בניגוד לדעה המקובלת כי דגים זוכרים לא יותר משלוש שניות, מסתבר שהם זוכרים במשך מספר חודשים * בשיטה חדשנית שפותחה בטכניון מאומנים דגים להגיע למקור אות שמע כדי לאכול, וכך נלכדים
מחקר חדשני שהוצג בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בכנס השנתי המשותף לאגודה הישראלית למדעי הקרקע והאגודה הישראלית להנדסה חקלאית, מפריך את דעה שלדגים יש זיכרון קצר של שלוש שניות בלבד וקובע כי יש דגים שטווח הזיכרון שלהם נמשך 4-5 חודשים. על הבסיס הזה מפתחים חוקרים טכנולוגיה חדשה ומתוחכמת לגידול דגים לאורך חופי הים, המסתמכת על אילוף דגים להגיב לאותו שמע.
גידול הדגים בים נעשה כיום בכלובים המוצבים באזורים חופיים מוגנים. שיטה זו נפוצה בעולם, והיא מחייבת השקעה בכלובים, ברפסודות שירות ובכוח אדם הנדרש לביקורת מתמדת על תקינות הכלובים, הזנת הדגים ואיסופם.
השיטה שנויה במחלוקת מבחינת הזיהום הסביבתי הנובע מהפרשות החנקניות של הדגים, ובאזורים שונים בעולם אף נאסר גידול דגים בכלובים באופן מוחלט, בשל החשש לפגיעה באיכות הסביבה.
מטרת המחקר שנערך במכון להנדסה חקלאית במינהל המחקר החקלאי היא למצוא אפשרות טכנולוגית חדשה ויישומית לגידול דגים בים הפתוח, ללא פגיעה בסביבה ותוך שמירה על רווחיות למגדלים.
השיטה המוצעת מבוססת על אימון דגיגים בשבי להתכנס לכיוון רמקול המשדר במים אותות אקוסטיים המקושרים למזון. באמצעות קישור האותות להזנתם מפתחים הדגיגים זיכרון התניה קלאסי. לאחר כחודש אימונים במתחם סגור משוחררים הדגיגים לבית הגידול הטבעי בים הפתוח. בהמשך, נשמר הקשר עם הדגים החופשיים בים על ידי שידור תקופתי של האותות אליהם הורגלו, בכדי לשמר את זיכרון ההתניה. בהגיעם לגודל שיווק "נקראים" הדגים לתחנת האיסוף באמצעות האותות המוכרים להם ונלכדים.
השימוש באותות אקוסטיים בים מאפשר שליטה במרחבים גדולים ובאמצעותו הופכים אזורי החוף לשטחי מרעה לדגים.
בעז ציון, אילן קרפלוס ואסף ברקי אשר הציגו את המחקר בכנס, אמרו כי "לשיטה יתרונות רבים, הדגים גדלים בסביבתם הטבעית ללא שימוש בכלובים וללא זיהום סביבתי. ההזנה חסכונית ביותר ומבוססת בעיקר על המזון המצוי באופן טבעי במרחב המחיה של הדגים".
הכנס בנושא "קרקע, סביבה וחקלאות" היה משותף לאגודה הישראלית למדעי הקרקע ולאגודה הישראלית להנדסה חקלאית.לקחו בו חלק כ-120 איש מכל רחבי הארץ. בכנס הוצגו כ-30 מחקרים חדשים ובנוסף הוצגו 28 פוסטרים של סטודנטים מהטכניון, מהאוניברסיטה העברית (הפקולטה למדעי החקלאות ברחובות), מאוניברסיטת בן-גוריון, וממכללת תל-חי.
פרופ' אבי שביב, ראש היחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בירך את באי הכנס ואמר כי "בעיות החקלאות, המים והסביבה בארץ ובעולם הפכו בשנים האחרונות לאקוטיות ןציין שרק שילוב נבון בין הפן ההנדסי לפן המדעי מבטיח התמודדות ברת-קיימא ואחראית עם בעיות אלה". בנוסף, ציין כי לאחר תקופה ארוכה בה ירדה קרנם של תחומי החקלאות והמים בקרב צעירים, ניכרת התעניינות מחודשת בנושאים הקשורים למים, חקלאות וסביבה. זה הביא לכמעט הכפלה של מספר הנרשמים לתחומים אלו בטכניון וכמו שהוא מבין גם במוסדות אחרים.
מחקר חדשני שהוצג בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בכנס השנתי המשותף לאגודה הישראלית למדעי הקרקע והאגודה הישראלית להנדסה חקלאית, מפריך את דעה שלדגים יש זיכרון קצר של שלוש שניות בלבד וקובע כי יש דגים שטווח הזיכרון שלהם נמשך 4-5 חודשים. על הבסיס הזה מפתחים חוקרים טכנולוגיה חדשה ומתוחכמת לגידול דגים לאורך חופי הים, המסתמכת על אילוף דגים להגיב לאותו שמע.
גידול הדגים בים נעשה כיום בכלובים המוצבים באזורים חופיים מוגנים. שיטה זו נפוצה בעולם, והיא מחייבת השקעה בכלובים, ברפסודות שירות ובכוח אדם הנדרש לביקורת מתמדת על תקינות הכלובים, הזנת הדגים ואיסופם.
השיטה שנויה במחלוקת מבחינת הזיהום הסביבתי הנובע מהפרשות החנקניות של הדגים, ובאזורים שונים בעולם אף נאסר גידול דגים בכלובים באופן מוחלט, בשל החשש לפגיעה באיכות הסביבה.
מטרת המחקר שנערך במכון להנדסה חקלאית במינהל המחקר החקלאי היא למצוא אפשרות טכנולוגית חדשה ויישומית לגידול דגים בים הפתוח, ללא פגיעה בסביבה ותוך שמירה על רווחיות למגדלים.
השיטה המוצעת מבוססת על אימון דגיגים בשבי להתכנס לכיוון רמקול המשדר במים אותות אקוסטיים המקושרים למזון. באמצעות קישור האותות להזנתם מפתחים הדגיגים זיכרון התניה קלאסי. לאחר כחודש אימונים במתחם סגור משוחררים הדגיגים לבית הגידול הטבעי בים הפתוח. בהמשך, נשמר הקשר עם הדגים החופשיים בים על ידי שידור תקופתי של האותות אליהם הורגלו, בכדי לשמר את זיכרון ההתניה. בהגיעם לגודל שיווק "נקראים" הדגים לתחנת האיסוף באמצעות האותות המוכרים להם ונלכדים.
השימוש באותות אקוסטיים בים מאפשר שליטה במרחבים גדולים ובאמצעותו הופכים אזורי החוף לשטחי מרעה לדגים.
בעז ציון, אילן קרפלוס ואסף ברקי אשר הציגו את המחקר בכנס, אמרו כי "לשיטה יתרונות רבים, הדגים גדלים בסביבתם הטבעית ללא שימוש בכלובים וללא זיהום סביבתי. ההזנה חסכונית ביותר ומבוססת בעיקר על המזון המצוי באופן טבעי במרחב המחיה של הדגים".
הכנס בנושא "קרקע, סביבה וחקלאות" היה משותף לאגודה הישראלית למדעי הקרקע ולאגודה הישראלית להנדסה חקלאית.לקחו בו חלק כ-120 איש מכל רחבי הארץ. בכנס הוצגו כ-30 מחקרים חדשים ובנוסף הוצגו 28 פוסטרים של סטודנטים מהטכניון, מהאוניברסיטה העברית (הפקולטה למדעי החקלאות ברחובות), מאוניברסיטת בן-גוריון, וממכללת תל-חי.
פרופ' אבי שביב, ראש היחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בירך את באי הכנס ואמר כי "בעיות החקלאות, המים והסביבה בארץ ובעולם הפכו בשנים האחרונות לאקוטיות ןציין שרק שילוב נבון בין הפן ההנדסי לפן המדעי מבטיח התמודדות ברת-קיימא ואחראית עם בעיות אלה". בנוסף, ציין כי לאחר תקופה ארוכה בה ירדה קרנם של תחומי החקלאות והמים בקרב צעירים, ניכרת התעניינות מחודשת בנושאים הקשורים למים, חקלאות וסביבה. זה הביא לכמעט הכפלה של מספר הנרשמים לתחומים אלו בטכניון וכמו שהוא מבין גם במוסדות אחרים.
פרופ' אליהו בן-חנן
מומחה למערכות מרוכבות סתגלנתיות
complex adaptive systems
אזרח ישראל ותושב בה
היה תושב ארה"ב במשך שני עשורים
מומחה למערכות מרוכבות סתגלנתיות
complex adaptive systems
אזרח ישראל ותושב בה
היה תושב ארה"ב במשך שני עשורים
