס פנימי ,מהנדס חיצוני ויש לנו תוכנית ופרזנטציה יפה להפליא ל 10 גורדי שחקים 20 ק"מ מבוקרסט במחיר מבצע של 1500 יורו למטר. כמה זמן ייקח לבנות? מי יבנה? מי יקנה? זה לא חשוב, כי בנק השקעות זה או אחר כבר הציע לקנות 20% מהפרויקט לפי שווי עתידי של חצי מיליארד יורו וכבר כתבו על זה בגלובס והמניה עלתה בעוד 20% והחברה כבר שווה פי 20 מהשווי ההתחלתי, למרות שבפועל לא בבנינו, לא מכרנו, לא עשינו כלום.
היום הקרקע 20 ק"מ מבוקרסט היא אותה קרקע של 10 יורו למטר שבוזבזו עליה כבר 1000 יורו למטר ואף אחד לא יבנה אותה כי אין למי למכור, לא בגלל המשבר, מפני שעולם לא היה למי למכור שם.
כולם אשמים, כולל אני עורך דין בגיל 36 שהיה חלק מכל המערכת הזאת. אני ועוד עשרות ילדים אחרים שלא פחדו לעשות עסקאות במיליונים, למרות שאנחנו לא שווים אלפית מזה. דור שחונך מספרים כמו אבא עשיר אבא עני, דור שהמרחק וטיסות לא הפחידו אותו, דור שלא פחד להשקיע במדינות חדשות ללא כל ניסיון וידע, דור שלא יצר ועשה וחיפש ומחפש כסף קל.
נתנו לנו הבנקים, המשקיעים, הציבור - אז לקחנו והיום אנחנו מחזירים.
חזי זיו
עורכי דין
עורכי דין
