קמפינג בסלון 

מי היה מאמין ששהייה באוהל סיירים זוגי - ללא קשר לעובדה שהוקם על השטיח במרכז הסלון - תסב אושר כזה גדול לילד מדושן ומאובזר, ותמשוך גלי עלייה לרגל של חבריו לגן מידי אחה"צ למעוננו הדל.

העובדה שחורף עכשיו ושלא ניתן לצאת לחופשת קמפינג על גדות נחלי הצפון, לא הרפתה את ידיו של בני, וכתחליף לחוויה הטבעית - הוא התקין עם אביו את אוהל הסיירים הזוגי שלהם (שמשמשם כפעמיים בשנה בחופשות קמפינג בצפון) במרכז הסלון. בתחילה התחייב שמדובר במספר שעות של משחק. אח"כ התחנן לישון שם את הלילה. למחרת אחה"צ החל נחשול בלתי מרוסן של ילדים לנהור לביתנו כדי לקחת חלק בחוויה.
חלון צידי ופתח אוורור מהתקרה מיד נפתחו. מזרן השינה על מצעיו הוכנסו ונפרשו. כריות, דובים וקערת פופקורן ענקית זרמו גם הם לטובת הארוע. אפילו אני, האמא הסקפטית - באחד ממסלולי המלצרות שלי - עצרתי רגע אחד להתמוגג מהתמונה הפסטורלית: ערימת ילדים שרועה על מזרן בתוך האוהל צופה בעיניים מצועפות בפרק מותח במיוחד של צבי הנינג'ה מבעד לחלון האוהל המרושת.

בלילה נקראתי להקריא סיפור באוהל הנסיכותי. בשוכבי על הגב לצד בני, יכולתי לרגע לחוש את העונג שבעיטוף המאורתי של האוהל שסוגר עליך מכל צידיו. העונג שבהסתגרות ובהצצה אל העולם שמחוץ דרך האשנבים הקטנים. אילולא הייתי נחשדת במוזרות מה, הייתי בוודאי מקימה גם לעצמי אוהל כזה, מכניסה לתוכו ספרים, עיתונים קצת אוכל וסוגרת עצמי ליומיים - שלושה. מקסימום מקבלת שם איזו חברה או שתיים לקפה, לא יותר מזה...

http://Camping.501.co.il