ובכן,
מטופלים רבים מצויים במצב בו נשירת השיער היא כה מתקדמת וההתקרחות מובחנת מאוד עד שאין מנוס מהשתלת שיער.
לזקיקי השיער יש יכולת להוציא בממוצע 30 שערות מזקיק (הכוונה לאחת אחרי השניה) ומשמיצו כמות זו לא יצאו שערות יותר מזקיקי השיער.
במהלך נשירת שיער מוגברת הזקיקים ממצים את מחזור חייהם במהירות רבה עד אשר מגיע המטופל למצב בו רוב זקיקי השיער באיזורי הקודקוד (ה"כתר") וקדמת הקרקפת אינם מסוגלים להוציא שערות יותר יהא הטיפול אשר יהא.
במצב זה, בו ההתקרחות אינה ניתנת לטיפול, הפנייה להשתלת שיער היא אך טבעית.
מדוע, אם כן, עדיין נשמעים קולות הקוראים בכל זאת לבצע טיפול במניעת נשירת שיער, כטיפול מקדים להשתלת שיער, למרות שאין כל סיכוי ממשי בטיפול מסוג זה?
לפני שנענה על שאלה זו נקדים ונספר כי כיום ברור כי הבעיה העיקרית אשר עומדת בפני הסובלים מנשירת שיער והתקרחות הינה אספקה לקויה של דם לזקיקי השיער.
אחרי שאנו מבינים זאת אנו צריכים להבין גם שהשתלת שיער משמעותה השתלת שתלים חיים באיזורים בקרקפת בהם נשרו שיערות רבות עקב אספקה לקויה של דם לזקיק השיער.
אם כך, אין אנו נותנים סיכויים רבים לשתלים להתקיים לאורך זמן שכן הם צריכים בעצמם אספקה קבועה של דם.
יתירה מכך, אדם המצוי בתהליך של התקרחות ובחר לטפל בנשירת השיער באמצעות השתלה באיזורים הדלילים יותר, יגלה כי לאחר שהושתלו שערות באיזורים הדלילים, האיזורים מסביב, בהם לא הושתלו שערות, מתחילים אף הם לגלות סימני דלילות שכן נשירת שיער לא טופלה ובאופן טבעי מתפשטת לאיזורים נוספים, כך שמתקבל מראה לא אחיד של שיער צפוף יותר באיזורי ההשתלה, ושיער דליל באיזורים בהם לא בוצעה ההשתלה.
ההמלצה היא קודם לטפל בנושא אספקת הדם לקרקפת על מנת לעצור את תופעת נשירת שיער וההתקרחות וגם כדי לאפשר לשתלים החדשים סביבה תומכת יותר .
קיים כיום טיפול למניעת נשירת שיער והתקרחות המתבסס על טכנולוגיה של לייזר נמוך עוצמה.
טיפול זה מתואר בעולם המדע כטיפול ל"הנעת תהליכים ביולוגיים באמצעות חשיפה לאור באורכי הגל המתאימים.
טיפול זה, אשר הוא בטוח מאוד לשימוש ואף נושא בכל אשיורי הבטיחות המחמירים בארץ ובעולם, מביא לתהליך של בניה מחודשת של כלי הדם באיzור הקרקפת ומביא למצב בו אספקת הדם לזקיקי השיער, או לשתלים העתידיים, היא מספקת לקיום חיים תקינים.
מטופלים רבים מצויים במצב בו נשירת השיער היא כה מתקדמת וההתקרחות מובחנת מאוד עד שאין מנוס מהשתלת שיער.
לזקיקי השיער יש יכולת להוציא בממוצע 30 שערות מזקיק (הכוונה לאחת אחרי השניה) ומשמיצו כמות זו לא יצאו שערות יותר מזקיקי השיער.
במהלך נשירת שיער מוגברת הזקיקים ממצים את מחזור חייהם במהירות רבה עד אשר מגיע המטופל למצב בו רוב זקיקי השיער באיזורי הקודקוד (ה"כתר") וקדמת הקרקפת אינם מסוגלים להוציא שערות יותר יהא הטיפול אשר יהא.
במצב זה, בו ההתקרחות אינה ניתנת לטיפול, הפנייה להשתלת שיער היא אך טבעית.
מדוע, אם כן, עדיין נשמעים קולות הקוראים בכל זאת לבצע טיפול במניעת נשירת שיער, כטיפול מקדים להשתלת שיער, למרות שאין כל סיכוי ממשי בטיפול מסוג זה?
לפני שנענה על שאלה זו נקדים ונספר כי כיום ברור כי הבעיה העיקרית אשר עומדת בפני הסובלים מנשירת שיער והתקרחות הינה אספקה לקויה של דם לזקיקי השיער.
אחרי שאנו מבינים זאת אנו צריכים להבין גם שהשתלת שיער משמעותה השתלת שתלים חיים באיזורים בקרקפת בהם נשרו שיערות רבות עקב אספקה לקויה של דם לזקיק השיער.
אם כך, אין אנו נותנים סיכויים רבים לשתלים להתקיים לאורך זמן שכן הם צריכים בעצמם אספקה קבועה של דם.
יתירה מכך, אדם המצוי בתהליך של התקרחות ובחר לטפל בנשירת השיער באמצעות השתלה באיזורים הדלילים יותר, יגלה כי לאחר שהושתלו שערות באיזורים הדלילים, האיזורים מסביב, בהם לא הושתלו שערות, מתחילים אף הם לגלות סימני דלילות שכן נשירת שיער לא טופלה ובאופן טבעי מתפשטת לאיזורים נוספים, כך שמתקבל מראה לא אחיד של שיער צפוף יותר באיזורי ההשתלה, ושיער דליל באיזורים בהם לא בוצעה ההשתלה.
ההמלצה היא קודם לטפל בנושא אספקת הדם לקרקפת על מנת לעצור את תופעת נשירת שיער וההתקרחות וגם כדי לאפשר לשתלים החדשים סביבה תומכת יותר .
קיים כיום טיפול למניעת נשירת שיער והתקרחות המתבסס על טכנולוגיה של לייזר נמוך עוצמה.
טיפול זה מתואר בעולם המדע כטיפול ל"הנעת תהליכים ביולוגיים באמצעות חשיפה לאור באורכי הגל המתאימים.
טיפול זה, אשר הוא בטוח מאוד לשימוש ואף נושא בכל אשיורי הבטיחות המחמירים בארץ ובעולם, מביא לתהליך של בניה מחודשת של כלי הדם באיzור הקרקפת ומביא למצב בו אספקת הדם לזקיקי השיער, או לשתלים העתידיים, היא מספקת לקיום חיים תקינים.
